ממכתשים לטבע: ויגודמן מתכונן לתפקיד חייו

השבועות האחרונים בחייו של ארז ויגודמן (54), מנכ"ל מכתשים אגן, היו אינטנסיביים במיוחד גם עבור אדם שמורגל לאחוז בתפקידי מפתח בשוק ההון הישראלי. ויגודמן, שמכהן בארבע השנים האחרונות כמנכ"ל מכתשים אגן, התרחק במקצת מהעין הציבורית עם הפיכתה של מכתשים אגן לחברה פרטית בעקבות המיזוג עם כמצ'יינה ב־2011, ויכול היה להקדיש יותר ממרצו לפעילות השוטפת ופחות למגעים עם שוק ההון. היום, כשהוא נמצא ברשימת שלושת המועמדים הסופיים לתפקיד מנכ"ל טבע, כפי שנחשף ב"כלכליסט", וסיכוייו להפוך למנכ"ל ענקית הגנריקה וספינת הדגל בישראל גבוהים, הוא שב למרכז העניינים.

אחרי שמנכ"ל טבע האחרון ג'רמי לוין לא תפקד לשביעות רצונו של הדירקטריון ופוטר אחרי שנה וחצי בלבד בתפקיד - ועוד לפני שהספיק להשלים את התוכנית האסטרטגית של החברה - ביצעו בטבע את תהליך האיתור לתפקיד המנכ"ל בקפידה יתרה, יותר מבעבר. ויהיה זה המנכ"ל החדש שיצטרך להשלים את התוכנית האסטרטגית שגובשה על רקע אובדן הפטנטים הצפוי על תרופת הדגל, הקופקסון, לטרשת נפוצה המהווה כחמישית מהכנסות החברה וכמחצית מרווחיה.

חושב קרוב ורחוק

ויגודמן החל את דרכו המקצועית בסומך חייקין בשנת 1987 עם סיום לימודיו לתואר ראשון בכלכלה, חשבונאות ומינהל עסקים. בשנת 1991 הוא הפך לשותף במשרד ועבד בו עד שנת 1996. בשנת 1997 הצטרף ויגודמן לעלית כסמנכ"ל כספים ומשנה למנכ"ל. בשנת 1998 הוא מונה למנכ"ל עלית וכיהן בתפקיד זה עד שנת 2001, אז הושלם מהלך המיזוג בין עלית לשטראוס. ויגודמן הפך למנכ"ל החברה הממוזגת , וכיהן בתפקיד עד סוף יוני 2009. חצי שנה מאוחר יותר מונה ויגודמן למנכ"ל מכתשים אגן, תפקיד שבו הוא מכהן עד היום.

ויגודמן מכהן כדירקטור בטבע משנת 2009, ופעילות החברה אינה זרה לו, אך חלק מהקולות הנשמעים ברקע, בעיקר מצדם של המשקיעים הזרים, טוענים שמינויו של מנכ"ל שאינו מגיע מתעשיית התרופות עשוי להיות בעייתי. אלא שויגודמן כבר הוכיח שגם מנכ"ל שאינו צומח בתעשייה מסוימת יכול לבצע מהלכים אסטרטגיים קשים - ויגודמן שהגיע למכתשים אגן אחרי שכיהן כמנכ"ל שטראוס־עלית, הצליח להשיג תוצאות עסקיות טובות, למרות המינוי הלא טריוויאלי, ואולי דווקא העובדה כי הוא הגיע מתעשייה שונה אפשרה לו לגבש נקודת מבט אחרת.

ארז ויגודמן - האיש הנכון או ברירת מחדל? טבע זקוקה למנכ"ל שיזכה לתמיכת המשקיעים בחו"ל. לא בטוח שוויגודמן יקרוץ לוול סטריט שניר הנדלר לכתבה המלאה 

ממשבר אחד לשני

גורמים שעבדו עם ויגודמן בעבר אומרים כי "מה שמאפיין את ארז הוא היכולת להסתכל רחוק קדימה, ומנגד, ההקפדה על הפרטים הקטנים בהווה". מהאיחוד בין שטראוס לעלית בתקופתו, הכניסה במקביל לפעילות מים בינלאומית תחת "שטראוס מים" והעובדה שכשעזב את החברה הגיעה כמחצית מהכנסותיה מעבר לים (כשהגיע, מרבית המכירות היו לשוק המקומי), ניתן לללמוד כי ויגודמן מחפש את הפתרונות לאו דווקא מתחת לפנס. אגב, שטראוס היום היא אחת מיצרניות הקפה הגדולות בעולם, עמדה שהיא הגיעה אליה ללא יתרון תחרותי אמיתי, על רקע העובדה שאין בישראל גידולי קפה והמותג של החברה לא היה ידוע כלל לציבור העולמי.

תהליך האיתור לתפקיד המנכ"ל של טבע נוהל על ידי ועדת איתור שכללה שלושה דירקטורים. בראש הוועדה עומד סגן יו"ר טבע אמיר אלשטיין שכיהן עד לפני כשבועיים כיו"ר החברה לישראל ונטש את תפקידו כדי להתמנות לתפקיד הנוכחי. הוועדה שכרה את אגון־זנדר, אחת משלוש חברות השמת המנהלים הגדולות בעולם. פרופיל המנכ"ל הדרוש לחברה גובש בשיחות נפרדות עם כל אחד מחברי הדירקטוריון וכן בשיתוף מנהלים מתוך טבע, ועל סמך הפרופיל הורכבה רשימה של 150 מנהלים פוטנציאליים, מתוכם נותרו עשרה מועמדים סופיים ולבסוף שלושה מועמדים, בהם נמצאים ארז ויגודמן ושני מועמדים נוספים. שלושת המועמדים שנותרו עברו הליך אבחון מקיף - חברת ההשמה נפגשה עם מנהלים שעבדו עימם בעבר ובדקה את עברם.

קשה שלא למצוא קווי דמיון בין מכתשים אגן לטבע, ואין דבר בולט יותר מאשר העובדה ששלמה ינאי כיהן גם הוא כמנכ"ל מכתשים אגן לפני שמונה למנכ"ל טבע. נקודת דמיון נוספת היא המצב המשברי שבו נמצאת חברת התרופות כעת, בדומה למצב שבו היתה שרויה מכתשים אגן כשוויגודמן נכנס לתפקיד.

ארז ויגודמן צילום: תומי הרפז

תהליך ההידרדרות של מכתשים אגן החל בסוף שנות התשעים, כשחברות האגרו־כימיה הגדולות החלו לפתח זרעים מהונדסים גנטית שאליהם הוחדרו גנים של עמידות לקוטלי עשבים לא סלקטיביים. כך, למעשה, ניתן היה לרסס את השדות בקוטלים ורק הצמחים העמידים, כגון סויה או תירס, לא הודברו. זרעים אלו אפשרו לחקלאים לעשות שימוש בקוטל זרעים אחד בלבד - גלייפוסט - ולוותר על השימוש בחלק נכבד מקוטלי העשבים האחרים, בהם של מכתשים אגן. חברות האגרו־כימיה שפיתחו את הזרעים המהונדסים הציעו חבילה שכללה זרעים מהונדסים גנטית וקוטלי עשבים לא סלקטיביים, ואפשרה לחקלאים להוריד עלויות ייצור ולהשאיר את מכתשים אגן מול שוקת שבורה.

ויגודמן קיבל את מכתשים אגן כשהיא בפיגור משמעותי מול מתחרותיה, ונאלץ לבחור באחת משתי דרכי פעולה: לנסות ולהדביק את הפער שנוצר מול המתחרות במהלך שעלותו גבוהה במיוחד, או לאתר מוצרים שבהם לחברה יש שולי רווח גבוהים יחסית ולוותר על מוצרים שהובילו לדימום מזומנים, תוך כדי כריתת ברית אסטרטגית עם שותף בטריטוריה מתפתחת. מכתשים אגן בחרה בדרך השנייה ומכרה את השליטה בה (60%) לכמצ'יינה הסינית לפי שווי של 2.4 מיליארד דולר.

חברות הדברה זרות הקימו בסיסי ייצור בסין, ומכתשים אגן החלה את המסע למזרח בעמדת פיגור, אך המיזוג עם כמצ'יינה הזניק אותה קדימה מכמה בחינות. ראשית, היא הצליחה להעביר לסין ייצור של קוטלי עשבים שהרווחיות מהם היתה נמוכה במיוחד, ובכך להפוך אותם לרווחיים. שנית, היא החלה להדביק את הפער שנוצר לה בפיתוח זרעים גנטיים באמצעות פעילות מחקר ופיתוח זרעים מהונדסים שמבוצעת בשילוב עם כמצ'יינה. הרגל האחרונה של שיתוף הפעולה עם כמצ'יינה היתה מיקוד המפעלים של החברה בישראל בייצור קוטלי עשבים עם רווחיות גבוהה ובמקביל, מיקוד המחקר והפיתוח הישראליים במוצרים עתידיים בעלי רווחיות גבוהה.

אסטרטגיית אין ברירה

לא רק המשברים דומים בין מכתשים אגן וטבע. בדומה לתעשיית התרופות, גם תעשיית ההדברה פועלת על בסיס נוסחאות כימיות מוגנות פטנטים, וכשהפטנטים פוקעים, נוצרות גרסאות גנריות לאותם מדבירים, דבר שחותך את מחיריהם ופוגע בשולי הרווח של המוצרים. את תעשיית האגרו־כימיה ניתן לחלק לשלושה סוגי מוצרים עיקריים: מוצרי פרימיום (מקור), שבהם הרווחיות היא הגבוהה ביותר; מוצרים גנריים, שבהם הרווחיות היא נמוכה יחסית; ומוצרים משולבים, המספקים הגנה מפני מגוון מזיקים, שבהם הרווחיות היא גבוהה, אך לא גבוהה כמו במוצרי המקור. נתחם של המוצרים המשולבים במכתשים אגן צפוי לגדול משמעותית עד שנת 2020, וכך גם נתח מוצרי המקור, אם כי בצורה פחותה מזו של המשולבים.

כמו מכתשים אגן, גם טבע נאלצה לפתח אסטרטגיה משולבת, על רקע העובדה שצנרת מוצרי המקור שאותם היתה אמורה לספק לטבע חברת ספלון, שנרכשה ב־2011 ב־6.8 מיליארד דולר, התבררה ברובה ככישלון. ג'רמי לוין, המנכ"ל לשעבר, הכריז על פיתוח תרופות מסוג יישויות תראפוטיות חדשות ה־NTE (תרופות גנריות משופרות המשלבות כמה רכיבים של תרופות קיימות, כך שתרופה אחת יכולה לטפל במקביל בהשמנה ובדיכאון). טבע נאלצה לפנות לאסטרטגיה זו מאחר שהיא מינפה את עצמה משמעותית עם רכישת ספלון. כך שאסטרטגיה זו נולדה למעשה ממצב של חוסר ברירה, בדומה למצב שהתרחש במכתשים אגן, שנאלצה לגבש אסטרטגיה משום שהיא איחרה את רכבת השבחת הזרעים הגנטית.

קללת הגנריקה

טבע, כמו מכתשים אגן, התבססה עד כה בעיקר על מכירות תרופות גנריות. אך חברת התרופות שערערה בהצלחה על תוקפו של פטנט והיתה זכאית עד לפני כשנה וחצי לבלעדיות בשיווק הגרסה הגנרית לחצי שנה, איבדה את הבלעדיות וכעת את הבלעדיות יקבלו כמה חברות במקביל. גם מכתשים אגן התמקדה לפני בואו של ויגודמן במדבירים גנריים שלהם שולי רווחיות נמוכים, ובהנהגתו פנתה החברה לנסות לפתוח מוצרים מקוריים שבהם שולי הרווח גבוהים יותר, כמו גם לרכישת נוסחאות מקוריות.

הבעיה העיקרית שתתגלגל לפתחו של ויגודמן, אם הוא אכן יקבל את תפקיד מנכ"ל טבע, היא העובדה כי החברה כבר גיבשה אסטרטגיה חדשה תחת המנכ"ל האחרון ג'רמי לוין, ואף הכריזה על הליך פיטורים של כ־5,000 איש כדי לחסוך בעלויות התפעול בזמן שהפטנטים על הקופקסון יפקעו כבר השנה (הציפייה הראשונית היתה כי הם יפקעו רק בעוד כשנה וחצי). כך שספינת טבע מפליגה כעת כבר בכיוון מסוים, ומאחר שמדובר באוניית ענק, מרווח התמרון של המנכ"ל אינו רב והוא יתקשה לבצע שינויים מהותיים בחברה, לפחות בטווח הקרוב כשתפקיד המנכ"ל בחברה יהיה בעיקר ביצועי, ויכלול קונסולידציה של מפעלים, שיפור יכולות תפעוליות ושחרור עובדים, ופחות אסטרטגיה ארוכת טווח.

ויגודמן קצר שבחים רבים וקיבל את הקרדיט על המהלכים האסטרטגיים שנעשו בשטראוס ובמכתשים אגן, אולם בסיטואציה הנוכחית, אם אכן טבע תצליח להתאושש מהמשבר, ייתכן שהקרדיט להצלתה של החברה יתחלק בינו לבין ג'רמי לוין שהוביל את האסטרטגיה החדשה. מנגד, אם האסטרטגיה תיכשל, עשוי ויגודמן למצוא עצמו סופג חלק נכבד מהאש, לצד יו"ר החברה פיליפ פרוסט, אותו יו"ר שהיה אחראי להבאתו של לוין וכיהן כיו"ר גם בעת רכישת ספלון.