בלעדי לכלכליסט
גילעד מעלה דמי ניהול כדי לממן סריקת מסמכים
בקרן הפנסיה הוותיקה השיגו את אישור משרד האוצר לעלות את דמי הניהול ב־15%, זאת למרות שעמיתים בקרנות הוותיקות לא יכולים לנייד כספים לקרנות מתחרות. העלאה התבקשה בין היתר בשביל פרויקט סריקת מסמכים
קרן הפנסיה הוותיקה גילעד (קרן פנסיה לעובדים דתיים) שלחה במפתיע מכתב לעמיתיה בחודש ספטמבר המעדכן בלקוניות על העלאת דמי ניהול משמעותית של כ־15%. תחת הכותרת "הודעה לעמיתים על ביצוע שינויים בתקנון ובכלל זה העלאת דמי ניהול", כתבו בגילעד: "לאחר אישור האסיפה הכללית של גילעד ואישור הממונה על שוק ההון נערכו שינויים בתוכנית הפנסיה של גילעד". העמיתים עודכנו כי דמי הניהול ב־2014 יעמדו על סכום של 17.9 מיליון שקל בסך הכל, זאת לעומת דמי ניהול של 16.5 מיליון שקל שנגבו ב־2013.
ניהול "רזה"
ל"כלכליסט" נודע כי מנהלי הקרן ובהם חבר הכנסת לשעבר שאול יהלום, ביקשו ממשרד האוצר כבר ב־2013 לאשר העלאת דמי ניהול לעמיתים, זאת בשל עלויות רגולציה, תפעול שוטף ושכר.
עד כה נענו המנהלים בשלילה והסתדרו עם הסכום המופחת. ככל הידוע, באוצר סירבו לאשר אז את העלאת דמי הניהול בשל רצון להפעיל לחץ על הקרן (בדומה לדרישה דומה שהופנתה לכל קרנות הפנסיה הותיקות) להציג תחזית למבנה עלויות תפעול וניהול של הקרן לאורך כל שנות פעילותה (עוד 50 שנה), עבודה שטרם הסתיימה. בסך הכל עובדים בגילעד הוותיקה 28 עובדים, מתוכם תשעה נושאי משרה ובראשם המנכ"ל יואב ערמוני.
לצד העלאת דמי הניהול המדוברת, הודיעה הקרן כי בשנים 2014–2017 הקרן תהיה רשאית לגבות דמי ניהול נוספים של 3.2 מיליון שקל "לצורך ביצוע פרויקט מיוחד לסריקת מסמכים". עמית בקרן ותיקה, להבדיל מבקרנות הפנסיה החדשות, לא יכול לעבור לחסוך בקרן ותיקה אחרת, ולכן הוא סוג של לקוח שבוי ומשכך העלאת דמי ניהול בקרן אינה דבר טריוויאלי. מאותה סיבה, הקרן לא צריכה לשלם עמלות לסוכנים לשיווק הקרן ויכולה להתנהל באופן "רזה יותר" לעומת קרנות הפנסיה החדשות.
קרנות הפנסיה החדשות שהוקמו באמצע שנות התשעים לאחר המשבר האקטוארי שאליו נקלעו קרנות הפנסיה הוותיקות ושהוביל להלאמת מרבית הקרנות, יכולות לגבות דמי ניהול כרצונן בכפוף לתקרה הקבועה בחוק. מנגד, הקרנות הוותיקות חייבות לכלול את גובה דמי הניהול בתקנון הקרן. כל שינוי כפוף לאישור האסיפה הכללית של הקרן ולאישור אגף שוק ההון במשרד האוצר.
גילעד עצמה מעולם לא נקלעה לגירעון אקטוארי, ולכן נותרה עצמאית ובשליטת קבוצת עמיתים הנמנים עם המגזר הדתי. הקרן לא פועלת למטרות רווח למעט הוצאות הניהול השוטף. לקרן 17,500 עמיתים, מתוכם 8,000 מוקפאים, 4,500 מפקידים ו־4,000 גמלאים. מי שיכול לקחת חלק באסיפה הכללית הם רק עמיתים פעילים. אך מי שבפועל אישר את תוספת דמי הניהול, הם רק 50 עמיתים שטרחו להגיע לאסיפה.
גילעד היא הקרן הוותיקה היחידה עם עודף אקטוארי משמעותי שמחלקת מידי שנה את העודף (בשיעור של כ4% נוספים) לעמיתים שלה. על רקע סביבת הריבית הנמוכה הקרן תבחן המשך חלוקה כאמור.
האוצר מעביר את הכדור
ממנכ"ל הקרן ערמוני נמסר בתגובה: "צריך להשוות את דמי הניהול שהקרן גובה לאלה שגובות קרנות ותיקות אחרות. יש קרנות ותיקות שבהן דמי הניהול כפולים משלנו. ברור שיש כאן אלמנט של הרצון להעלות שכר לעובדים, אבל הסיפור פה הוא בעיקר רגולציה שכוללת הוצאות מיכון כבדות". ביחס לסריקת המסמכים אמר ערמוני: "המסמכים שלנו לא סרוקים, ואנחנו רוצים לעשות פרויקט סריקה שיהיה מחוץ להוצאות השוטפות".
אף שלאוצר זכות וטו לאשר העלאת דמי ניהול בקרנות הוותיקה, בחרו באוצר להסיט את מלוא האחריות למהלך לפתחה של הקרן: "העלאת דמי הניהול אינה מגדילה את רווחיו של בעל מניות שכן אין משיכת דיבידנד בחברה, ודמי הניהול משמשים אך ורק לניהולה של הקרן. דירקטוריון הקרן והאסיפה הכללית המורכבים מעמיתי הקרן, מאשרות את תוספת דמי הניהול טרם הגשת הבקשה לממונה. הממונה בודקת את סבירות הבקשה".