סטוקטון בוחנת הנפקה בשווי 250 מיליון דולר

סטוקטון, יצרנית חומרי ההדברה מפתח תקווה, בוחנת הנפקה בוול סטריט לפי שווי של כ־300–200 מיליון דולר. ל"כלכליסט" נודע משיחות עם חתמים כי בכוונת סטוקטון לגייס 100–50 מיליון דולר, ובנוסף היא בוחנת אופציות נוספות כגון גיוס פרטי שרק לאחריו היא תגיע לוול סטריט.

הכנסותיה של סטוקטון ב־2013 מוערכות ב־50 מיליון דולר. הגיוס המתוכנן נועד להמשך הפיתוח של תחום ההדברה הביולוגית שתורם כ־10 מיליון דולר להכנסות. לסטוקטון יש שיתופי פעולה חקלאיים עם מכון ויצמן ומוסדות אקדמיים נוספים.

מקלט לבכירי מכתשים אגן

סטוקטון שמעסיקה 115 עובדים בישראל ובעולם, הוקמה ב־1994 על ידי פטר תירוש, לשעבר מנהל השיווק בדרום אמריקה של מכתשים אגן, שממנה פרש אחרי 22 שנה. בתחילת דרכה עסקה סטוקטון בסחר במוצרי הדברה בדרום אמריקה והתבססה בעיקר על הקשרים האישיים הטובים שצבר תירוש ביבשת. כיום מנוהלת החברה על ידי זיו תירוש, בנו של המייסד. בחברה ניתן למצוא בכירים רבים לשעבר ממכתשים אגן, בהם סמנכ"ל הסחר גיא קופר, סמנכ"ל הפיתוח עידו קורמן, מנהל המכירות יאיר נתיב, מנהלת מחלקת הרגולציה ד"ר אמיליה רוזינסקי, והמדען הראשי ד"ר אחמד תאיה.

שוק ההדברה הביולוגית, שמגלגל כיום 2–1.5 מיליארד דולר בשנה, עלה לאחרונה לכותרות כאשר ענקית ההדברה באייר רכשה את אגרוקווסט שפיתחה חומרי הדברה ירוקים בתמורה ל־500 מיליון דולר, סינג'נטה, עוד אחת מענקיות התעשייה, רכשה את פסטוריה שפיתחה חומרי הדברה ירוקים בתמורה ל־110 מיליון דולר, זאת אף על פי שפסטוריה לא ייצרה הכנסות משמעותיות. BASF, ענקית הדברה נוספת, רכשה את בקר אנדרווד שמכירותיה עומדות על כ־250 מיליון דולר בשנה, תמורת כמיליארד דולר. אחת הסיבות המרכזיות לרכישה של בקר אנדרווד היתה החטיבה הביולוגית שלה.

חברה נוספת שעוררה התעניינות היתה מרון ביו אינוביישנס, שהונפקה בנאסד"ק באוגוסט 2013 וגייסה כ־60 מיליון דולר לפי שווי של 240 מיליון דולר אחרי הכסף. כיום היא נסחרת לפי שווי של 274 מיליון דולר, הכנסותיה בתשעת החודשים הראשונים של 2013 הסתכמו ב־8.3 מיליון דולר לעומת 4 מיליון דולר בתקופה המקבילה, וההפסד ירד ל־19.9 מיליון דולר לעומת 23 מיליון דולר בתקופה המקבילה.

סטוקטון החלה לפעול בתחום ההדברה הביולוגית ב־2000, בצורת שיתוף פעולה עם ביומור שפיתחה חומרי הדברה ידידותיים לסביבה המבוססים על שמן עץ התה האוסטרלי, המוכר לשימוש כטיפול בפטריות גם בקרב בני אדם. סטוקטון השלימה את רכישת ביומור ב־2003. בניגוד לחברות הדברה ביולוגיות אחרות, העושות שימוש בחרקים, פטריות, וירוסים ובקטריות לטיפול בשדות, חומר ההדברה העיקרי של סטוקטון, הטימורקס, מופק מצמחים, דבר שמקל על שילובו עם חומרי הדברה כימיים רגילים.

כך, למשל, החקלאים יכולים להמשיך ולהשתמש בהדברה קונבנציונלית, וחברות הדברה גדולות כגון BASF, מונסנטו ואחרות יכולות לשלב את הטימורקס של סטוקטון בסבבי ההדברה הרגילים. היתרון בשיטה זו לחקלאי שצריך לבצע עשרה סבבי הדברה, הוא יכולתו להשתמש בטימורקס, שמאושר לשימוש ב־25 מדינות, בסבב האחרון ובכך להקטין את היקף החומרים הכימיים שנותרים בגידולים שלו שלו לקראת שיווקם לצרכן הסופי.

תחום ההדברה מתחלק לשלושה: מולקולות ייחודיות שזוכות להגנת פטנטים ארוכת טווח, חומרי הדברה משולבים הזוכים להגנה פטנטית ברמה בינונית וחומרים גנריים שאינם מגובים בפטנטים. ההגנה על הנוסחה המשולבת של הטימורקס מבוססת עם חומרי הדברה אחרים זוכה להגנה פטנטית.

שילוב של ביולוגי וכימי

בניגוד לחלום שעמו החלה תעשיית ההדברה הביולוגית את דרכה - החלפה מלאה של חומרי ההדברה הכימיים בחומרי הדברה ביולוגיים – הכיוון שאליו היא פונה כיום מבוסס על שילוב חומרי הדברה ביולוגיים וכימיים כדי להקטין את שאריות החומרים הכימיים במזון. סטוקטון פועלת בשלושה תחומים עיקריים: חומרי הדברה קונבנציונליים, חומרי הדברה ירוקים וחומרי הדברה לתעשיית הדגה, המבוססים על חומרי ההדברה הירוקים. הפעילות בתחום המדבירים הכימיים משמשת כפרה החולבת, והרווחים המופקים מפעילות זו משמשים אות החברה להמשך הפיתוח של תחום ההדברה הביולוגית.