מנכ"ל מטומי: "אגו זה לא תוכנית עסקית"

ביום שלישי השבוע, אחרי הליך הנפקה קשה, הצליחה מטומי, חברת הפרסום המקוון, להפוך לחברה ציבורית בבורסת לונדון. במהלך התהליך נאלצה החברה להחליף חתמים ולחתוך את שווי והיקף ההנפקה. מטומי השלימה גיוס של 70 מיליון דולר לפי שווי של 347 מיליון דולר אחרי הכסף, תוך מכירת 20% מהמניות. זאת לעומת תוכניתה המקורית של מטומי – גיוס של 100 מיליון דולר לפי שווי של 500 מיליון דולר אחרי הכסף. בנוסף, התכוונו חלק מבעלי המניות הגדולים בחברה להיפגש עם הכסף, אך במסגרת צמצום ההנפקה החליטו המשקיעים שלא למכור מניות בשלב זה וכעת הם חסומים לעשות זאת לפחות לחצי שנה.

מרגיש כמו מסי

בראיון ל"כלכליסט" מספר מנכ"ל מטומי, עופר דרוקר (48) על הדרך הקשה להנפקה ועל תוכניות החברה לעתיד. "אני מאמין בשני דברים, בעין הרע ובאנשים שמסביבי, אני לא חושב שמטומי זה אני. בינינו אין אגו ואין תחרות. פעם אמרתי שאני מרגיש כמו מסי, שבלי שחקני ברצלונה מסביבו הוא לא כזה כוכב. יש פה קבוצת אנשים יצירתיים ומוכשרים עם אווירה נעימה". דרוקר גם מתייחס לעובדים שהיו ועזבו: "לא תבענו אף אחד אף פעם, אנשים עזבו ועזרנו להם. אם הם גנבו מאיתנו פטנטים הזהרתי אותם, אבל זהו. אין פה דם רע". לדעתו של דרוקר, הדרך להצלחה נסללת באמצעות אסטרטגיה עסקית קבועה, וכך גם מטומי שבשונה מחברות מצוינות שהקימו תשתית אך נפלו בהיעדר מיקוד עסקי "לא שינתה את המודל העסקי מאז 2007" ומוסיף, "פעם היו למטומי חמש חברות, אבל הפכנו לחברה אחת. יש פה ארבעה אנשים נוספים שהיו מנכ"לים והיום הם סמנכ"לים, כי אמרתי להם שאגו זו לא תוכנית עסקית ושאם הם רוצים ללכת אני אבין ואצטער על זה. בסופו של דבר הם נשארו".

בין מחזיקי המניות הגדולים של מטומי ניתן למנות את יו"ר החברה, אילן שילוח, המחזיק אחרי ההנפקה בכ־24% בשווי של 83 מיליון דולר; קרן ויולה, המחזיקה אחרי ההנפקה בכ־16% בשווי 56 מיליון דולר; מנכ"ל החברה, עופר דרוקר, המחזיק ב־7% בשווי 24 מיליון דולר וניר טרלובסקי, ממקימי החברה, המחזיק ב־6% בשווי 20 מיליון דולר. יתר המניות מוחזקות בידי עובדים בכירים ובעלי מניות קטנים יותר, כמו בני הזוג הפרסומאי אודי פרידן ובמאית הפרסומות נירית ירון.

אחרי כישלון ההנפקה הקודם, פנתה הבורסה של לונדון למטומי והציעה לפתוח עבורה ועבור חברות טכנולוגיה ישראליות נוספות את האפשרות להנפיק בבורסה הראשית בלונדון בקטגוריה של חברות צמיחה – בה נדרשים רק 10% בעלי מניות אירופים – קטגוריה שעד לאחרונה היתה פתוחה רק לחברות אירופיות. פתיחת האפשרות גם לחברות הטכנולוגיה הישראליות, סללה את דרכה של מטומי להנפקה מוצלחת בלונדון. "צריך הרבה אומץ בשביל ללכת פעם שנייה להנפקה אחרי כישלון ראשון".

אילן שילוח

חזון החברה הגדולה

באשר לסיבה בגללה נאלצה מטומי לבטל את ההנפקה הקודמת, מסביר דרוקר כי "כשמנפיקים בלונדון בפרימיום מרקט אתה צריך בעצם להשיג 25% מבעלי המניות שיהיו אירופיים. בפרימיום מרקט רוב החברות הן בריטיות ובשבילן זו לא בעיה. בשבילנו זה קריטריון קשה מאוד להשגה". את המירוץ אל עבר ההנפקה דרוקר מתאר כריצת מרתון שבסופה חזון בו מטומי מובילה את שוק המדיה בעולם וההנפקה היתה הכלי הנכון בעיניי מטומי בכדי להגשים את חזון החברה הגדול. "כשפגשתי את אילן שילוח הוא שאל אותי אם אני רוצה לרוץ ל־100 מטר או למרתון, וברגע שאמרתי שאנחנו רוצים לבנות חברה גדולה הוא שמח להצטרף. אם יש לך מניות וזה מטבע ציבורי, יותר קל לך לצמוח. אם רוצים להיות החברה המובילה בעולם יש שתי אופציות: לקחת כסף מקרן השקעות או להפוך לציבוריים. הלכנו להנפקה משום שאנחנו חושבים שאנחנו מסוגלים להוביל את העסק הזה".

מייצגים בכבוד

הבחירה להנפיק בלונדון ולא בנאסד"ק היא אחת שדרוקר נשאל עליה רבות. "בנאסד"ק לא מדברים על רווחיות אלא על השורה העליונה. זה מצחיק, אבל ברווחיות הם רואים כנקודת כשל– אם אתה מרוויח, כנראה שאתה לא ממצה את הפוטנציאל לצמוח. בחרנו ללכת ללונדון כי שם יותר שמרניים. אנחנו שחקן שמרני בעולם לא שמרני. זו הסיבה". אך החברות הישראליות שנסחרו בעבר בבורסת לונדון לא סיפקו נחת למשקיעים הבריטיים, רובן סיימו בסופו של דבר את דרכן בקול ענות חלושה ועם מסחר דליל במיוחד. "אנחנו חברה גלובלית, לא חברה ישראלית. אני לא צריך לתת דין וחשבון לחברות ישראליות אחרות. אני מקווה שנייצג את ישראל בכבוד".

מטומי פעילה בענף הפרסום הדיגיטלי ויש לה כ־1,500 לקוחות במגוון פלטפורמות פרסום ביניהן פייסבוק, מובייל ודואר אלקטרוני. מודל ההכנסות של החברה שונה ממודל הפרסום המסורתי של חברות פרסום באינטרנט שמבוסס על הקלקות על חשיפות ופרסומות – מטומי גובה תשלום מהלקוחות רק כחלק מהמכירה עצמה כשהלקוח מזמין את המוצר של החברה המפרסמת. "אנחנו עושים את המעבר ממד־מן למת־מן. היום אף אחד לא רוצה להיות סוכן נסיעות והרבה אנשים קונים אופנה דרך האינטרנט. רואים ירידה בפרינט וברדיו בעוד שהטלוויזיה נשארת באותו מקום. יש מעבר הולך וגדל לפרסום באינטרנט ואנחנו נהנים מהטרנד הזה. בארה"ב האינטרנט גדול מהטלוויזיה בתקציבי הפרסום וזה בעצם המקום היחיד שגדל. בנוסף, כשמסתכלים על הזמן שאנשים מבלים בעולם הדיגיטלי לבין טלוויזיה או רדיו או פרינט, רואים שיש חוסר יעילות כי אנשים מחוברים יותר זמן ועדיין חלוקת הפרסום לא התאימה את עצמה.

"היתרון שלנו הוא שאנחנו עובדים עם הצרכן המחובר. בבוקר כשאתה קם אתה גולש באינטרנט, אחר כך אתה בודק מייל ובערב אתה בפייסבוק. אנחנו רוצים להיות מסוגלים לפנות אליך בכל אחת מהפלטפורמות. אנחנו יכולים לצבוע את הצרכן כשהוא מחפש משהו ואז כשהוא ישתמש באחת מהפלטפורמות להראות לו פרסומת שתתאים למה שהוא חיפש קודם לכן. בשנים האחרונות השקענו 50 מיליון דולר בטכנולוגיה וכל שנה אנחנו משקיעים 8 מיליון דולר בטכנולוגיה. למרות זאת, אני יכול להגיד שהרבה פעמים אנשים שאתה פוגש מדברים בעיקר על טכנולוגיה, וזה קורה כשאין להם הכנסות. אצלנו הטכנולוגיה נועדה לייצר הכנסות".