האוזר: "יש עולם שלם של השקעות שנעשות במחשכים, צריך לטפל בו"
יו"ר רשות ני"ע התייחס בכנס "מדדים 2016" של כלכליסט וקסם למה שהגדיר כ"ג'ונגל ההשקעות הלא מפוקחות" שבו הרשות מתכוונת להגביר את פעילותה: "לא נאפשר למסתננים לא לגיטימיים להסתנן לשוק ההון המפוקח"
"בני אלון בן ה-3, התחבט בשאלה קשה: למה כדאי להתחפש, לספיידרמן או לסמי הכבאי, השבתי לו בשאלה - למה אתה לא רוצה להתחפש לזאב מכיפה אדומה?. אבל הוא היה בשלו. הזאב מפחיד אמר לי, ובסוף בחר להיות ספיידרמן. האמת שאני מבין אותו. ספיידרמן עם כוחות-על יכול להיות רגולטור די אפקטיבי. בטח יותר מרגולטור שכל תקנה שלו צריכה אישור מראש של הכנסת", כך פתח פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע, את דבריו בכנס "מדדים 2016" בכנס "כלכליסט".
האוזר מיקד את הנאום במה שהגדיר כ"ג'ונגל ההשקעות הלא מפוקחות" שכוללות לדבריו את זירות המסחר ומיזמים אינטרנטים שמציעים ומבטיחים למשקיעים שלהם תשואות גבוהות מבלי להכיר את הסיכונים הכרוכים בהם.
"לצערי, ישנם היום יותר ויותר מיזמי השקעה שפונים לציבור בהצעות מפתות. הם מתחפשים לסבתא חביבה וחייכנית" דימה האוזר את הסוגיה לסיפור על כיפה אדומה "ומבטיחים למשקיעים סוכריות בדמות תשואות פנטסטיות. אבל מאחורי החיוך, מסתתרות שיניים חדות המשחרות לטרף המשקיעים התמימים".
לדבריו "לא מדובר במקרה אחד או שניים. יש היום עולם שלם של השקעות, שהוא מסוכן, לעיתים דומה להימורים, שמתחפש להשקעות, ואלה נעשות במחשכים. עולם שלם של השקעות שמבטיחות רווחים קלים מבלי להכיר את הסיכונים הכרוכים בהן".
לטענת האוזר "המשקיעים במקרים רבים נמצאים באפילה מוחלטת לגבי הסיכונים הכרוכים באותן השקעות ולגבי האינטרסים של הגופים שמולם הם פועלים. המשקיעים מתבשמים מהרווחים שמחולקים בשנים הראשונות להשקעה. הכל נראה טוב. הכסף דופק כמו שעון. ועיניהם עצומות מלראות את הברוך שמחכה להם ממש מעבר לפינה".
אלא שלדברי האוזר, כאן נכנסת לתמונה רשות ני"ע "העניין הוא שמפעילי הג'ונגל חושבים, את מה שמקובל לחשוב, שבג'ונגל כמו בג'ונגל יש חוקים משל עצמו. ובכן, הם טועים. במדינת ישראל יש חוק אחד. והחוק הזה חל על כולם. ומי שלא הבין את זה עד כה, יבין את זה בקרוב. אנחנו מתכוונים לעשות סדר בג'ונגל. אנחנו פועלים לשפוך אור על עולם ההשקעות הזה".
שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע. "ספיידרמן עם כוחות על יכול להיות רגולטור די אפקטיבי. בטח יותר מרגולטור שכל תקנה שלו צריכה אישור מראש של הכנסת" צילום: נמרוד גליקמן
האוזר נמנע מלפרט כיצד הוא מתכנן לעשות זאת וציין כי "חלק מהאמצעים שאנחנו נוקטים השתיקה יפה להם".
"הפעילים בג'ונגל יודעים שבלב שוק ההון ישנה שמורה"
עם זאת הוא התייחס למהלכים שכבר ביצעה הרשות בדגש על שקיפות "הפעילים בג'ונגל יודעים שבלב שוק ההון ישנה שמורה. ישנה וילה. הלא היא הבורסה. בבורסה ישנם כללים ברורים, שקיפות למשקיעים וכללי ממשל תאגידי שמחייבים את השחקנים. בודאי שבבורסה ישנם סיכונים. אבל המשקיעים מודעים לסיכונים ומסוגלים לקבל החלטות השקעה מושכלות. מה עושים פעילי הג'ונגל? מנסים להסתנן לשמורה. מספרים סיפורים למשקיעים כאילו הכל אצלם מפוקח. הכל שקוף. הכל גלוי. ובכן, אחד הדברים שאנחנו עושים, הוא למתוח קו מפריד וברור בין הג'ונגל לבין השמורה. אנחנו פועלים לחשוף לעיני כל את המיזמים שמתחפשים להשקעות השקעה לגיטימיות. אנחנו מבקשים לא לאפשר למסתננים לא לגיטימיים להסתנן לשוק ההון המפוקח. הציבור ידע היטב אם הוא בשמורה או אם הוא בג'ונגל".
כך לדוגמא לפני כשנה ביקר אמיר ברמלי להנפיק את פעילות קרן ההשקעות שלו, קלע, דרך יציקת הפעילות לשלד בורסאי. הרשות טירפדה את המהלך בד בבד עם חקירה שהחלה לבצע בקרן קלע שהולידה המלצה להגיש נגדו כתב אישום בגין עברות מרמה.
לדבריו "הדבר השני שנעשה, הוא שנציב שלטי אזהרה לציבור בג'ונגל, ונעזור לו להבין מהם הסיכונים שהוא לוקח על עצמו בפוסעו בשבילי הג'ונגל". האוזר הוסיף כי "במידה רבה, סביבת הריבית הנמוכה בשווקים הפיננסים של היום גורמת למשקיעים להתפתות ולהיכנס לג'ונגל ההשקעות הללו. משקיעים מתפתים להשקיע לעיתים במקסמי שווא שמבטיחים רווחים קלים או מבטיחים תשואה מובטחת גבוהה. אנחנו כולנו יודעים שאין ארוחות חינם ולכן הרשות פרסמה אזהרה מהשקעה במיזמים שלא פרסמו תשקיף". האוזר הוסיף כי המשקיעים בכל זאת מתפתים להשקעות מסוג זה ולכן דרושה התערבות פטרנליסטית מצד הרגולטורים "ניהול הכסף מגדיל את ההסתברות להונאות. לכן חשוב להגביר את מודעות הציבור לסכנות שכרוכות בהשקעה בהשקעות לא מפוקחות. וכך בכוונתנו לעשות".
האוזר התייחס לנדבך נוסף בו נוקטת הרשות "החלק השלישי והמרכזי של הפעולות בהם אנחנו נוקטים הוא טיפול בג'ונגל עצמו ובפעילים בו שעוברים על החוק. עולם הטכנולוגיה ועולם ההשקעות הדיגיטלי מטשטש לעיתים גבולות בין מותר לאסור. זה מחייב אותנו, בין השאר, להתמודד עם מיזמים אינטרנטיים למיניהם בהגנה על ציבור המשקיעים, ובכלל זה: מיזמי השקעה כגון: נדל"ן בישראל (כולל תמ"א 38); נדל"ן בחו"ל; השקעה בהיי-טק; הלוואות P2P ועוד... זירות סוחר כגון: מט"ח ונגזרי מט"ח; מניות, אופציות בינאריות, מניות ועוד".
האוזר התייחס גם להחלטת רשות ני"ע הטריה לאסור על חברות בעלות רשיון לסחור באופציות בינאריות משום שלדבריו המסחר בהן דומה להימורים.
"ייתכן ויש להגביל מוצרים מסוימים מתחום האופציות הבינאריות"
בהמשך לפרסומים בנוגע לכך שרשות ני''ע אוסרת מסחר באופציות בינאריות לכל הלקוחות, אומר עו"ד דותן ברוך, שותף וראש מחלקת אינטרנט במשרד ברנע ושות': "אם עוד קודם לכן שקלה רשות ניירות ערך להגביל במידה משמעותית את הלקוחות שיהיו רשאים לסחור באופציות בינאריות, ההתפתחות האחרונה סוגרת לחלוטין את התחום של האופציות הבינאריות בישראל, תוך שרשות ניירות ערך מביעה למעשה חוסר אמון מוחלט במוצר הזה, ואף רואה באופציה בינארית כמקבילה להימורים.
"לפי הידיעות שהתפרסמו באתרים השונים, רשות ניירות ערך טוענת כי אופציה בינארית היא מוצר מורכב וקשה לתמחור. קשה להבין את הטענה הזו: מעצם טיבה, אופציה בינארית היא מוצר פשוט ביותר, משום שההחזר ביחס אליה נקבע באופן בינארי (כן או לא). גם התמחור שלו ברור ביותר ומוצג בבהירות ללקוחות.
"ההקבלה להימורים גם היא לא ברורה; הן באירופה והן בארה"ב רואים באופציה בינארית מוצר פיננסי, המוסדר על ידי הרשויות הפיננסיות השונות בכל מדינה ומדינה. קשה להבין את עמדתה של רשות ניירות ערך מדוע דווקא בישראל ייראו באופציה בינארית כמוצר הימורים, ומדוע לא ניתן ללמוד מן התובנות, הניסיון והמציאות המשפטית הרגולטורית במדינות שהן מתקדמות ביותר בתחום הרגולציה הפיננסית.
"ייתכן ויש מקום להגביל מוצרים מסוימים מתחום האופציות הבינאריות, במיוחד מוצרים הידועים בשם שישים שניות (שם האופציה פוקעת בתוך שישים שניות), משום שניתן להבין את הטענה שמוצרים כאלו לא מאפשרים ניתוח פיננסי כלשהו והמסחר של הלקוחות במוצרים אלו מבוסס בעיקרו על ניחוש. אולם, יש להבדיל בין סוגים מסוימים של אופציות בינאריות לבין כלל התחום של אופציות בינאריות, שצריך להיות מוסדר במסגרת רישוי רגולטורי על ידי רשות ניירות ערך.
"לבסוף, הוצאתה של האופציה הבינארית מחוץ לתחום הרגולציה בישראל תביא לפגיעה בלקוחות עליהם מבקשת רשות ניירות ערך להגן, משום שהלקוחות עדיין יבקשו לסחור באופציות בינאריות, ועמדתה של רשות ניירות ערך תביא לכך שמסחר כאמור יבוצע אל מול זירות סוחר נעדרות רישוי ופיקוח רגולטורי".
