המו"מ נפתח: אפריקה תעשיות חייבת לבנקים 1.5 מיליארד שקל

אפריקה תעשיות מנהלת מו"מ מול הבנקים המממנים שלה, בראשם הפועלים ולאומי, על הסדר חוב של 1.5 מיליארד שקל, כך נודע ל"כלכליסט". מרכבית החוב הבנקאי מיועד לפירעון בשנה הקרובה, בעוד לחברה אין מקורות לפרוע אותם. החברה מקיימת מגעים להסדר ופריסה מחדש של החוב כולו.

בשבוע שעבר הודיעה אפריקה תעשיות על פיטורי המנכ"ל אבי מוטולה על רקע הפסד כבד של 61.3 מיליון שקל שרשמה ב־2014. הדו"חות שפורסמו חושפים הרעה משמעותית באיתנות הפיננסית של החברה, שבשליטת אפריקה ישראל של לב לבייב. מהדו"חות עולה כי שתי זרועות הפעילות של החברה לא עמדו בתנאי האשראי (קובננטים) מול הגופים המממנים שלהן במהלך 2014.

פעילותה של אפריקה תעשיות ניצבת על שתי רגליים — תחום הפלדה, שבלבו חברת פקר פלדה; ותחום המוצרים לעיצוב הבית, שמייצרת ומשווקת חברת נגב. נוכח ירידה בשווי של פקר פלדה וההוצאות על המפעל של נגב בירוחם, נאלצה אפריקה תעשיות לבצע הפרשה של 27 מיליון שקל בדו"חות 2014 — מהלך שתרם להגדלת ההפסד שרשמה החברה.

פקר פלדה: לא עומדת בדרישות הבנקים

בלב פעילות הפלדה נמצאת פקר פלדה, המייצרת ומשווקת מוצרים בתחום. בשנת 2006 רכשה אפריקה את חלקה של משפחת פקר, שותפתה לשליטה דאז, תמורת 75 מיליון שקל ולפי שווי חברה של 320 מיליון שקל. אחרי המהלך הגיעה אחזקתה של אפריקה בפקר ל־73%. הכנסותיה של פקר פלדה עמדו בעת רכישתה ב־2006 על 1.2 מיליארד שקל והרווח על כ־40 מיליון שקל. באותם ימים כללה פקר את פעילות החברה־הבת נגב קרמיקה, וזו פוצלה לשתי חטיבות על ידי אפריקה תעשיות.

מאז התרחבה פעילותה של פקר, שרכשה חברות נוספות, בהן יעקובי ברזל, והכנסותיה ב־2014 הגיעו ל־1.9 מיליארד שקל.

לפקר פלדה מסגרות אשראי של 1.194 מיליארד שקל, מתוכם נוצלו ב־2014 מסגרות של 894 מיליון שקל.

פקר מחויבת כלפי הבנקים הלווים הישראליים שלה ליחס הון עצמי מוחשי למאזן של 22%. בסוף 2014 עמד יחס זה על 17.3% בלבד, ולפיכך החברה לא עמדה באמות המידה שדורשים הבנקים. בדו"חותיה מציינת פקר, ששעבדה את נכסיה לטובת מסגרות האשראי מהבנקים, כי היא מנהלת מגעים מולם לוויתור על התניה זו.

הרכישה יצרה קניבליזציה בתחום הקרמיקה

הפעילות השנייה של אפריקה תעשיות מתמקדת במוצרים לעיצוב הבית — ייצור ושיווק מוצרי קרמיקה ופורצלן ומוצרים נוספים בתחום הבנייה באמצעות חברת נגב. תוצאות 2014 הביאו את נגב קרמיקה לשקול סגירה של כמה חנויות ולהוציא לפועל תוכנית התייעלות שתלווה גם בקיצוץ בכוח האדם, שמונה 1,100 עובדים. בחברה מכחישים את הכוונה לפטר עובדים ואת סגירת החנויות.

נגב נקלעה להשקעות לא צפויות לאור גידול בפעילות המפעל שלה בירוחם, שהיה בכושר ייצור מלא. דירקטוריון נגב אישר בחודש מרץ 2011 השקעה של עד 140 מיליון שקל בשיפוצו. מטרת המהלך היתה להרחיב את כושר הייצור ולצמצם את עלויות הייצור.

ב־8 בינואר 2013 אישר הדירקטוריון להגדיל את ההשקעה ל־206 מיליון שקל נוכח צורך בהוספת מכונות, בהרחבת מבנים ובהקמת נוספים, וכן לאור הוצאות חדשות שיאפשרו לחברה לעמוד בתקנים חדשים, התובעים את הפחתת הפליטה מארובות המפעל. בפועל, על פי נתונים שהגיעו ל"כלכליסט", נסקה ההשקעה במפעל ללא פחות מ־340 מיליון שקל, והיתה אחת הסיבות לפיטורי מוטולה. בנוסף עלו טענות נגד המנכ"ל לשעבר בעניין רכישת ויה ארקדיה. חברת הקרמיקה והסניטריה נרכשה ב־2010 תמורת 2 מיליון שקל, סכום סמלי שנבע מגירעון בהון העצמי של 64 מיליון שקל. מקורב לאפריקה ציין כי "בפועל, ויה ארקדיה מתחרה בסופר קרמיק (פעילות נוספת של נגב — ג"ח), ובשל התחרות הזו שתי החברות נאלצות להוריד מחירים באגרסיביות ולפגוע בתוצאות".

האשראי לטווח קצר טיפס, וגם ההתחייבויות השוטפות

בסוף 2014 הסתכמו ההתחייבויות השוטפות של אפריקה תעשיות ב־2.2 מיליארד שקל לעומת 1.74 מיליארד שקל בסוף 2013. ההתחייבויות צמחו עקב העלייה באשראי לזמן קצר מהבנקים בשני תחומי הפעילות. פירעון תשלום אחרון למחזיקי האג"ח ב־2014 הקטין את ההתחייבויות השוטפות, אך מנגד הן גדלו בגין אשראי של החברה סולו. אפריקה תעשיות לא עמדה בהתניות הפיננסיות כלפי המוסדיים, ולפיכך סווגה מלוא ההלוואה שהעניקו לה כאשראי לטווח קצר.

מדובר בהלוואה פרטית שנטלה אפריקה תעשיות בספטמבר 2013 מחברת הביטוח מגדל בסך 160 מיליון שקל. אליה הצטרפה הלוואה נוספת של 40 מיליון שקל שניטלה במאי 2014 מגוף מוסדי אחר ובאותם תנאים. אפריקה תעשיות לא עמדה באחד הקובננטים להלוואה — יחס חוב כולל ל־EBITDA (רווח בניכוי פחת, הפחתות, הוצאות מימון ומסים) שלא יעלה על 6.

בהסדר חוב שהושג לפני כשבוע וחצי, ב־12 במרץ 2015, ויתרה מגדל על הפעלת עילה לפירעון מיידי. בתמורה נאלצה אפריקה תעשיות להתחייבויות ולמגבלות משמעותיות בפעילותה. הוסכם כי הסעיף הדורש יחס חוב כולל ל־EBITDA של 6 יוקפא עד אמצע 2016. בתקופה זו מתחייבת אפריקה תעשיות שהיחס הכולל לא יעלה על 8.5, והחל מאמצע 2016 שוב לא יעלה על 6. אם תעלה מעל ליחס 6 בתקופת הוויתור, תידרש החברה להגדיל את הריבית בהדרגה. עוד התחייבה החברה שלא תעביר או תמכור את מניות פקר. במקרה שאלה יימכרו, תשמש התמורה לפירעון ההלוואה. במקרה שיחס החוב הכולל של נגב יעלה על שיעור מסוים, החברה תייצר שעבוד למלווים על מניות פקר. כמו כן נקבעו מגבלות על חלוקת דיבידנדים.

החברה לא עמדה בקובננט מול בנק נוסף, בשל חוב בסך 34 מיליון שקל של החברה־הבת פקר ברזל ובניין. גם במקרה זה יחס הון עצמי מוחשי למאזן נמוך מהרף שנקבע. הבנק הסכים לוותר על התניה זו עד למחצית 2015.

ההפסד הכבד שרשמה אפריקה תעשיות ב־2014 הביא לירידה בהון העצמי שלה ל־403 מיליון שקל, והיא נסחרת בשוק מתחת להונה העצמי, לפי שווי של 380 מיליון שקל. מנכ"ל אפריקה ישראל אברהם נובוגרוצקי, שחזר לכהן במקביל גם בתפקידו הקודם, מנכ"ל החברה־הבת, יצטרך להתמודד עם אתגרים לא פשוטים בניסיונות להבראתה.

מאפריקה ישראל נמסר: "החוב הפיננסי עומד על 1.7 מיליארד שקל. 200 מיליון שקל ממנו הם לגופים מוסדיים. היתרה היא חוב החברות־הבנות לבנקים, שרוב רובו עומד כנגד יתרות הון חוזר תפעולי. חברה־בת של אפריקה תעשיות מצויה במגעים מתקדמים עם הבנקים לקבלת כתב ויתור לגבי אי־עמידה בהתניה פיננסית בחלק קטן מהחוב. חוב זה כולו הנו חוב בנקאי מתגלגל כנגד הון חוזר, שאינו אמור להיפרע בטווח הקצר". לגבי המפעל בירוחם נמסר: "הגידול בהשקעה בו נובע בעיקרו מהיוונים חשבונאיים של מלאי, ממימון ומהוצאות הקשורות בהארכת תקופת ההרצה".