בנק לאומי הציע מתווה חדש לאחים נקש למכירת כלכלית

ניסיונות של הרגע האחרון להחיות את המו"מ בין האחים נקש לבנק לאומי. ל"כלכליסט" נודע כי ביום חמישי נערכה פגישה בין ירון בלוך, מנכ"ל לאומי פרטנרס, לנציגי הקבוצה, שבה הציג בלוך מתווה חדש לעסקת רכישת השליטה בכלכלית ירושלים שבנוי גם על תשלומים עתידיים על פי ביצועים, לצד מרכיב מזומן ואפשרות שהתמורה תגדל במקרה של הצלחת החברה להתאושש. 

עם זאת, הסיכוי לעסקה איננו גדול, מאחר שהנקשים סבורים כי החברה זקוקה להזרמת הון של כחצי מיליארד שקל, ואילו לאומי לא מוכן לשמוע על עסקה שבה לא יקבל תמורת של מאות מיליונים עבור 40% מניות כלכלית המשועבדות לו. במהלך השיחה נידונו גם הקנס והפיצוי שעל הנקשים לשלם על פיצוץ העסקה. בעוד לאומי טוען כי ג'ו נקש אמר במפורש כי המו"מ הסתיים והם נסוגים מהרכישה ועל כן על הנקשים לשלם קנס בגובה של 100 מיליון שקל לפחות, הנקשים טוענים כי המו"מ כלל לא הסתיים וכי הם לא הודיעו על הפסקתו. האחים נקש הסכימו באוגוסט לשלם 370 מיליון שקל עבור מניות כלכלית ירושלים המשועבדות ללאומי. אך ביום רביעי האחרון הודיעו הנקשים במפתיע ללאומי כי הם נסוגים מהעסקה.

מנכ"לית לאומי רקפת רוסק עמינח צילום: אוראל כהן

בדרך להנפקת מניות

בינתיים מגלים גורמים שונים נוספים עניין ברכישת השליטה בקבוצה. מדובר בעיקר ברוכשים שנכנסו לחדרי המידע של החברה בתהליך הראשוני שביצע הבנק למכירת כלכלית ירושלים. ככל הידוע, בני שטיינמץ אינו כלול ביניהם. לעת עתה לאומי אינו נכנס למו"מ עם גורם אחר, בין היתר גם משום שהנקשים טרם הודיעו בכתב על נסיגתם מהעסקה.

עם ההודעה בדבר ביטול עסקת הרכישה בשבוע שעבר צנח שווי כלכלית ירושלים לכ־600 מיליון שקל, מה שפגע בשווי הביטחונות שבידי לאומי. בנוסף, כלכלית צפויה לבצע הנפקת מניות בימים הקרובים שבה תנסה לגייס 300–400 מיליון שקל כדי לעמוד בהתחייבויותיה. הנפקה זו צפויה להביא לדילול השעבודים שבידי לאומי לכ־30% ממניות כלכלית.

בנק לאומי שטוען לשחיקת הביטחונות הגיש ביום חמישי בקשה למינוי מהיר של כונס נכסים (רק עבור מניות החברה המשועבדות לבנק). מחרתיים צפוי שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין לדון בבקשת הבנק למנות את עורכי הדין איל רוזובסקי ורונן מטרי ככונסי נכסים. פישמן צפוי לטעון כי הבקשה מיותרת מאחר שהבנק ממילא מנסה למכור את המניות בעצמו. מבקשת הבנק עולה כי חובות פישמן למערכת הבנקאית עומדים על 4–5 מיליארד שקל: 2 מיליארד שקל ללאומי, 2 מיליארד שקל להפועלים, 400–500 מיליון שקל לדיסקונט, 300–400 מיליון שקל למזרחי טפחות ו־300 מיליון שקל לאגוד.

חובות פישמן לבנק לאומי מתחלקים בין חברת נכסי משפחת פישמן ניהול ("פישמן ניהול") — חברת אחזקות פרטית בתחום הנדל"ן שחובה לבנק עומד על 950 מיליון שקל; נכסי משפחת פישמן (נמ"פ) שחובה לבנק הוא 642.5 מיליון שקל; , טי.אל.סי. מימון שבבעלות פישמן ניהול (68%), ונמ"פ (31%) שחובה לבנק עומד על 449 מיליון שקל; וטי.אל.סי נכסים שמוחזקת בידי טי.אל.סי מימון שמחזיקה ב־43.5% ממניות כלכלית, וערבה לחוב של טי.אל.סי מימון לבנק. הבנק טוען כי החליט להגיש את הבקשה לאחר אינספור שיחות עם פישמן, ניסיונות לקדם תהליך מכירה מרצון של המניות וביטול עסקה שנחתמה עם האחים נקש.

הבקשה חושפת כמה אירועים בהיסטוריה של פישמן מול הבנקים, בעיקר לאומי. כך, למשל, הגיע פישמן לשני הסדרי חוב מול הבנק, בסוף 2003 וב־2007. הסדרים אלה כללו פריסת חובות עד 2019, אבל פישמן לא עמד בתשלומים. בפברואר 2011 נשלח מכתב ראשון לפישמן על ידי איריס רוזנברג מהחטיבה העסקית שבו הזהירה כי פישמן מפר התחייבויות מול הבנק ומתבקש לפעול להסדרת העניין אחרת הבנק יפעל בכל הסעדים העומדים לרשותו.

המכתב הבא נשלח במאי 2013, שנה לאחר מינויה של רקפת רוסק־עמינח למנכ"לית הבנק. במכתב נטען כי החברה לא עומדת בפירעון הקרן והריבית זה תקופה ארוכה, וכי הבנק דורש שכל סכום ונכס של החברה יועברו אליו, כמו גם מצבת חובות עדכנית לנושי החברה כולם.

הקש האחרון

בדצמבר 2014 נשלח מכתב חריף יותר עם התראה לפני העמדת החוב לפירעון מיידי. פישמן מוזהר כי אם בינואר לא ייפרעו התשלומים, יועמד החוב לפירעון מיידי. ואכן, משלא שולם החוב, הוא הועמד ב־5 בינואר השנה לפירעון מיידי. עוד נחשף בבקשת הבנק כי בדצמבר 2014 נדחתה בקשה של פישמן לקזז מס בסכום 211 מיליון שקל רווח כתוצאה ממכירת 24% ממניות חברת כרטיסי האשראי כאל מול הפסד של 250 מיליון שקל במכירה של חברת סיטי בבעלותו. בדרישה זו נחשף כי בסוף 2012 עמדו חובות פישמן למערכת הבנקאית על 5.76 מיליארד שקל.

הבנק לא מתכוון להשתתף בניהול החברה ובבקשה נכתב כי "לכונסים לא תהיה בשלב זה סמכות לכוון את פעילות החברות, להצביע באסיפה הכללית של חברות אלו או למנות דירקטורים או מנכ"לים".

"היזהרו מחלוקת 60 מיליון שקל היום לאג"ח הקצרות"

האם כלכלית ירושלים תחלק היום תשלום של 60 מיליון שקל למחזיקי הסדרה הקצרה (ו')? ל"כלכליסט" נודע כי נאמן הסדרה הארוכה י"א שיגר ביום חמישי האחרון, באמצעות עו"ד עדי פיגל, מכתב אזהרה חריף לדירקטורים בכלכלית, שבו הם מוזהרים כי חלוקה של הסכום תהווה העדפת נושים והם אלה שיישאו באחריות לכל נזק שייגרם למחזיקי האג"ח בסדרה זו בעתיד.

עם זאת, ל"כלכליסט" נודע כי כבר בשבוע שעבר שלחה החברה את הסכום למסלקה כדי להעבירו למחזיקי סדרה ו'. אף שבעקבות המכתב החליטה כלכלית ירושלים לבחון מחדש חלוקת התשלום עם יועצים המשפטיים, הסיכוי שתעכב את התשלום הוא נמוך.

ביום חמישי הודיעה כלכלית על כוונתה לפרסם הצעת רכש חליפין ל־400 מיליון שקל אג"ח קצרות מסדרה ו' לאג"ח ארוכות מסדרה י'. במקביל הודיעה החברה על גיוס הון. בכלכלית ירושלים ציינו כי התקבלו התחייבויות ל־280 מיליון שקל מסדרה ו' לביצוע ההחלפה.

מחזיקי אג"ח סדרה ו' הביעו נכונות להחלפה משום שלסדרה י' בטוחות בצורת מניות דרבן. אבל מחזיקי הסדרה הארוכה האחרת, י"א, טוענים כי לא ייתכן שהחברה תעניק בטוחות כאלה למחזיקי סדרה אחת, ותשאיר אותם מחוץ למשחק.

"אם מחלקים בטוחות מהנכסים שנשארו בחברה, זה בא גם על חשבוננו ועלול להקטין את התמורות העתידיות שנקבל, וזו העדפת נושים", טוענים המחזיקים במכתבי אזהרה שנשלחו על ידיהם לחברה, לדירקטורים ולבנק לאומי.

כלכלית תפרסם בימים הקרובים תוכנית עסקית לשנים הקרובות, שעל בסיסה היא תבצע את הנפקת המניות. דירקטוריון והנהלת החברה החליטו שלא להמתין לעסקת מכירת המניות על ידי לאומי אלא לבצע תוכנית שתאפשר לה להימנע מהסדר חוב.