"תשלום ללאומי יחשב העדפת נושים באי.די.בי"
בעלי האג"ח מתנגדים לתשלום חוב של 15 מיליון שקל לבנק במהלך ינואר ומאיימים לדון בנקיטת הליכים משפטיים באסיפה שתתקיים מחר. המשמעות: איום של הסדר חוב נוסף באי.די.בי שבקופתה מצויים 107 מיליון שקל בלבד
באי.די.בי נערכים להתמודד עם המשבר הקשה שיצר כישלון מכירת השליטה בכלל ביטוח לקבוצת מקרולינק הסינית. כפי שפורסם לראשונה באתר "כלכליסט" ביום חמישי, החלה התדיינות בין מחזיקי האג"ח לחברה, כשהמחזיקים דורשים מאדוארדו אלשטיין להזרים לה מאות מיליוני שקלים נוספים. במקביל, נודע, תנסה אי.די.בי לבקש מהמפקחת על הביטוח דורית סלינגר ארכה למכירת השליטה בחברה בתהליך חדש שאותו יוביל אלשטיין עצמו ולא ועדה בלתי תלויה של הדירקטוריון והמנכ"ל כפי שאירע בניסיון המכירה שכשל.
סלינגר נחושה לפזר את מניות כלל ביטוח בבורסה, אבל לא בכדי היא איננה מקבלת בשלב זה גב מצמרת האוצר למהלך. מדובר במהלך מורכב עם השלכות רוחב לא מעטות. המחיר שהציעה קבוצת מקרולינק לשליטה בכלל ביטוח במהלך המו"מ עמד 2.4 מיליארד שקל לכלל המניות שבידי אי.די.בי (55%), ואילו פיזורן בבורסה לפי שווי השוק הנוכחי של כלל, משמעותו מכירתן במיליארד שקל פחות.
סלינגר הדפה את הרוכשים
סכום זה איננו רק הפסד של אלשטיין, על כל המשתמע מכך, כולל הפגיעה בנכס שבו השקיע כסף רב. המשמעות היא גם אובדן הנכס המרכזי של מחזיקי האג"ח והבנקים כבטוחה לחוב של 3 מיליארד שקל של אי.די.בי כלפיהם.
אי.די.בי קרובה להגדרה של חברה לא סולבנטית (שמתקשה לעמוד בהתחייבויותיה), ולדברי מחזיקי האג"ח שלה בפגישה עם החברה, היא כבר מוגדרת ככזו. בעלי חוב אלה, שמורכבים בעיקר מכספי ציבור של המוסדיים, מעדיפים מכירה של השליטה על פני פיזור בציבור משום שאז יקבלו החזר גבוה בהרבה מהחוב. עם זאת, הגופים המוסדיים מצויים במלכוד משום שהם מפוקחים על ידי סלינגר וחוששים לצאת נגדה, מה גם שחלקם לפחות סבורים כי סלינגר לא חרגה מסמכותה.
אחת הסיבות שסלינגר נחושה לבצע את הליך פיזור המניות בבורסה — היא העובדה שהדבר ימצב אותה כמי שהטביעה את חותמה והובילה לחברת הביטוח הראשונה ללא גרעין שליטה. עם זאת, סלינגר לא מקבלת בשלב זה גיבוי משר האוצר משה כחלון לפיזור המניות. באוצר יש הסוברים כי לצד היתרונות שיש לחברת ביטוח ללא גרעין שליטה, לדבר ישנם גם חסרונות. לדעתם, מדובר בהחלטה כבדת משקל שראויה לדיון בפורום רחב יותר מאשר המפקחת על הביטוח בלבד, ואולי אף על ידי ועדה ייעודית מיוחדת שתקום ותבחן את ההיבטים השונים בנושא ותעביר את ההמלצות לכחלון ולראש הממשלה בנימין נתניהו.
סלינגר צילום: נמרוד גליקמן
גורמים שונים הקשורים למכרז למכירת כלל התלוננו כי סלינגר הדפה באלגנטיות את הרוכשים המיועדים, בשיחות שקיימה עמם, ויצרה קשיים מכוונים שהכשילו את הליך המכירה. לדבריהם, סלינגר הציבה דרישות מעבר לתקנות של קבלת היתר שליטה, גם בפני גופים שאינם סיניים, כמו קרן CVC הבריטית שמנהלת 45 מיליארד יורו ומחזיקה בחמש חברות ביטוח גדולות באירופה. באגף הפיקוח דחו את הטענות ואמרו כי CVC ביקשה לבצע את העסקה בצורה שחורגת מהתקנות.
ככל הידוע, ביקשה CVC לשלב את הנהלת כלל ביטוח ברכישה כדי לשמר את הניהול בחברה כפי שנהגה בכל הרכישות שביצעה מאז נכנסה לתחום הביטוח ב־2008. באגף הפיקוח על שוק ההון טוענים כי עשו הכל לאפשר לאי.די.בי למכור את השליטה, כולל דחייה של המועד הסופי להשלמת העסקה בשנה שלמה, וכי אי.די.בי עצמה חתומה על הסכמה למתווה זה.
כלל ביטוח מתפקדת למעשה זה שנתיים ללא גרעין שליטה על ידי הדירקטוריון בראשות דני נווה וההנהלה בראשות איזי כהן. הדירקטוריון היה זה שעמד לפני שנה מול אלשטיין והתנגד לבקשתו לחלוקת דיבידנד. רק בחודש שעבר מונו לחברה שלושה דירקטורים חדשים על ידי ועדה של הפיקוח על הביטוח. המניות של אי.די.בי מצויות מאז אוגוסט 2013 בידי נאמן, ומבחינת אי.די.בי לא ברור מדוע המפקחת ממהרת לאלץ אותה למכור את המניות בהפסד כבד ולא לאפשר לאלשטיין עצמו למכור את החברה. זאת, לאחר שאלשטיין כבר השקיע 1.5 מיליארד שקל באי.די.בי והוא אמור להשקיע חצי מיליארד נוספים, מבלי למשוך שכר או דיבידנדים.
החזית המיידית של אלשטיין
אבל החזית המיידית והמסוכנת ביותר של אלשטיין מגיעה מצד מחזיקי האג"ח של אי.די.בי, אותם מחזיקים שלפני שנתיים הובילו אותו ליטול את השליטה מנוחי דנקנר בהסדר החוב המדובר ביותר במשק עד היום. המחזיקים נפגשו עמו ביום חמישי, בפגישה שבה השתתפו נציגים של בתי ההשקעות הגדולים, הנאמן הרמטיק באמצעות המנכ"לית מירב עופר, היועץ הכלכלי עומר סרבינסקי מבייקר טילי, וכן היועץ המשפטי גיא גיסין, כשמולם שולם לפידות מדסק"ש, מנכ"ל גיזה המשמש יועץ החברה יריב פילוסוף, והמנכ"ל היוצא חיים גבריאלי.
תשובות שאינן מספקות
עופר טענה בפגישה כי התשובות שהמחזיקים מקבלים אינן מספקות. המחזיקים דורשים לעצור העברת 15 מיליון שקל לבנק לאומי בסוף החודש עד להעמדת תוכנית מפורטת של אלשטיין לחיזוק ההון של החברה. "תשלום של החוב יהווה העדפת נושים", טענו המחזיקים ועופר שהציעו שאלשטיין יעמיד את הסכום בנאמנות עד למציאת פתרון. התשלומים הבאים של אי.די.בי הם 100 מיליון שקל לבנקים בסוף מרץ ו־400 מיליון שקל בסוף מאי.
לחברה חסרים למעשה 750 מיליון שקל כדי לסיים את 2016. לפידות ופילוסוף טענו כי רק בדצמבר העביר אלשטיין 210 מיליון שקל לאי.די.בי, כש־15 מיליון שקל מתוכם יועדו לתשלום לבנק לאומי, וכי גם אם כלל היתה נמכרת, הכסף לא היה מועבר מידיית אלא רק אחרי אישורה של סלינגר, שלא בהכרח היה ניתן בצורת היתר שליטה לקונה.
אי.די.בי אינה סולבנטית
המחזיקים התנגדו ואמרו כי באותו זמן החברה היתה סולבנטית, אולם עתה, לאחר כישלון מכירת כלל ביטוח והתוכנית להפיץ את מניותיה בבורסה, החברה כבר איננה סולבנטית. "כל תשלום מעכשיו חייב להגיע מבעלי השליטה לחברה", אמרו. יצוין כי קופת אי.די.בי ריקה למעשה מלבד אותם 15 מיליון שקל שמיועדים ללאומי ו־92 מיליון שקל שמיועדים לדסק"ש.
אם לא יוצג פתרון לפירעונות אלה, מתכוון גיסין להוסיף לסדר היום של אסיפת מחזיקי האג"ח שאמורה להתכנס מחר, סעיף שבו ידונו בנקיטת הליכים משפטיים נגד החברה. מדובר בסעיף מסוכן לאלשטיין, ומשמעותו רצון ליטול את השליטה מידיו בשל חדלות פירעון של אי.די.בי. המשמעות הנוספת: אי.די.בי מתקרבת בצעדי ענק להסדר חוב נוסף. אלשטיין, שהיה בצד של המחזיקים רק לפני שנתיים, ולמעשה נתפס כיקיר ומושיע, יעמוד מחר מהצד השני, בלי סנטימנטים והנחות, ומול קריאות לקחת מידיו את החברה.
אלשטיין צילום: אוראל כהן
