"הירידה במחיר הנפט פותחת חלון הזדמנויות לשוק ההון הישראלי"

אביבה בן משה שמכהנת בתפקיד ראש תחום הגז והנפט ברשות ני"ע בחמש השנים האחרונות, היא אחת הדמויות המשפיעות ביותר על החברות הגדולות שפועלות בעולם העסקים הישראלי. החלטה אחת של בן משה יכולה לשנות סדרי עולם ולהביא לרווחים או להפסדים לחברות הגדולות במשק.

זו גם הסיבה שמרבית המנהלים של שותפויות הגז והנפט הגדולות מכירים אותה היטב, ומפעילים עליה לחץ לפני כל תיקון או חקיקה חדשה שהיא מובילה. למרות זאת, בן משה אינה מרבה להתראיין לתקשורת, לא מופיעה בכנסים, סולדת משיחות "סמול טוק" ומשתדלת להתרחק ככל שניתן מעיני המצלמות.

בין הרפורמות המהותיות שהובילה בן משה היו הטמעת מודל ה־PRMS הקנדי בשוק הישראלי, שקבע סטנדרטים ברורים לדיווחים בתחום הגז והנפט וסיים את הג'ונגל שהיה קיים בשוק הזה עד 2011. לאחרונה הובילה בן משה שני שינויים נוספים בתחום הרגולציה של הגז והנפט, שנכנסו לתוקף לפני שבועיים ושנחשבים לצעדים המשמעותיים ביותר שנעשו מאז שהוכנס המודל הקנדי.

"חייבנו את השותפויות להיכנס לתלם"

הצעד הראשון הוא התיקון לפקודת השותפויות, שהסדיר את תנאי הממשל התאגידי בשותפויות וקבע שלל תנאי סף ששומרים על ציבור המשקיעים, כמו מינוי דח"צים מטעם הציבור ופיקוח על עסקאות בעלי שליטה. הצעד השני צפוי להיות בעל השפעה אדירה בתחום בטווח הקרוב. בן משה הובילה ביחד עם בורסת תל אביב תיקון שמאפשר לשותפויות גז ונפט להחזיק נכסים גם בחו"ל.

כפי שנחשף ב"כלכליסט" לפני שבועיים, גדעון תדמור, יו"ר דלק קידוחים שמחזיקה בזכויות במאגרים תמר ולווייתן, כבר מנצל את התיקון החדש. תדמור ינפיק בבורסת תל אביב פעילות חדשה שמחזיקה רישיונות בארה"ב תחת החברה הפרטית Navitas Petrolume, שנמצאת היום בשליטתו (40%) ובשליטת קבוצת דלק (60%). גם צחי סולטן, שמחזיק בשותפות מודיעין, והשותפות הזדמנות ישראלית פועלים להכנסת פעילות חדשה מחו"ל.

"יש חלון הזדמנויות בעולם בגלל הירידה במחיר הנפט. החברות מוצאות הרבה נכסים אטרקטיביים. הן מעוניינות להכניס את זה לשותפויות, וזה הולך להיות מהלך משמעותי בשוק ההון בישראל", אומרת בן משה בראיון ראשון ל"כלכליסט" מאז שנכנסה לתפקיד. "אתה חייב להבין שבלי שוק ההון לא היינו מעצמה אנרגטית. היום יש לנו את המאגרים תמר ולווייתן ויש ביטחון, אבל בשלב החיפוש אין אף אחד שמממן. השלב של החיפוש הוא מאוד מסוכן, ולכן בנקים לא מממנים. שוק ההון הוא זה שמימן את זה וימשיך לממן את זה".

אביבה בן משה צילום: עומר מסינגר

ההחלטה לאפשר להביא פעילות מחו"ל קשורה לפקודת השותפויות?

"זה לא קשור, אבל לא היינו מרגישים בנוח לעשות את זה עד שהיינו מסדירים את פקודת השותפויות. אני מקבלת הרבה פניות מיזמים שרוצים להכניס רישיונות לחיפושי נפט מחו"ל לשותפויות קיימות או חדשות, אבל זה רק בתנאי שזה נעשה בשלב של חיפוש ולא הפקה. הממשל התאגידי בשותפויות עבר היום מהפכה. אנחנו מוכנים לשקול ולהיות פתוחים לעוד תחומים שמה שמאפיין אותם זה סיכון גבוה עם השקעות גדולות".

התיקון הזה הגיע מכיוון היזמים?

"הדרישה הייתה קיימת אצל היזמים. אחרי שהסדרנו את פקודת השותפויות, לא ראינו סיבה מדוע לא לאפשר את זה. התנגדות גדולה של היזמים היתה למודל PRMS, אבל היתה כמובן תמיכה לתיקונים החדשים שביצענו עכשיו. כעת אנו מאפשרים לשותפויות הזדמנויות חדשות. ב־2011 הן התנגדו כי הכרחנו אותן לדווח וחייבנו אותן להיכנס לתלם. זה עלה להן כסף ולא מעט. אבל היום הן מבינות שזה לטובתן. המודל עודד משקיעים זרים להיכנס ופשוט עשה סדר בשוק".

הציבור למד להבין את דיווחי השותפויות

למה הפעילות של גז ונפט נעשית בדרך של שותפות?

"מה שמשך את המשקיעים להנפיק בצורה כזו אלה הטבות המס. המבנה של שותפות מתאים לתחום הזה כי הוא מאופיין בסיכוי נמוך להצלחה לצד זה שהוא עתיר בהשקעות. הסיכוי להצלחה הוא פחות מ־15% בארץ, וההשקעה גדולה. אם יזם פרטי מממן את זה, הוא היה מדולל ומאבד את השליטה. בנוסף התחום הזה דורש מקצועיות. הוא דורש מומחיות וידע ומי שנכנס לשותפות הם לא גיאולוגים ולכן הם נותנים משקל להנהלה ולכן יש ביצור שליטה על ידי שותף כללי, שמנהל את הפעילות ללא קשר להיקף הגיוס. כלומר, המשקיעים יכולים לגייס המון כסף ועדיין לשמור על השליטה".

מדוע החלטתם לשנות את מבנה השותפויות?

"רצינו לעשות סדר כדי לשמור על המשקיעים. עד לפני שנתיים מחזור המסחר של השותפויות היה קרוב ל־20% מהשוק. המשקל שלהן הוא משמעותי גם בבורסה וגם בהיקפי הגיוסים. אתה צריך לזכור שעד 2010 היתה תקופה שכולם עסקו בנושא גז ונפט. כמעט כל ערב היה בלגן בדיווחים והם ממש נשמעו כמו סינית. לא היה ברור מה הם אומרים והרבה ממה שהם אמרו היה לא מבוסס".

איך עשיתם סדר?

"הוצאנו בתוך זמן קצר הנחיית גילוי, שהפכה לימים לתקנה, שעשתה סדר ואמרה מה לדווח ואיך לדווח. הכנסנו את PRMS. זה תרם להבנת הציבור. משקיעים שעוסקים בגז ונפט מאוד מעורבים, הם קוראים כל דיווח ורוצים להבין כל פרט".

איך התמודדתם עם מבול הדיווחים המיידיים של החברות? היה חשש שהדיווחים נועדו להקפיץ את שיעורי יחידת השתתפות?

"נגעת בנקודה כואבת. זה הפריע לנו. היות שחוק ני"ע הוא לא חוק שאומר שאסור לדווח, אלא ההפך, עשינו את זה מעודן. כלומר, הגדרנו אילו מקרים צריך לדווח. כמובן שהחברות היו יכולות לדווח על כל אירוע, אך הן היו צריכות לתת הבהרה שזה לא במסגרת הדיווחים השוטפים והיו צריכות להסביר למה זה מהותי. מה שקרה הוא שהחברות פשוט הפסיקו לדווח על האירועים האלו".

בדיעבד, המודל מוצלח לדעתך?

"התקשורת והאנליסטים למדו לקרוא ולהבין דיווחים של גז ונפט, וזו היתה המטרה שלנו. כך, לדוגמה, כשמצאו את המאגר זור במצרים, תחילה התקשורת הודיעה שהוא גדול יותר מלווייתן, אבל כשגילו שמדובר רק בכמות הכוללת ולא בכמות בר־ההפקה, התקשורת ידעה מה הנתון אומר ותיקנה את הדיווח".

מה הדבר הבא שאתם עובדים עליו?

"להטמיע ולאכוף את כל מה שעשינו. יש 13 שותפויות בבורסה ואנחנו משתדלים להיות עם היד על הדופק. יצרנו פה חוק אחר, ואנחנו עכשיו מתרכזים באכיפה וללמד אותו. אנחנו מתפתחים עם השוק, עכשיו ייכנסו נכסים מחו"ל ואנחנו נצטרך ללמוד את זה לעומק".