השווקים החליטו: רכבת ההרחבה הכמותית בישראל יצאה לדרך

על אף שבנק ישראל עדיין לא החליט על השקת הרחבה כמותית - הזינוק בדולר ב-24 השעות האחרונות והעליות החדות במדדי המניות ובאג"ח הממשלתיות אתמול בבורסה לא משאירים מקום לספק; איך הבנק המרכזי יכול ליצור את האפקט הפסיכולוגי הרצוי?

שי סלינס 16:0220.03.15

תגיות:

איפשהו באמצע ספירת קולות החיילים, נפל דבר בכלכלה הישראלית. הרכבת הנושאת את השם "הרחבה כמותית" עזבה את התחנה ויצאה שוב לדרך אחרי 6 שנים. כעת, כל שנותר לעשות הוא להחליט על מסלול הנסיעה.

קראו עוד בכלכליסט:

על מנת לשלול כל ספק - בנק ישראל טרם החליט על תוכנית הרחבה כמותית, וחלק מהכלכלנים סבורים שתוכנית כזו, כפי שנחשפה אתמול ב"כלכליסט", כלל לא תצא אל הפועל. ואולם זינוק של יותר מ-2% בשער הדולר ב-24 השעות האחרונות והעליות החדות במדדי המניות ובאג"ח הממשלתיות אתמול בבורסה - לא משאירים מקום לספק. מבחינת השוק - תוכנית ההרחבה הכמותית שתלווה בריבית שלילית כבר החלה.

תוכנית בסדר גודל של עשרות מיליארדי שקלים מורכבת משני חלקים מרכזיים. החלק הראשון, הריאלי יותר כולל את היקף הרכישות שיבצע הבנק המרכזי, סוג הנכסים הפיננסיים שיירכשו ואת לוח הזמנים לביצוע התוכנית. החלק השני, וככל הנראה, החשוב יותר, קשור להשפעה הפסיכולוגית של התוכנית על השוק ועל כלל הכלכלה המקומית. וגם כאן לבנק ישראל חלק מרכזי בנושא. ברובד פסיכולוגי זה נכנס אופן ההצגה של התוכנית על ידי בנק ישראל, בניית ציפיות השוק, הסבר מפורט על הסיבות להשקת המהלך - ובעיקר שיתוף פעולה מלא בין כל הגורמים שיכולים להשפיע על התוצאות הסופיות, כולל הגורמים הרלוונטיים בממשלה.

קרנית פלוג צילום: יהודה עשור

הבעיה היא שלעתים, בנק ישראל לא מצטיין ביצירת אפקט פסיכולוגי בכל הנוגע להחלטות שהוא מקבל. דוגמה לכך היא ההחלטה מלפני כחודש להוריד את הריבית לשפל היסטורי של 0.1%. נגידת בנק ישראל היתה חייבת, בדיוק כמו במדינות אחרות, לשבת מול המצלמות ולהסביר מה עמד מאחורי המהלך - וליצור בכך אפקט פסיכולוגי שיעצים את השלכותיו.

בבנק ישראל צריכים ויכולים ללמוד איך לייצר אפקט מסוג זה משני בנקים מרכזיים שהשיקו תוכניות דומות - אלה של ארה"ב ואירופה. הפד בארה"ב למשל עסוק בימים אלו בדיונים בלתי פוסקים לגבי המועד הנכון להעלאת ריבית. ועל מנת שהמשק האמריקאי לא יחטוף זעזועים מיותרים בדרך, בוחר הבנק המרכזי, לבנות את העלילה בצורה כזו שהוא יוכל לקטוף את כל הפירות.

עד כדי כך זהירים שם בפד, שבשבוע שחלף החליטו להוריד את המילה "סבלנות" מהודעת הריבית ושלחו במקביל את וול סטריט לעליות חדות ואת הפרשנים להגיע למסקנה שהריבית תעלה מתישהו בחודש יוני הקרוב. גם באירופה, מאז הושקה התוכנית לרכישת אג"ח , מדי החלטת ריבית יושב ראש הבנק המרכזי ומסביר לכולם שוב ושוב מה בדיוק מטרות המהלך.

אז בדיוק כמו בסרט מתח טוב, כך גם בנק ישראל צריך לבנות תסריט טוב שיסחוף אחריו את כל הכלכלה הישראלית , ולא לגלות לנו את סוף הסרט כבר בחמש הדקות הראשונות.

וגם אם בסופו של דבר התוכנית לא תצא את הפועל יצטרכו בבנק לבחור את הדרך הנכונה והבטוחה להחזיר את הרכבת לתחנה ממנה היא יצאה.