ניתוח כלכליסט
לרציניים בלבד: חברת דלק, במצב טוב עם רגולציה בדרך
חברות הדלק הפכו לסחורה חמה ותגי המחיר ינועו בין חצי מיליארד שקל ל־5 מיליארד שקל. למי תהיה היכולת הפיננסית לבצע את הרכישות וגם להפוך אותן לכדאיות למרות הרפורמות המתוכננות בענף?
בתקופה האחרונה נראה שגופים רבים במשק מתעניינים באפשרות לקנות חברת דלק. פעם מדובר בחברת סונול, ביום אחר זאת פז, וישנן שמועות עקשניות הטוענות שאפילו דלק ישראל על המדף. בין המתעניינים ב"סחורה החמה בשוק" הוזכרו שלמה שמלצר, רמי לוי, אלי אלעזרא ואפילו חברת ישראל קנדה של ברק רוזן ואסי טוכמאייר. אך ספק אם המשקיעים הפוטנציאליים יודעים כי מתחת לפני השטח עומדים לנחות על ענף הדלק שני מהלכים רגולטוריים מרחיקי לכת.
- אחרי אלעזרא ושמלצר: גם רוזן וטוכמאייר רוצים את סונול
- אלי אלעזרא במגעים מתקדמים לרכישת סונול ב-450 מיליון שקל
- עבודה בתחנות דלק לא תוכר יותר כעבודה מועדפת
מהלכים אלו צפויים לשנות את מבנה ההכנסות של כל חברה ואף להעמיד בשאלה את כדאיות הרכישה שלה. לגורם ההפתעה הזה יש להוסיף גם את העובדה שכל חברה עשויה לעלות למי שיבקש לרכוש אותה, בין חצי מיליארד שקל במקרה של סונול וכ־5.4 מיליארד שקל כשמדובר בפז. כך שכרגע, כלל לא ברור למי תהיה היכולת הפיננסית או הרגולטורית להיכנס לענף האנרגיה. נכון להיום, פז ודלק הכחישו כל ניסיונות למכירה.
קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
ההולכה צפויה להתייקר והרווח ייחתך
בימים אלו מקיים משרד התשתיות שימוע על העלאת תעריפי הולכת הדלקים במדינת ישראל. המשרד זימן את ארבע חברות הדלק הגדולות, פז, דלק ישראל, סונול ודור אלון, כדי לשמוע את דעתן על "בחינת תעריפי התשתיות במשק האנרגיה". טיוטת השימוע שהופצה לחברת הדלק, שנחשפה ב"כלכליסט" בפברואר האחרון, מגלה שהמדינה רוצה לטפל בנושאי אחסנת הדלקים, ההולכה שלהם והניפוק. כך, למשל, עבור אחסון הדלקים המדינה מעוניינת לגבות מחברות הדלק 8.57 שקלים עבור כל 1,000 ליטר בחודש, עלייה של כ־30% לעומת התעריף הנוכחי, שעומד על 6.55 שקלים. עבור הולכת הדלקים המדינה מבקשת לגבות 38.6 אלף שקל לכל ק"מ קו הולכה לעומת 27.7 אלף שקל כיום - עלייה של 40%.
ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה שחברת סונול הזהירה במהלך השימוע שהחלת התעריפים החדשים תחתוך את הרווח הנקי שלה ב־5%–10% בשנה. במשק האנרגיה טוענים שדי בנתון זה כדי לעורר מחשבה שנייה אצל כל משקיע פוטנציאלי שמתעניין בחברה. לא מדובר במהלך רגולטורי "על הנייר" אלא כזה שנמצא "עמוק" בשלב השימועים. מועד היישום בפועל צפוי לרבעון השלישי של 2014.
המדינה מתערבת כי הענף ריכוזי מדי
ואם לא די בשינוי בתעריפי ההולכה, בתחילת מרץ הופיע סילבן שלום, שר התשתיות הלאומיות, בכנס תחזיות ענף האנרגיה של המכון לאנרגיה וסביבה ו"כלכליסט", והבטיח לנוכחים שבקרוב הוא יגיש מחדש את חוק משק הדלק להסדרת הענף. חוק משק הדלק עבר לפחות ארבעה גלגולים, וזה שמציע שלום יהיה החמישי במספר. מטרת החוק הוא לפתוח את ענף הדלק לתחרות.
הדיון בחוק החל ב־2007, והוא "הודק" והפך תחרותי יותר לאחר מסקנות ועדת טרכטנברג שגילתה כשל ענפי בתחום השיווק של דלקים בישראל. הוועדה מצאה שהענף ריכוזי, אולי אף ריכוזי מדי: נתוני הענף מצביעים שארבע חברות הדלק הגדולות מחזיקות בקרוב ל85% ממנו. פז, הגדולה ביותר, אף מחזיקה באחד משני בתי הזיקוק הבודדים בישראל. חלק מהסעיפים, לרבות זה שכפה על פז למכור את חברת גז הבישול פזגז, נעלמו מהטיוטה במהלך השנים, בשל העובדה שהגז הטבעי נכנס לשווקים במשק ואף צפוי להחליף בעתיד את מקומו של גז הבישול, קודם בתעשייה ואחר כך אולי גם במשקי הבית.
לאחרונה החלו לגבש במשרד התשתיות את נוסח החוק החדש, שצפוי להתפרסם ברבעון השני של 2014. הכיוון הכללי הוא להמשיך את הקו של החוק הקודם, ולכפות על הענף שינויים רבים שיכולים להגדיל או להקטין את נתחי השוק של החברות. הנוסח האחרון שהופץ לחברות, ואשר עדיין לא כולל את התיקונים החדשים של שר התשתיות,הגיע לידי "כלכליסט". הנוסח קובע ש"תקופת רישיון תשתית או רישיון זיקוק לא תעלה על 25 שנה". כלומר, בית זיקוק לא יישאר בידי גוף אחד לנצח. בנוסף הטיוטה תמליץ "לאסור על בעל זכות ברישיון זיקוק להיות בעל זכות ברישיון תשתית או לתת שירותי תשתית". כלומר, חברות הדלק לא יוכלו לפתח צנרות הולכה וניפוק מעבר למה שיש להן כיום.בעניין התחרות מצוינים בנוסח החוק מהלכים מרחיקי לכת שקובעים ש"בעל זכות ברישיון זיקוק לא יהיה רשאי לקנות מקבצים של תחנות". בנוסף לכך גם "בעל זכות ברישיון זיקוק, המספק יותר מ־25% מסך הבנזין והסולר המנופקים בישראל, יהיה רשאי להיות בעל זכות ברישיון שיווק המחזיק בזכויות בלא יותר מ־33% מכלל תחנות התדלוק הציבוריות", שיגביל משמעותית בעיקר את יכולת הגידול של פז. אולם מעבר לשיווק, משרד התשתיות רוצה להתמודד עם בעיות של תחרות בתוך הערים, כך ש"מוצע לאסור על אדם להחזיק זכויות ביותר מ־60% מתחנות התדלוק במחוז מסוים".
לאור כוונת משרד האנרגיה לפרסם את הרגולציה, שני בתי הזיקוק לא מחכים שהיא תיכנס לפועל וכבר עכשיו מתכננים את מנוע הצמיחה החדש שלהם - שיווק גז טבעי. ברביעי האחרון אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית תיקון לחוק משק הגז שמתיר לבזן, בשליטת עידן עופר, ולבז"א, בשליטת צדיק בינו, לשווק גז טבעי למפעלי תעשייה ולתחבורה. היישום המלא עוד דורש דיון בוועדת הכלכלה וקריאות נוספות במליאה בכנסת, אבל די בעובדה שוועדת השרים לענייני חקיקה לא פסלה את התיקון לחוק וששר התשתיות תמך בו, כדי להעיד שגם מי שמוכר כיום דלקים לחברות הדלק מבין שהשוק עומד בפני שינוי שיתרחש כבר לפני סוף העשור.
רכישה משתלמת בעיקר לחברות הרכב
בחינת כלל המתמודדות לרכישת חברות הדלק מעלה שרק מועמדות לרכישה שפעילות חברות הדלק היא סינרגטית לפעילות הנוכחית שלהן יכולות להרוויח מהרכישה, גם במקרה שבו הרגולציה החדשה תצמצם את רווחי החברות. מאחר שחברות הדלק הגדולות מחזיקות במאות תחנות בפריסה ארצית, מי שיכולות להרוויח באופן המירבי הן חברות הקמעונאות וחברות הרכב. חברות הקמעונאות יכולות לנצל את חנויות הנוחות כדי להרחיב את מגוון המוצרים. ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה שביום חול, חנויות הנוחות של כל חברה גדולה קולטות בין 80 ל־100 אלף לקוחות. "תגבה מכל לקוח שקל נוסף ליום, תכפיל את הנתון הזה ב־365 יום, ותגיע למחזורי הכנסה שקשה לוותר עליהם", מסביר בכיר בענף.
חברות הדלק כבר הבינו את המגמה, וחלק מהן מציעות לא רק מוצרי מזון אלא גם מכשירי אלקטרוניקה, מחנאות ואפילו שירותי שליחות ודואר. אחד המתעניינים ברכישת סונול היה רמי לוי, שנטש את התוכנית לאחר שהבין שלא ניתן להשאיר את מתחמי הנוחות סגורים בשבת. אולם רשת שיווק אחרת יכולה לגלות עניין בהרחבת התחום, גם אם היא עלולה להפסיד כסף בהובלת הדלקים. אגב לסונול גם זכויות נדל"ן - 30% מזכויות פי גלילות. מדובר בפיסת הנדל"ן חמה במרכז שכבר עברה שינוי יעוד קרקע למגורים. לפיכך, רכישה של הקרקע במסגרת עסקת חבילה עשויה להניב לרוכש אפשרות לנצל את המשבר בענף הדיור לגריפת רווח.
חברות נוספות שמגלות עניין ועשויות להרוויח מרכישת חברת דלק הן חברות הרכב המוסדי, בהן חברת שלמה SIXT, שבשליטת שלמה שמלצר. שמלצר אף ביקר בתחילת השנה במתקני סונול בחיפה וערך סבב פגישות עם המנהלים שם. חברה נוספת ששמה הוזכר כמתעניינת היא אלבר שבשליטת אלי אלעזרא. שתי החברות הללו נחשבות לשתיים מהמובילות בענף הליסינג והשכרת הרכב.
שלמה SIXT מחזיקה צי מכוניות עם כ־79 אלף כלי רכב (נכון לרבעון השלישי של 2013), והיא יבואנית המותג אופל. רכישה של חברת דלק עשויה להעניק לה יתרון עצום בסגירת עסקאות ליסינג שטומנות בחובן לא רק חכירה לטווח ארוך אלא גם אפשרות להנחות בתדלוק. בנוסף לכך, שמלצר מחזיק בחברת ביטוח, כך שחיבור בין מכירת מכוניות חדשות או משומשות, הענקת תנאי תדלוק וביטוח משלים עשוי לתת בידיו "חבילה מנצחת". עבור אלעזרא מדובר בסיפור דומה - צי הרכב של אלבר מכיל כ־37 אלף מכוניות (נכון לרבעון השלישי של 2013), והחברה היא יבואנית אופנועים וקטנועים של המותג הקוריאני "דיאלים". גם שם רכישה של חברת דלק עשויה לתת לו וללקוחותיו ערך מוסף ולהגדיל את הפער בינו לבין שאר חברות הליסינג בענף.