"מניות אירופיות ידביקו את קצב מניות ארה"ב"

החודשים האחרונים בגוש היורו היו סוערים במיוחד. יוון היתה על סף עזיבת הגוש ורוסיה שיש לה קשרים כלכליים נרחבים עם מדינות הגוש היתה נתונה תחת עיצומים כלכליים בעקבות המשבר עם אוקראינה, למרות כל הטלטלות אומר בראיון ל"כלכליסט" מתיאס בורן, מנהל ההשקעות במניות בגוש היורו של אליאנץ (Allianz) – אחת מחמשת חברות ניהול הנכסים הגדולות בעולם, המיוצגת בארץ על ידי טנדם קפיטל, כי "תחילת השנה היתה טובה, והייתי אומר שאני מצפה שאירופה תהיה טובה יותר להשקעות משווקים מפותחים אחרים. השוק האמריקאי עלה מהותית יותר משוקי המניות האחרים, אבל יש סיבות טובות לזה שאירופה תדביק את הקצב האמריקאי, ואני מאמין שהעליות באירופה יימשכו".

אליאנץ היא גוף השקעות אירופי ענק המנהל נכסים בשווי 386 מיליארד יורו. בורן אחראי לניהול נכסים בשווי 14 מיליארד יורו, יחד עם צוות ניהול השקעות. הקרנות שבראשן עומד בורן הניבו למשקיעים תשואות של בין 5% עד 15% ב־2014. הבולטת שבהן היא הקרן להשקעה במניות צמיחה אירופיות המנהלת כמיליארד יורו שהניבה תשואה של 14.6% בשנה החולפת.

בורן שואב את האופטימיות שלו לגבי אירופה מגורמים רגולטוריים וממגמות עולמיות. "אני מאמין שאירופה תדביק את הקצב בגלל תוכנית ההקלה הכמותית באירופה ומחירי סחורות ונפט נמוכים שעוזרים למדינות שהן צרכניות של סחורות. בגלל כל זה ומשום שהמניות באירופה זולות ביחס לשווקים מפותחים אחרים, אני שורי על השוק האירופי".

ובכל זאת, קשה שלא להתייחס למשבר שחווה גוש היורו בשבועות האחרונים. שרי האוצר של הגוש אישרו ביום שלישי האחרון את הרפורמות שיוון מתכננת לבצע במסגרת ההסכם להארכת תוכנית החילוץ שלה עד יוני. המסמך היווני, שהוגש לשרים מעט לפני חצות ביום שני, יאכזב מעט את תומכי מפלגת השלטון היוונית סיריזה, שחרתה על דגלה את המלחמה בצעדי הצנע שנכפו על המדינה כתנאי לקבלת תוכניות החילוץ.

במוקד הרפורמות היווניות יעמוד נושא שאינו במחלוקת בקרב הציבור ביוון: המלחמה בתופעת ההתחמקות ממס של עשירי המדינה והמלחמה בהון השחור. נוסף על כך הבטיחה יוון, בין היתר, להכניס שימוש באמצעים אלקטרוניים כדי למנוע התחמקות מתשלום מע"מ. הבטחות נוספות שלה כוללות את הרחבת ההגדרה החוקית להונאת מס וביצוע בדיקה מדוקדקת של תקציבי כל משרדי הממשלה במטרה לצמצם את ההוצאות שאינן משכורות וקצבאות פנסיה, שמהוות 56% מכלל ההוצאה הממשלתית.

בניגוד להבטחות שנתן ראש הממשלה אלכסיס ציפרס לפני הבחירות, יוון התחייבה בפני שרי החוץ של גוש היורו כי היא לא תעצור תהליכי הפרטה של חברות ממשלתיות שכבר החלו ולא תלאים חברות ממשלתיות מופרטות. הסעיף שעלול לאכזב יותר מכל את תומכי המפלגה כולל נסיגה מהבטחתה להעלות את שכר המינימום ביוון מ־500 יורו ל־750 יורו בחודש.

לא מתרגש מיוון מתעסק בבחירת מניות

בעת עריכת הראיון היוונים עדיין לא הגיעו להסכם עם גוש היורו, אולם בורן נשמע אופטימי כבר אז. "ההנחה שלי היא שיוון תישאר בגוש. כרגע נראה שהמצב נרגע, אבל בכל מקרה ההשפעה של יוון על הכלכלה האירופית לא גדולה מדי. יוון מעולם לא היתה בעלת משמעות אדירה לגוש מבחינת שיעורי הצמיחה, אבל יש עניין שקשור לתחושות יותר מאשר להשפעה אמיתית. אני לא יכול לכלול את זה בכל מקרה בנוגע לתחזיות שלי בנוגע להשקעות. אני מתעסק בבחירת מניות".

מה בנוגע לרוסיה? גם שם היה משבר מהותי בשנה האחרונה.

"יש אי־ודאויות בנוגע לשוק האירופי, והדאגה למצב ברוסיה פגעה בשווקים בשנה שעברה. גרמניה, למשל, נפגעה בגלל שיש קשרי מסחר הדוקים בין שתי המדינות. אני חושב שהדאגה הזו למצב ברוסיה כבר מתומחרת בשוק. 3% מכלל היצוא של גרמניה הוא לרוסיה ו־45% מכלל היצוא שלה הם ליתר השוק האירופי.

"היצוא הגרמני למדינות אחרות כמו ארה"ב, סין ובריטניה משגשג ומפצה על הירידה ביצוא לרוסיה, כך שההשפעה הכוללת של רוסיה על גוש היורו היא לא מהותית כל עוד המצב הנוכחי יציב".

בחירת המניות נעשית לפי חברה או מדינה?

"המדינה לא חשובה כל כך. יותר חשוב מה התעשייה, איך ההנהלה פועלת ומהם שוקי היעד. בסופו של דבר, מה שחשוב זה שיעורי הצמיחה והמספרים שהם מספקים. מבחינה מבנית, אם אני מסתכל על השווקים האירופיים, בדרך כלל יש לנו נטייה להיות מושקעים במדינות כמו גרמניה, צרפת, בריטניה ומדינות סקנדינביה, ולא במזרח אירופה. אנחנו מחפשים חברות ייחודיות ובריאות, וזה קורה יותר בשווקים האלה. אנחנו פחות מחפשים חברות תקשורת, בנקים ומשאבים טבעיים למשל".

מתיאס בורן צילום: נמרוד גליקמן

למה אתם נמנעים מהשקעה בבנקים ובחברות פיננסים?

"יש כמה גורמים שליליים בסקטורים האלה כמו רגולציה, צמיחה נמוכה ותחרות חריפה, וזה לא עוזר לבנקים שהם נטועים בכלכלות המקומיות שלהם, ורובם כאלה. בנקאות השקעות, לעומת זאת, היא מאוד תנודתית, ולכן גם היא פחות מעניינת אותנו. יש אזורי נישה שאנחנו כן אוהבים כגון יועצים פיננסיים או בנקאות פרטית".

למה לא טלקום?

"בגלל שיעורי הצמיחה הנמוכים. לאחרונה היה שינוי לחיוב בחברות הטלקום האירופיות בגלל מגמת המיזוגים, ואני חושב שהתקווה היא שבעקבותיה המחירים יתייצבו. אם תהיה צמיחה טובה בגלל העלייה בצריכת האינטרנט הסלולרי, אז אפשר לחשוב על צמיחה בסקטור. השאלה היא אם הצמיחה הזו מספיקה לי בתור משקיע, והתשובה היא לא, בגלל שיש סקטורים שבהם יש צמיחה גדולה יותר".

אילו סקטורים כן?

"תרופות, מוצרי צריכה וטכנולוגיית מידע, למשל. אנחנו לא משקיעים בסקטורים באופן ספציפי, אבל זה מה שניתן להבין מהפורטפוליו שלנו. החברות עם שיעורי הצמיחה הגדולים יותר ועם מחסומי החדירה והמודלים העסקיים הטובים יותר הם באזור מערב אירופה. זה מה שקורה בחמש השנים האחרונות. בתוך הסקטורים האלה כמובן שצריך לבחור את החברות הנכונות, כי גם בהם יש חברות מצליחות יותר ומצליחות פחות. צריך למצוא את החברות שיודעות להגן על העסקים שלהן".

יש חברות ספציפיות?

"אחת האחזקות הגדולות שלנו היא ב־SAP, חברת התוכנה הגרמנית. בתחום התרופות אנחנו אוהבים את רוש, יש לה עסקי דיאגנוסטיקה חיוביים וגם צבר תרופות עתידיות. הבעיה בדרך כלל בחברות תרופות היא צוק הפטנטים ולחץ מחירים, ורוש הצליחה תמיד בהשקת מוצרים חדשים וברכישת מוצרים חדשים כדי לדאוג לצבר העתידי".

לתוכנית ההקלות האירופית תהיה השפעה חיובית על החברות?

"מה שעשוי להיות חשוב לחלק מהחברות זה עלויות המימון. ההרחבה הכמותית תקל עליהן והן יחסכו כסף רב על עלויות הריבית ולזה יש השפעה מהותית על הרווחים כשמסתכלים קדימה ונראה את זה לאורך השנים הקרובות. כל עוד שיעורי הריבית יישארו נמוכים, החברות יושפעו מכך בצורה חיובית".