מדיניות תגמול חדשה בכיל: מענקים מיוחדים במקום יעדים כמותיים

בחודשים האחרונים טוענת כיל, יצרנית הדשנים הישראלית, כי ועדת ששינסקי 2 תפגע בה בצורה קשה, מהווה הפרה של הסכמים שנכרתו עם החברה, ותעלה את המיסוי שלא בצדק. בנוסף, רווחיה של החברה נפגעו מהירידה במחירי האשלג העולמיים.

את הרבעון השני סיימה כיל עם ירידה חדה ברווח הנקי שהסתכם ב־67 מיליון דולר בלבד, ירידה של 78% לעומת הרבעון המקביל. עם זאת, חלק מהירידה ברווח נגרמה מהוצאה חד־פעמית ובלעדיה ירד הרווח ל־214 מיליון דולר. הכנסות החברה הסתכמו ב־1.54 מיליארד דולר, ירידה של 12% לעומת הרבעון המקביל.

למרות כל אלה, בסוף השבוע האחרון בחרה החברה לבקש מבעלי המניות להעניק למנכ"ל סטפן בורגס חבילת אופציות ומניות חסומות בשווי של 4.8 מיליון שקל. האופציות והמניות יפשירו לאורך שלוש שנים: שליש בדצמבר 2016, שליש בדצמבר 2017 ושליש בדצמבר 2018. שכר הבסיס של בורגס לא ישתנה ויעמוד על 5.4 מיליון שקל. לשם השוואה, עלות שכרו של בורגס ב־2013 הסתכמה ב־20 מיליון שקל, מהם שכר בסיס של 5.4 מיליון שקל, מענק של 6.3 מיליון שקל ואופציות בשווי 8.4 מיליון שקל.

בנוסף, רכיבי השכר הקבועים של בורגס ויו"ר החברה ניר גלעד עלו ואילו הרכיבים המשתנים ירדו. המשמעות היא שככל שרווחי החברה יורדים, הנזק לשכרם של בכירי החברה מצטמצם. כיל גם שינתה את תוכנית התגמול של החברה כך שמשקל המדדים הפיננסיים של החברה יהווה רק 55% ממענק המטרה של בורגס, כאשר התוכנית הקודמת דיברה על 60%.

מדדי הביצוע האישיים של בורגס יהוו כ־30% ממענק המטרה, לעומת כ־40% קודם לכן. החלק האחרון במענק של בורגס מורכב ממדדי הערכת היכולת הניהולית שלו: כעת הוא עומד על 20%, לעומת 10%. נוסף גם מענק מיוחד לנושאי משרה שנשאו תרומה ייחודית לחברה והישגים מיוחדים. מענק זה, לצד מרכיבי המענק השנתי שניתנים לא על בסיס פרמטרים מדידים, לא יעלה על 6 משכורות חודשיות.

לבסוף אישר הדירקטוריון תוכנית תגמול ל־11,800 עובדים, שאינם מנהלים, בהיקף של 17.5 מיליון דולר. האסיפה תתכנס ב־20 באוקטובר.

מפעל מגנזיום ים המלח של כיל