"אנחנו עדיפים על אמריקאים כי אנחנו פותחים לכם את סין"

מגדל המשרדים ICBC בסיטי של הונג קונג, קומה 30. אנחנו נכנסים למשרדי פוֹסוּן, אחת מחברות האחזקה הגדולות בסין שאינן בבעלות ממשלתית. זה אינו מטה החברה, רק השלוחה שלה בהונג קונג, המונה 40 עובדים. הריהוט לא מתבלט: שטיח אפור, כיסאות משרד סטנדרטיים, חדר ישיבות לא גדול.

אלא שהאיש שיושב בחדר הישיבות הזה שווה 4.3 מיליארד דולר, נמנה עם 50 המשפיעים בסין בדירוג בלומברג, ובעבר נבחר כאחד מעשרת המנהיגים של כלכלת העתיד הסינית. גוּאוֹ גוּאנצ'אנג, יו"ר פוסון — "צ'יירמן גואו", פונים אליו כאן — הגיע בבוקר הראיון משנגחאי ובערב אמור לטוס לניו יורק. האיש שייסד את פוסון עם שלושה חברים מהאוניברסיטה ב־1992, והפך אותה לקבוצת ענק, הוא גם זה שעד סוף השנה אמור לקבל לידיו את השליטה בהפניקס, אחת מקבוצות הביטוח הגדולות בישראל.

גואו (48) הוא בן למשפחת איכרים ענייה ממזרח סין. כשנולד, ב־1967, סין עמדה בתחילת "מהפכת התרבות" של מאו דזה־דונג. כיוון שכל משק בית קיבל הקצאת מוצרי מזון בסיסיים, אמו שתלה בטטות בסתר כדי להאכיל את בני המשפחה. "רקע אישי הוא דבר חשוב", הוא עונה כשאנחנו שואלים אם הילדות הקשה הזו השפיעה על סגנון קבלת ההחלטות שלו. "זה נכון בייחוד בשביל הדור שלי, שבו כולם רצו לשכוח את הרעב ולעולם לא להיות רעבים יותר. ג'ק מא, מייסד ענקית המסחר המקוון עליבאבא, מגיע מאותו מחוז, ומבוגר ממני בשלוש שנים. אנחנו באים מאותו רקע. הפתיחה של הכלכלה הסינית נתנה לנו את ההזדמנות להקים עסקים משל עצמנו, ואנחנו מעריכים מאוד את ההזדמנות שקיבלנו לשנות את חיינו. קוראים לזה יזמוּת, ויש רק שתי מדינות שבאמת מעריכות יזמות: ארצות הברית וישראל".

ההזדמנות הזו, לעבור מעוני למיליארדים, פתוחה גם כיום?

"זו הזדמנות שונה, אבל לצעירים בסין של היום יש יותר הזדמנויות מאשר לדור שלי ולדורות קודמים — גם מכיוון שהכלכלה הסינית כיום פתוחה יותר והשנייה בגודלה בעולם, וגם כי האינטרנט פותח בפני הצעירים עולם עצום".

כשהקמת את פוסון, מה היה החזון שלך?

"החזון היחיד שהיה לי היה לתת להורים שלי חיים טובים יותר. ככל שיש לך יותר אחריות, החזון שלך הופך לגדול יותר. עכשיו החזון שלי לפוסון הוא בתחום הביטוח וההשקעות. אנחנו ממוקמים בסין ומשתמשים במשאבים עולמיים; הרצון שלנו הוא לשלב את הצמיחה הסינית עם משאבים גלובליים. וזה מה שאנחנו מתכוונים לעשות גם בישראל".

"סין איננה עומדת בפני עשור אבוד"

במידה רבה פוסון מזכירה את האצ'יסון, הקבוצה הסינית מהונג קונג שהקימה את חברת הסלולר פרטנר ב־1997 והפכה אותה לאחת ההשקעות הטובות שלה. אבל בניגוד להאצ'יסון ההונג־קונגית, פוסון היא חברה סינית לגמרי שהמטה שלה שוכן בשנגחאי. עם זאת, היא שונה בשני מובנים בולטים מחברות אחרות בנוף הסיני שביצעו רכישות בישראל, ובראשן ברייט פוד וכימצ'יינה: ראשית, מדובר בחברה פרטית שבעל השליטה בה בנה בכוחות עצמו ולא הוצנח על ידי הממשל. שנית, היא קונגלומרט רב־זרועות שבשנתיים האחרונות נמצא בבולמוס של רכישות בעולם. "הם מאוד אינטליגנטיים, מאוד מתוחכמים, חכמים ומקושרים", אומר גורם ישראלי המעורב בקהילה העסקית הסינית ומכיר מקרוב את הקבוצה. "מכונות הכסף בפורטפוליו שבנו מאפשרות את גידול הקונגלומרט והתרחבותו. הם מאוד מוערכים ופועלים בסטנדרטים בינלאומיים, כי המטרה שלהם גלובלית ולאו דווקא מקומית".

פוסון נכנסה לישראל באפריל 2013 עם רכישת חברת המכשור האסתטי אלמה לייזרס ב־240 מיליון דולר. כיוון שאלמה היא חברה פרטית, הרכישה די עברה מתחת לרדאר. למעשה, אלמה היתה החברה הראשונה שנרכשה על ידי פוסון במלואה. לפני חצי שנה פוסון ניהלה מגעים ראשוניים גם לרכישתה של המתחרה של אלמה, לומניס. כעת היא מנהלת משא ומתן מתקדם לרכישת חברת מוצרי הטיפוח מים המלח, אהבה, ב־300 מיליון שקל, השקיעה ומנהלת מגעים להשקעות של מיליוני דולרים בסטארט־אפים, ופועלת להקמת שני מועדונים בישראל של רשת קלאב מד שאותה רכשה לפני כחצי שנה.

מנכ"ל הפניקס, אייל לפידות צילום: מיקי אלון

גולת הכותרת היא כמובן רכישת הפניקס, חברת הביטוח הרביעית בגודלה בישראל. פוסון חתמה על הסכם לרכישת השליטה בחברה מידיו של יצחק תשובה בעסקה של 1.8 מיליארד שקל. לאחר אישורה הצפוי של העסקה בחודש הקרוב על ידי הממונה על שוק ההון והביטוח דורית סלינגר, תקבל פוסון לידיה את תיק הנכסים האדיר של הפניקס, שהיקפו 162 מיליארד שקל, כולל בית ההשקעות אקסלנס.

למהלך הזה משמעות עצומה עבור הציבור הישראלי — גדולה מזו שהיתה לרכישת תנובה, לשם השוואה. תיק החיסכון הפנסיוני של הפניקס עובר לידיים סיניות, וכפי שהדברים נראים עכשיו, גם תיק הנכסים של חברת הביטוח כלל, שנמצאת גם היא בהליך מכירה, יעבור לידיים של אחת מארבע מתמודדות — כולן סיניות. המהלך הזה מעלה סימני שאלה אצל גורמים רבים בישראל בעיקר נוכח חוסר ההיכרות עם הסינים, המניעים והתוכניות שלהם, ונוכח חוסר השקיפות שמאפיין חלק נרחב מהקהילה העסקית הסינית והבקרה של הממשל על הכלכלה. כך, למשל, סלינגר לא העניקה אישור לרכישת כלל ביטוח מנוחי דנקנר על ידי קבוצה סינית שהוביל לי הייפנג, איש עסקים שמרכז פעילותו בהונג קונג.

המושג המכליל "סינים" הוא בעייתי, ובמידה מסוימת לא הוגן. נכון שלאנשי עסקים במדינות מסוימות יש תרבות עסקית משותפת, אבל במפגש עם פוסון מתגלית קבוצת השקעות בעלת אוריינטציה מערבית, שבחרה לעסוק ברכישות של חברות גלובליות מחוץ לסין ולהביא אותן לצמיחה בשוק הסיני. המנהלים דוברי אנגלית, חלקם בעלי רקע בחברות מערביות, והפער בהתנהלות מול החברות הממשלתיות בולט. פוסון נסחרת בבורסת הונג קונג ומפרסמת דו"חות כספיים אחת לחצי שנה. שווייה הבורסאי הוא כ־13.5 מיליארד דולר, לאחר שביוני האחרון היא נסחרה בשווי של 20 מיליארד דולר.

הצניחה במחיר המניה היא חלק מהמשבר הגדול שעובר השוק הסיני, על רקע ההאטה בצמיחה בכלכלה השנייה בגודלה בעולם. מדד המניות בשנגחאי צנח ביותר מ־40% בשלושה חודשים, והממשל הסיני נאלץ להזרים מאות מיליארדי דולרים כדי לתמוך בשווקים.

אנחנו מקיימים את הראיון הזה כשסין רועדת ומרעידה עמה את הכלכלות העולמיות. במידה רבה המשבר הזה מזכיר את שנות השמונים ביפן: חברות יפניות ביצעו רכישות בכל העולם, ואז הכלכלה היפנית שקעה בתרדמת של 20 שנה. זה עלול לקרות גם לסין?

"סין אינה עומדת על סף 'שנים אבודות'. לכלכלה הסינית יש עדיין הרבה לאן להתפתח: יש לנו הרבה מה לעשות בעיור ותיעוש, והצריכה רק מתחילה לצמוח. האזרחים הסינים עדיין רוצים לעבוד קשה ולייצר ערך, כי הרבה סינים עדיין רעבים להצלחה. ייתכן שקצב הצמיחה יירד במקצת, אבל קצב של 5%–7% בשנה הוא עדיין בר־השגה בחמש או עשר השנים הקרובות.

"הבורסה בשנגחאי המריאה ל־5,000 נקודות ועכשיו היא ירדה ל־3,000. אבל הסיפור השלם הוא שבתוך שנה אחת היא עלתה מ־2,500 ל־5,000 נקודות. זו היתה בועה, ועכשיו זו רמה ריאלית יותר. בתקופות של בועה ירידות כאלה הן דבר נורמלי".

מה גרם לבועה הזו להתפתח?

"בשנה האחרונה הגיעו לשוק הסיני משקיעים חדשים וצעירים שעד אז השקיעו בנדל"ן, ולא ראו את הקפיצה במניות ב־7–6 השנים האחרונות. לצעירים האלה לא היה די ניסיון בהשקעות. הם חשבו שבגלל שיש צמיחה בכלכלה הסינית, תהיה צמיחה דומה גם בבורסה, לכן הם לקחו יותר סיכון והשקיעו במניות בעזרת מינוף. הכסף החם הזה יצר בועה".

ולאן סין הולכת עכשיו?

"קשה לדעת, אבל אני לא חושב ששוק המניות בשנגחאי ימשיך לרדת. הרמה עכשיו היא הרמה הריאלית".

למשבר תהיה השפעה על יכולתן של חברות סיניות לבצע רכישות מחוץ לסין?

"אין הרבה חברות סיניות שיכולות לבצע רכישות מחוץ לסין. אבל השינוי בשוק בשנגחאי לא השפיע על רוב החברות האלה. פוסון, למשל, נסחרת בהונג קונג, ולא בשנגחאי".

אבל גם מניית פוסון נפלה בעשרות אחוזים, לא?

"בשנה האחרונה המניה עלתה מ־10 ל־20 דולר הונג־קונגי, ועכשיו היא ירדה ל־13.5 דולר הונג־קונגי. אולי בתוך חודשיים היא תחזור ל־20 דולר, אבל גם אם לא, זו עדיין תשואה יפה לשנה אחת".

"צמיחה סינית בתוך חברות ישראליות"

גואו למד פילוסופיה באוניברסיטת פודאן בשנגחאי. הוא השלים את התואר ב־1989, ועשר שנים לאחר מכן השלים גם תואר שני במינהל עסקים. במהלך לימודי התואר הראשון הוא מכר לחם בלילות והרוויח 5 יואן ללילה (78 סנט אמריקאי). את פוסון הוא הקים ב־1992 עם שלושה מחבריו ללימודים. בתחילת דרכה ובהיעדר הון עצמי התחלתי, היתה זו חברת ייעוץ ומחקרי שוק.

כעבור שנתיים, עם צבירת ההון הראשוני, היא נכנסה לתחום התרופות, רשמה רווחים ניכרים והגדילה משמעותית את ההון העצמי. משם התפתחה החברה לתחומי הכרייה והתיירות, וב־2007 היא נרשמה למסחר בבורסת הונג קונג. את ההתפתחות המשמעותית שלה היא ביצעה בשנתיים־שלוש האחרונות בשורת רכישות באירופה, ארה"ב ואסיה. האסטרטגיה שלה מבוססת על שתי חוזקות: מצד אחד, יכולת פיננסית מקיפה עם אוריינטציה לתחום הביטוח, ומצד שני, יכולת אינטגרציה עם התעשייה הגלובלית המתבססת בסין.

גואו פוגש אותנו בחדר הישיבות בחיוך, ולאורך כל הראיון מישיר מבט ומסתכל בעיניים, בשפת גוף פשוטה ונטולת אגו. הוא מדבר רוב הזמן בסינית, ובהמשך פה ושם באנגלית. לצדו יושבים מייקל לי, מנהל החטיבה הפיננסית בפוסון והאחראי על תחום הביטוח והבנקאות, וגם על רכישת הפניקס. הוא גם זה שמתרגם עבור גואו את השאלות והתשובות עבור "כלכליסט".

איך זה שאתם מגלים עניין כל כך גדול בישראל? בסופו של דבר מדובר בשוק קטן.

"אני מאוד מתעניין בסיפור של ישראל עוד מהתקופה שהייתי סטודנט. אני מעריץ את העובדה שבניתם מדינה כזו מהמדבר, עם כל האויבים מסביב. בפעם הראשונה שהגעתי לישראל זה היה לפני עשר שנים. באתי עם אשתי וביקרנו בירושלים ובערים העתיקות. ביום שעזבנו היה פיצוץ בסופרמרקט, למרות זאת אם לפני כן חשבתי שזה מקום לא בטוח, כשהגעתי ראיתי שכולם נהנים מהחיים ומרגישים בטוחים. בישראל יש צורך להיות תמיד בהיכון, אבל גם תחושה שחשוב ליהנות ולהוקיר את החיים".

מעבר לפוסון יש עוד שורה של חברות סיניות שרוצות להיכנס לישראל. בציבור הישראלי זה מעורר אי־נוחות מסוימת נוכח חוסר ההיכרות עם המנטליות הסינית, ונוכח מה שנתפס אצלנו כחוסר שקיפות וכמעורבות ממשלתית יתרה.

"אין הבדל בין משקיעים סינים למשקיעים אמריקאים שמגיעים לישראל. להיפך, הסינים עדיפים כי אנחנו פותחים בפניכם את השוק הסיני. אנחנו מאוד מאמינים בכלכלה הישראלית, מאוד מחויבים לרכישות שלנו ובאים לישראל לטווח ארוך. אנחנו רוצים להביא עוד צמיחה, צמיחה סינית, דרך החברות הישראליות.

"כשהגענו לישראל, התעניינו בעיקר בחברות הייטק בישראל, אבל מהר מאוד הבנו שאין עתיד לחברות ישראליות שמכוונות רק לישראל. צריך לפנות לשוק הבינלאומי. קח את אלמה לייזרס, הרכישה הראשונה שלנו בישראל, שהתגלתה כהשקעה מאוד מוצלחת: מאז הרכישה המכירות שלה בסין קפצו ב־60%, כשכיום השוק הסיני הוא הגדול ביותר בעבורה. כתוצאה, ההכנסות והמכירות שלה צמחו בתקופה הזו בקצב שנתי דו־ספרתי.

"אותו היגיון פועל גם בהשקעה שלנו בחברות ביטוח: אנחנו רוצים להביא צמיחה סינית לתוך החברות האלה. אנחנו נשמר את כל ההנהלה בהפניקס ובאקסלנס, ואנחנו מאמינים שהמנהלים שם יכולים לנהל את החברות בצורה טובה כפי שהם עשו עד עכשיו. להפניקס יש פוטנציאל להתפתח ולצמוח בהכנסות, ברווחים ובהון, ולהפוך לאחת משלוש חברות הביטוח הגדולות בישראל".

איך הגעתם לרכישת הפניקס?

לי: "אחרי שרכשנו את תאגיד הביטוח הפורטוגלי קאישה סגורוס הזמנו לליסבון את אסי ברטפלד וברק משרקי (מקבוצת דלק). הרכישה של החברה בפורטוגל נעשתה מתוך מחשבה שמעבר להשקעות שנעשה דרכה, נוכל להתפתח איתה למדינות אפריקאיות ודרום־אמריקאיות דוברות פורטוגזית כמו מוזמביק, אנגולה, ברזיל. קנינו אותה אף שהכלכלה בפורטוגל לא חזקה כמו זו שבישראל".

גואו: "בישראל יש חדשנות, תמ"ג לנפש של 37 אלף דולר. זו מדינה פתוחה שיכולה לפתוח בעבורנו את העולם. אנחנו יכולים להביא ערך מוסף להפניקס בתחום הביטוח, וגם להשתמש ביכולות של הפניקס ואקסלנס במדינות אחרות שבהן יש לנו נוכחות של בתי השקעות — הונג קונג, שנגחאי, אירופה.

"תחום הביטוח האינטרנטי, שבו הפניקס פעילה, הוא תחום עם פוטנציאל עצום עבורנו. אנחנו מאוד אוהבים שיווק דרך האינטרנט, שמקטין מאוד את העלויות. כיום הוא כמעט לא קיים בחברות הביטוח שלנו, ואנחנו מתכוונים להטמיע אותו בכולן. הפניקס גם פיתחה מיזם ייחודי שמאפשר שיתוף פעולה עם סוכנים במכירות טלפוניות. זה מוסיף ערך רב לחברה וניתן ליישום גם בחברות האחרות שלנו. מנכ"ל הפניקס אייל לפידות הביא את הקונספט הזה מישיר איי.די.איי, שם הוא שימש כמנכ"ל. אין הרבה אנשים עם הידע שלו בתחום, זה טוב גם ללקוח, כי זה מפחית עבורו את עלות הפרמיה".

לא כל אחד מוכן לקנות ביטוח בלי קשר אנושי. יש לא מעט אנשים שהקשר שעושה הסוכן חשוב להם.

"תלוי באיזה תחום. בביטוח חיים, כלומר ביטוח לטווח ארוך, אתה צריך סוכן. אבל ביטוח נסיעות זה דבר פשוט, ושם לרכישה באינטרנט יש יתרון גדול".

אין לחברות שלכם שיווק מוצרים אינטרנטי?

"לקאישה סגורוס ולחברה הסינית יויאן יש, אבל ברמות נמוכות. אנחנו רוצים למכור ביטוחים באינטרנט גם לרכב, לטיולים ולבריאות לטווח הקצר. זה העתיד, ונביא את הסינרגיה הזו לחברות שלנו בסין ופורטוגל.

"מנגד, יש לנו גם חברות שיכולות לעזור לפתח את הפניקס. איירון־שור למשל, החברה האמריקאית שלנו, היא מובילת שוק בארה"ב בשני תחומים: ביטוחי בנייה וביטוח נגד פעולות טרור. להפניקס אין תחומים כאלה. השילוב בין המומחיות של איירון־שור ובין השוק הישראלי של הפניקס יכול להיות הצלחה.

"עוד תחום הוא ניהול הנכסים. אנחנו מאוד אוהבים את קסם, פעילות תעודות הסל של אקסלנס. בסין התחום הזה לא מפותח. יש שתי מדינות בעולם שטובות בתעודות סל: ארה"ב וישראל. אקסלנס יכולה לפתח תעודות סל לשוק הסיני ולמכור אותן בסין דרך בית ההשקעות שיש לנו שם. הבנקים שלנו בגרמניה יוכלו למכור תעודות סל כאלה בכל אירופה.

"התחום הרביעי הוא תחום ההשקעות. לפוסון יש תשתית גלובלית מצוינת להשקעות, וזו תוכל להעניק להפניקס הזדמנויות השקעה: אנחנו רוצים, למשל, לפתח מועדוני קלאב מד בישראל. נציע להפניקס להצטרף להשקעה הזו. ואם ועדות ההשקעה יסכימו, ההשקעה תיעשה רק דרך הפניקס. ההחלטה תהיה של החברה ושל ועדת ההשקעות שלה".

את קלאב מד רכשתם, בהשקעה של כמעט מיליארד יורו, דרך חברת הביטוח הפורטוגלית. לא בטוח שרכישה כזו תהיה אפשרית דרך הפניקס. הרגולציה הישראלית קשה יותר.

"אתה טועה. פוסון רכשה את קלאב מד והציעה לחברה הפורטוגלית להצטרף, והיא הצטרפה".

הדירקטוריון וועדות ההשקעה בהפניקס יישארו ישראליות?

"גם בדירקטוריון וגם בוועדות ההשקעה יהיה רוב ישראלי עם נציגים סינים".

איך מתנהלים המגעים מול הרגולציה?

"כמובן שאנחנו מכבדים את הרגולציה, ואנחנו רוצים למנף את המשאבים של פוסון ברחבי העולם כדי לעזור לפתח גם את הפעילות של הפניקס. אנחנו נספק להפניקס הזדמנויות השקעה טובות ברחבי העולם. אנחנו נעקוב ונכבד את הרגולציה הישראלית. אני משוכנע שהרגולטור ישתכנע שאנחנו נחזק את תחום הביטוח בישראל".

השיטה שלכם היא להשאיר את ההנהלות בחברות שאתם רוכשים, בלי להתערב בניהול.

"אם ההנהלה לא טובה, אנחנו פשוט לא עושים את ההשקעה. אחת הסיבות המרכזיות לרכישת הפניקס היא שאנחנו סומכים על ההנהלה. הציבור הישראלי צריך להרגיש בנוח איתנו, כי כבר השקענו בישראל ואלה היו השקעות מוצלחות מאוד. חוץ מזה, יש לנו קרן השקעות בישראל שמחפשת השקעות בתחום ההייטק. על זה אחראי צוות אחר שלא קשור לרכישת הפניקס".

מה אתה חושב על אייל לפידות?

"אני מעריך אותו מאוד ויש בינינו כימיה טובה. הוא חד ואינטליגנטי, יצירתי, חדשני, פועל באינטנסיביות ובעל ראיה לטווח ארוך".

הפניקס היתה שנתיים על המדף ולא רכשו אותה. לא שילמתם ביוקר?

"אנחנו חושבים שזו חברה מצוינת עם הנהלה טובה ומוצרים טובים, ושהמחיר סביר לעסקה הזו".

ביצעתם בדיקות נאותות ארוכות. צוותים שלכם היו בישראל חודשים.

לי: "היינו מאוד נחושים והראינו מחויבות לבצע את העסקה. אני ואלכס פֵּיי, האחראי על ההשקעות בביטוח מחוץ לסין, נשארנו בישראל שלושה חודשים, למדנו את החברה ורק אז החלטנו להשקיע".

תחום הביטוח הוא הגדול ביותר בפוסון. למה אתה כל כך אוהב אותו?

גואו: "אני רואה בעצמי תלמיד של וורן באפט ומאמין במודל שלו. לכן אני חושב שביטוח הוא כלכלה ריאלית וטובה ושיש בתחום הזה החזר גבוה על ההשקעה".

בראיון לפני שנה ל־BBC אמר גואו: "המטרה שלנו ברורה - להקים חברת השקעות בסגנון וורן באפט. חברה עם שורשים סיניים אבל נוכחות גלובלית".

אילו תחומים מעניינים אותך עבור הפניקס ופוסון בעשור הקרוב?

"אנחנו אוהבים להשקיע בחברות ביטוח ואוהבים נוכחות גלובלית. הפניקס היא מובילה בתחום הביטוחים בישראל, פידֵלידאדֵה היא המובילה בפורטוגל, ואנחנו אוהבים להיות המוביל המקומי.

"התחום הנוסף שאנחנו אוהבים להשקיע בו הוא בנקאות. באנגליה יש לנו את בנק KB, בגרמניה יש לנו את H&A, שנמצא במשא ומתן מתקדם, בישראל יש לנו את אקסלנס ובהונג קונג יש לנו את האני סקיוריטיז. בנינו נוכחית גבוהה באזור הבנקאות הפרטית ברחבי העולם, ודרך הפלטפורמה הזו אנחנו מחברים בין היזמים המובילים בעולם".

השווי של הפניקס עוד יכול לעלות?

"בוודאי. אבל זה לא התפקיד שלי להעריך בכמה".

יצחק תשובה צילום: משה בנימין

העובדים של הפניקס מתאגדים עכשיו. מה אתה חושב על זה?

"אנחנו נמצאים במשא ומתן עם האיגודים, ואין לי ספק שנפתור את הסוגיה הזו. אין לנו שום כוונה לפגוע בהם או בחברה".

אתה מכיר את יצחק תשובה? יש לכם רקע דומה.

"כן, אני מכיר אותו. הוא יזם טוב, אינטליגנטי ואקטיבי, ואני מכבד אותו מאוד".

בפרספקטיבה שלך כאיש עסקים גלובלי, לעשות עסקים עם ישראלים זה קל או קשה?

"אני לא חושב שזה יותר קשה מאשר במקומות אחרים. בקטע של המחיר הישראלים לא קלים, אבל זה עניין נורמלי. ישראלים מסתכלים על הפרטים בחוזים בצורה מעמיקה".

"אוהבים פארמה, ביטוח וחיים שמחים"

קצב הרכישות של פוסון בשנה־שנתיים האחרונות הוא אינטנסיבי בכל קנה מידה (ראו מסגרת). הפניקס היא חברת הביטוח השלישית שפוסון רוכשת ב־12 החודשים האחרונים והשביעית בכלל. בין מרץ ליולי היא ביצעה בפועל או הודיעה על 11 רכישות ברחבי העולם, לרבות שני בנקים אירופיים. מרבית הרכישות הן בסכומים שבין חצי מיליארד למיליארד דולר.

פוסון משלמת פרמיה נאה בעבור החברות שהיא קונה. על קלאב מד היא תשלם כ־939 מיליון יורו, שמשקפים מחיר למניה גבוה ב־40% מהמחיר שבו היא נסחרה בפתיחת המגעים. לאחר ההודעה על הרכישה פרסמה סוכנות הדירוג מודי'ס סקירה שבה ציינה כי הרכישה לא תשפיע על דירוג האג"ח של פוסון, שעומד על Ba3, אבל הוסיפה כי "יהיה זה אתגר לא פשוט לפוסון לשלם את הפרמיה הגבוהה", וכי במודי'ס מודאגים מהעלייה ברמת המינוף של פוסון. כדי לחזק את מבנה ההון שלה הודיעה פוסון ביום שישי על גיוס של מיליארד וחצי דולר בהנפקת זכויות שישמשו לרכישות חברות ביטוח ובנקים.

לאחר ההודעה על רכישת הפניקס ביוני פרסמה מודי'ס סקירה נוספת, וגם בה ציינה שלרכישה לא תהיה השפעה על דירוג האג"ח. כאן דווקא התייחסה מודי'ס בחיוב לעסקה, מנקודת המבט של פוסון: "העסקה תשפר את הפרופיל העסקי של פוסון ותגדיל את הנכסים שלה. להפניקס יש נכסים בהיקף 26.5 מיליארד דולר — יותר מה־18 מיליארד דולר של פידֵלידאדֵה הפורטוגלית שרכשה פוסון ב־2014. לאחר הרכישה יהיו עסקי הביטוח 49% מסך הנכסים של פוסון". עם זאת הוסיפו במודי'ס כי "הרכישות האגרסיביות שפוסון מבצעת יעלו את הלחץ על המימון של רכישות עתידיות. לפוסון עדיין יש התחייבויות של 3 מיליארד דולר בגין רכישות שעשתה עד סוף 2014, והרכישות של הפניקס ואיירון־שור האמריקאית יעלו לה 2.5 מיליארד דולר נוספים". מודי'ס העריכה שעסקת הפניקס תיחתם עד סוף אוקטובר במימון ובהון עצמי, וכי "כל רכישה נוספת מכאן ואילך עלולה לגרור עמה בדירוג".

באותו ראיון ב־BBC אמר גואו: "אני המחליט הבלעדי במה להשקיע. זה התפקיד והאחריות שלי".

רמת המינוף של פוסון אינה גבוהה מדי?

גואו: "אם מסתכלים על זה בצורה מעמיקה בדו"חות החצי שנתיים, רואים שהרווח שלנו הוכפל לעומת השנה שעברה, ואילו המינוף ועלות החוב שלנו רק יורדים".

פוסון סיימה את המחצית הראשונה של 2015 ברווח נקי של 3.6 מיליארד יואן (560 מיליון דולר), כפול מהתקופה המקבילה ב־2014, רווח שנבע מהכללת תוצאות פידֵלידאדֵה ועלייה ברווחי חברות־בנות אחרות. היקף ההכנסות עלה בכ־20% ל־30 מיליארד יואן (4.7 מיליארד דולר), כך שקצב הרווחים של החברה הוא יותר ממיליארד דולר בשנה. יותר מ־50% מהרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות אשתקד, 6.8 מיליארד יואן (1.06 מיליארד דולר), נזקף לזכותו של מגזר הפיננסים בחברה.

מהם הגורמים לעלייה ברווחים שלכם?

"פעילות הפארמה בסין מצליחה מאוד, וגם פעילות הביטוח בפורטוגל מצליחה".

בסוף יוני היו בקופת פוסון מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של 37 מיליארד יואן (5.8 מיליארד דולר), ירידה של כ־8% לעומת סוף יוני 2014, שנבעה מהרכישות המסיביות. רמת המינוף של החברה (חוב להון) היא 50.7%, ירידה מרמה של 55.9% בסוף הרבעון השני של 2014. היקף החוב של החברה עמד בסוף יוני על 55 מיליארד יואן (8.5 מיליארד דולר).

אילו עוד תחומים מעניינים אתכם?

"עד עכשיו התמקדנו בצמיחה של החברות, ומבחינת התחום חיפשנו דברים שמתאימים לאסטרטגיה של פוסון. אנחנו מתעניינים בפארמה ובביטוח ובחיים שמחים, כמו קלאב מד, וגם פעילויות של קרן הון סיכון בתחום ההייטק".

למה קניתם את קלאב מד?

"יש לה פוטנציאל עצום בסין. כיום יש שלושה סניפים בסין, ואנחנו מתכננים לפתוח עוד חמישה".

מה הקשר שלך לממשל הסיני?

"קשר של יזם עם הממשל. זה הכל".

מתייעצים איתך?

"אני יושב בקונגרס בכל מיני ועדות".

החברות הפרטיות בסין הן באמת פרטיות, או שיש בהן מעורבות של הממשלה?

"הן פרטיות לחלוטין. הבעלות ברורה מאוד. יש חברות בבעלות המדינה, יש חברות משולבות ויש חברות פרטיות".

אילו מקומות אתה אוהב בישראל?

"ירושלים, כמובן. היא מדהימה".

מספרים שאתה מאסטר בטאי צ'י ושאתה מתאמן אפילו בזמן שיחות ועידה.

"אני לא מאסטר אלא סטודנט לטאי צ'י. זה גורם לי להיות חד יותר ובריא יותר, לא רק פיזית אלא גם מנטלית, ולהיות יותר דינמי".

הצמיחה של פוסון היתה מהירה משתכננת? הופתעת?

"תלוי למי אתה משווה. אם אתה משווה לג'ק מא ועליבאבא, הצמיחה אטית מאוד", הוא מחייך. "הכל עניין של בנצ'מארק".

מימין גולן חזני וגואו גוואנגצ'ינג

מבתי חולים ועד חברות תכשיטים 

גוּאנגצ'אנג הקים את פוֹסוּן ב־1992 עם שלושה מחבריו ללימודים באוניברסיטת פודאן. החברה הוקמה בהון של 38 אלף יואן (6,000 דולר במונחי התקופה). השם פוסון, אגב, נגזר משמה של האוניברסיטה שבה למדו הארבעה, ומשמעותו "הכוכב של פודאן".

פוסון הולדינגס שבבעלות ארבעת השותפים מחזיקה ב־71.3% מפוסון הנסחרת. שלושת המייסדים האחרים כולם פעילים בקבוצה: ליאנג זינג'ון, האיש מספר 2 בחברה, מחזיק ב־22% ממניות השותפות ומשמש דירקטור בכיר, מנכ"ל וסגן יו"ר; וואנג קונבין, דירקטור בכיר ונשיא (10%); ופאן ווי, דירקטור חיצוני (10%). גואנגצ'אנג עצמו, שמשמש כיו"ר, מחזיק ב־58% ממניות השותפות: הוא מתווה את האסטרטגיה ומוביל את קבלת ההחלטות, בעוד זינג'ון הוא איש המספרים והנתונים של החברה.

בין האחזקות הבולטות של פוסון אפשר למנות בית חולים בשנגחאי, חברות התרופות והמכשור הרפואי סינופארם ואלמה לייזרס, בנק מסחרי בסין (בשותפות עם עליבאבא), חברות התיירות קלאב מד הצרפתית ותומאס קוק הבריטית, קבוצת הביטוח הפורטוגלית קאישה סֵגוּרוֹס המחזיקה ב־30% מהשוק בפורטוגל ובחברה הגדולה בו פידֵלידאדֵה, סירק דה סוליי ופולי פולי — חברת תכשיטים יוונית בשווי מיליארד דולר. מעבר לכך פוסון מנהלת מו"מ לרכישת חברת הביטוח האמריקאית איירון־שור, חברות הכרייה ננג'ינג איירון אנד סטיל והיינן מיינינג, מותג החליפות האיטלקי קארוזו, סנט ג'ון ניטס האמריקאי ובניין צ'ייס מנהטן פלאזה בניו יורק. החברה מעסיקה באמצעות החברות־הבנות 15 אלף עובדים או 27 אלף עובדים, אם כוללים גם את החברות שבהן יש לה אחזקת מיעוט.

הכתב היה אורח פוסון בהונג קונג