מזהים את הפינגווין הצוחק? ענקית האינטרנט הסינית טנסנט תדאג שתכירו

כשמדברים על ענקיות אינטרנט המתמחות במשחקי אונליין, תוכנות מסרים מיידיים, מסחר מקוון ופרסום באינטרנט, בודדים יחשבו על חברות סיניות. אך אחת דומיננטית כזו היא טנסנט (Tencent).

טנסנט הוקמה ב־2001 ונחשבת כיום למי שמנהלת את הקהילה המקוונת הגדולה ביותר בסין. היא נסחרת בבורסה בהונג קונג (סימול HK700) בשווי של מעל 130 מיליארד דולר, והיא הבעלים של תוכנת המסרים המיידיים הפופולרית ביותר בסין QQ (בדומה לוואטסאפ), שהסמל המוכר שלה הוא פינגווין חייכן. ל־QQ יש 815 מיליון משתמשים רשומים (רובם בסין, אבל לא רק), שבשעות השיא שולחים במקביל 178 מיליון הודעות. הפלטפורמה הזו משמשת לשירותי אינטרנט רבים כמו משחקי אונליין במחשב ובסלולר, מסחר אלקטרוני, רשת חברתית (Qzone עם 623 מיליון משתמשים רשומים).

במקביל, היא מפעילה תוכנת צ'ט (WeChat), שלה 270 מיליון משתמשים פעילים בחודש, ושירות דואר אלקטרוני (SOSO) עם כמעט 300 מיליון משתמשים. לשירות המיקרובלוגינג שלה (Weibo) יש יותר מ־60 מיליון משתמשים יומיים.

פעילות טנסנט מתחלקת לשלושה תחומים עיקריים — שירותי ערך מוסף (VAS), פרסום מקוון ומסחר אלקטרוני. אף על פי שהיא החלה את דרכה כחברת מסרים מיידיים, הנתח הגדול ביותר של פעילותה הוא משירותי ערך מוסף הכוללים משחקי אונליין בסלולר ובמחשב ופעילויות במדיה החברתית.

שירותי ערך מוסף

צומחת באמצעות משחקים

המשחקים בסלולר הם החלק הצומח ביותר בפעילות הזו, והם נתמכים, בין היתר, על ידי הצמיחה המהירה בשימוש בסמארטפונים בסין. אמנם קצב החדירה של המכשירים הסלולריים מהדור השלישי בסין היה אטי יחסית בהתחלה בעיקר בשל מחיר גבוה (משכורת חודשית), אך ריבוי המכשירים של היצרניות המקומיות הביא לירידת מחירים דרמטית. המחיר הממוצע לסמארטפון בסין היה ברבעון השלישי 194 דולר בממוצע לעומת ממוצע עולמי של 317 דולר. בסוף 2013 היו בסין 360 מיליון סמאטרפונים לעומת ארה"ב, לדוגמה, עם 140 מיליון. לפי חברת המחקר iResearch, הסיני הממוצע מקדיש 43% מזמן השימוש בטלפון הסלולרי למשחקים - שיעור שממשיך לגדול. מנתח זמן זה יכולות חברות הסלולר להרוויח לא מעט.

ברבעון השלישי הסתכמו ההכנסות משירותי הערך המוסף ב־1.9 מיליארד דולר: 1.37 מיליארד דולר ממשחקי האונליין ו־525 מיליון דולר מפעילות המדיה החברתית. חלק גדול מצמיחת משחקי האונליין הושג באמצעות רכישות. טנסנט רכשה, בין היתר, 6% מחברת המשחקים הגדולה בעולם אקטיוויז'ן בליזארד, המפתחת את המשחק World of Warcraft, והיא גם רכשה את חברת Riot, מפתחת משחק הספורט הפופולרי League of Legends. המשחקים האלה צפויים לעזור לטנסנט להגיע ב־2014 לנתח של כמעט 50% משוק משחקי האונליין בסין.

אבן היסוד השנייה של הצמיחה בתחום משחקי האונליין היא הפלטפורמה הפתוחה, שמאפשרת למפתחים לכתוב ולהתאים אפליקציות שונות לפלטפורמה של טנסנט או חברות אחרות. טנסנט מושכת מפתחים לפלטפורמה שלה, על ידי שיתופם בהכנסות וברווחים מאותן אפליקציות (בעיקר משחקים). במחצית הראשונה של 2013 שילמה טנסנט למפתחים חיצוניים כאלה 235 מיליון דולר. טנסנט צומחת בקצב מהיר של מעל 30% בהכנסות וברווח מדי שנה. למרות הגידול המהיר בפעילות המשחקים, הנתח שלהם מההכנסות הולך ויורד. ב־2011 שירותי הערך המוסף תרמו 92% מההכנסות, ב־2012 81% וב־2013 הן הגיעו ל־75%.

הפעילות הצומחת ביותר בטנסנט היא המסחר המקוון. זו פעילות חדשה יחסית של החברה שב־2012 תרמה 10% מההכנסות (700 מיליון דולר). בשלושת הרבעונים הראשונים של 2013 היא תרמה 15% (מעל מיליארד דולר) וב־2015 היא צפויה לתרום 25% מההכנסות (4.5 מיליארד דולר).

הגידול בפעילות המסחר המקוון וההוצאות הנלוות לפעילות כזו אמנם הורידו את שיעור הרווח התפעולי של החברה מ־40% ב־2011 לכ־32% ב־2013, אך ככל שהפעילות הזו תגדל ויתממשו יתרונות הגודל, הרווח התפעולי צפוי להתחיל לעלות מחדש.

בתחום המסחר המקוון מכוונת טנסנט לבטן הרכה של המתחרה הגדולה ביותר שלה בסין — חברת המכירות המקוונות עליבאבא (המוכרת לישראלים רבים דרך המותג המוזל עליאקספרס). שוק המכירות באינטרנט בסין הכפיל את עצמו מדי שנה בעשור האחרון, ועד 2015 הוא צפוי להגיע להיקף של כ־400 מיליארד דולר, להערכת חברת המחקר מקינזי. שתי החברות רואות מעבר לשוק המקומי, ושוק היעד שלהן גדול הרבה יותר.

הלוגו של טנסנט

שאיפות בינלאומיות

פרזנטור אחד ושמו מסי

הקהילה המקוונת ההולכת וגדלה של טנסנט מאפשרת לה להגדיל גם את שירותי הפרסום המקוון. הפרסום ברשתות החברתיות בכל העולם הולך וצובר תאוצה, והחשיפה של טנסנט להרגלי הצריכה של הלקוחות, גם דרך שירותי המסרים המיידיים, הופכת את החברה לנדבך מרכזי בפרסום של חברות רבות מקומיות וזרות בסין. ב־2012 פיתחה טנסנט פלטפורמת פרסום (GDT) המאפשרת למפרסמים לשלם בהתאם לחשיפה האמיתית בכל רגע. אם ב־2011 היו ההכנסות מפרסום של טנסנט כ־320 מיליון דולר, ב־2015 הן צפויות לגדול ל־1.3 מיליארד דולר.

חלק גדול מהצמיחה והפעילות של טנסטנט מושתת על רכישת חברות. בשנים האחרונות היא רכשה מעל 20 חברות בתחומים שונים.

בולמוס הרכישות של טנסנט לא נעצר לרגע, והוא ממחיש את הנכונות שלה להרחיב את הפעילות לעוד ועוד שירותים - בעיקר בעזרת הסמארטפון. בספטמבר היא שילמה 448 מיליון דולר תמורת אחזקה ב־Sogou, מנוע החיפוש השלישי בגודלו בסין. לפני כן היא רכשה גם את צ'יינה קאב בוקינג ואת דידי טקסי, חברות להזמנת שירותי מוניות ולתשלום באמצעות שירות תשלומים סלולרי שפיתחה החברה. לאחרונה היא אף הגישה בקשה לקבלת רישיון בנקאות בסין - צעד מציאותי אחרי הרפורמות שעליהן הודיע הממשל באוקטובר האחרון, שמטרתן לעודד חברות להיכנס לתחומים הנשלטים בעיקר על ידי חברות ממשלתיות.

בניגוד למרבית החברות הסיניות המוכרות בעולם, טנסנט שהוקמה על ידי המנכ"ל פוני מה, אינה חברה ממשלתית. בעלת השליטה בה היא חברת נספרס מדרום אפריקה, חברת אחזקות המשקיעה בעיקר בחברות מדיה בשווקים מתעוררים. נספרס רכשה 50% מטנסנט כבר ב־2001 תמורת 32 מיליון דולר בלבד. אחזקה זו דוללה עם הנפקת טנסנט ב־2004 ל־34%, וכיום היא תורמת כ־80% מהשווי הכולל של נספרס.

בשנת 2013 הכפילה טנסנט את שווייה, זאת בזמן ששוק המניות בהונג קונג (שבו היא נסחרת) עלה ב־6.5% בלבד. בחודש האחרון לבדו עלו מניותיה בעוד 10% וכל זאת על רקע הירידות החדות בשווקים מתעוררים בכלל ובסין והונג קונג בפרט. עליות אלו הביאו את החברה למכפיל גבוה יחסית של 30 על הרווח הצפוי ב־2015 (בדומה לפייסבוק, למשל), אך מעטות החברות הצופות קצב צמיחה מהיר כל כך בשנים הקרובות. כדי ללמוד משהו על שאיפות החברה מחוץ לסין, כדאי לדעת שהיא בחרה את הכדורגלן הבינלאומי ליאו מסי להוביל את הפרסום של שירותי האונליין שלה.

שורה תחתונה: הצמיחה החזקה בפעילות המסחר המקוון, לצד הדומיננטיות בשוק משחקי האונליין, הופכים את טנסנט לאחת החברות הבודדות הצופות קצב צמיחה כה מהיר בשנים הקרובות – מה שעשוי לבוא לידי ביטוי במניותיה.

לירון רוכמן, מנהל קרנות מניות חו"ל בהראל פיא. יאיר מנדלסון, מנהל מחקר יועצים בהראל פיננסים