איך הפסידו חברות הביטוח 750 מיליון שקל ברבעון

חברות הביטוח סיכמו רבעון ראשון חלש עם הפסד מצרפי של כ־750 מיליון שקל. לכך אחראיות בעיקר מגדל וכלל ביטוח, שרשמו הפסד כולל של 494 מיליון שקל ו־250 מיליון שקל בהתאמה. בזכות שיערוך נדל"ן שהוסיף לשורה התחתונה 95 מיליון שקל רשמה מנורה הפסד צנוע של 29 מיליון שקל. מנגד, הראל והפניקס רשמו רווח קטן של 13.8 מיליון שקל ו־14.6 מיליון שקל בהתאמה.

אלא שאם מתעמקים בדו"חות, מעבר לשורה התחתונה האימתנית במקרה של מגדל וכלל והמאכזבת במקרה של האחרות, מתברר כי מדובר בהפסד חשבונאי. "טכני", כפי שהיטיב להגדיר מנכ"ל כלל ביטוח איזי כהן. "כלכליסט" עונה על 4 שאלות חשובות לגבי הדו"חות הלא מחמיאים של חברות הביטוח ברבעון.

ממה נבעו התוצאות הבעייתיות בענף?

הדו"חות החלשים נבעו בעיקר מהפרשות עתק שביצעו החברות בשל ירידת עקום הריבית חסרת הסיכון. אמנם במהלך הרבעון בנק ישראל לא הוריד את הריבית, אולם לצורך חישוב עתודות ההון שחברות הביטוח נדרשות לשים בצד לצורך הבטחת ההתחייבויות לציבור המבוטחים, עליהן להביא בחשבון את עקום הריבית. מדובר בהנחות של השוק לגבי עלייה או ירידה של סביבת הריבית, הבאות לידי ביטוי במחירי האג"ח הממשלתיות.

מימין מנכ"ל כלל ביטוח איזי כהן ומנכ"ל הראל ביטוח מישל סיבוני צילום: עמית שעל, ורדי כהנא

ההשלכה העיקרית היא על תיקי ביטוחי החיים הישנים שהונפקו עד שנות התשעים ובמסגרתם התחייבה חברת הביטוח לתשואה שנתית של 4.86% למבוטחים, ללא קשר לביצועי ההשקעות.

כ־70% מכספי המבוטחים מושקעים באג"ח שמנפיקה ממשלת ישראל בתשואה מובטחת, והיתרה חשופה להשקעות בשוק ההון — זהו בעצם תיק הנוסטרו הגדול של חברות הביטוח. החברות משקיעות את הכסף בשוק ההון, ואם הן משיגות תשואה עודפת למול ההתחייבות למבוטחים — היא נשארת בכיסן כרווח. אם התשואה נמוכה יותר, עליהן להשלים את הכסף מכיסן.

ההנחה היא שכשסביבת הריבית יורדת, הסיכוי לייצר תשואה גבוהה קטן גם הוא (שכן עיקר ההשקעות הוא באג"ח), ולכן יש לרתק יותר הון. כלל, ובעיקר מגדל שמחזיקה בתיק ביטוח החיים הגדול בענף, הן הנפגעות הבולטות מירידת הריבית.

כיוון שברבעון הראשון עקום הריבית המשיך לרדת, חברות הביטוח נדרשו לחזק את העתודות. הכסף לא ירד לטמיון אלא רק הושם בצד ככרית ביטחון (אם כי ניתן עדיין להשקיע אותו בשוק ולנסות לייצר עליו תשואה). הבעלים מנועים מלגעת בכסף, והפגיעה היחידה בבעלי המניות היא שלא ניתן להכיר בסכומים הללו כרווח שניתן למשוך כדיבידנד.

אלא שממילא חברות הביטוח לא יראו דיבידנדים בשנים הקרובות. זאת על רקע סולבנסי 2, דרישות ההון החדשות שמחייבות אותן לחזק את ההון העצמי החל מ־2017. יתרה מכך, ברגע שסביבת הריבית תשוב ותעלה, חברות הביטוח יוכלו לשחרר את העתודות חזרה לשורת הרווח.

בית מגדל

חברות הביטוח מבצעות את ההפרשות הללו כבר יותר משנתיים משום שסביבת הריבית ממשיכה לרדת. אלא שעד כה החברות פיצו על הפגיעה ברווחיות באמצעות רווחי הון שרשמו בהשקעותיהן, שכן ירידת ריבית מביאה בדרך כלל לרווחי הון בשוק האג"ח ולעלייה בשוק המניות.

למרות ירידת עקום הריבית, ברבעון הראשון של 2016 נרשמו ירידות בשוקי האג"ח והמניות. זאת בעיקר כי השפעת הריבית הנמוכה כדלק לשווקים החלה למצות את עצמה, וכי האג"ח ממילא הציעו תשואות אפסיות. לשם הדוגמה, ברבעון השני של 2015 שחררה מגדל יותר ממיליארד שקל (לפני מס) לשורת הרווח מתוך העתודות ששמה בצד ברבעונים קודמים כי עקום הריבית החל לטפס.

בשורה התחתונה, להפסדים הגבוהים אין קשר לתוצאות פעילות החברות בענף.

האם ההפסדים יחזרו על עצמם ברבעון הבא?

לפי דו"חותיהן הכספיים של חברות הביטוח, עקום הריבית המשיך לרדת נכון לסוף מאי. בהיעדר תפנית חדה ביוני ביחס לציפיות הריבית, נראה שחברות הביטוח יצטרכו לבצע הפרשות נוספות.

אפריל ומאי היו טובים לשוקי האג"ח והמניות וחברות הביטוח רשמו תשואה חיובית צנועה בתיקי הנוסטרו והעמיתים. אם יוני יהיה חודש חזק, רווחי השקעה יכולים לאזן מעט את הפגיעה בתוצאות.

קשה לחזות מתי סביבת הריבית תשוב ותעלה, שכן בארה"ב מדברים על העלאת ריבית עוד השנה ואילו באירופה העלאה לא נראית באופק. אך כשזו תעלה — כל מאות מיליוני השקלים שהושמו בצד יוכלו להשתחרר חזרה לשורת הרווח.

מנגד, העלאת ריבית פירושה הפסדי הון אפשריים בשוק החוב, בעיקר באג"ח ארוכות. אלא שרוב חברות הביטוח נערכו להעלאת ריבית וקיצרו את מח"מ ההשקעה באג"ח. העלאת ריבית עשויה לפגוע גם בשוק המניות אם כי ככל שתתבצע במתינות, כך הירידה תהיה מתונה.

הרווח האמיתי של חברות הביטוח

ואולי ההפסדים טובים לחוסכים ולמבוטחים?

הפסד של חברת ביטוח, שבה מושקעים כספי פנסיה של הציבור, לא נשמע כבשורה טובה לחוסכים ולמבוטחים. אלה חוששים לכספי החיסכון שלהם או שחברת הביטוח תעלה להם את דמי הניהול. אלא שההפסדים ברבעון הראשון הם חשבונאיים, ונועדו לשרת את החוסכים. ההפסדים נבעו מהצורך להפריש לעתודות, ואלמלא החברות היו מבצעות את ההפרשות הללו, יציבותן היתה נפגעת והן היו מתקשות לעמוד בהתחייבויות התשואה למבוטחים בביטוחי המנהלים הישנים.

אף על פי כן, ריבית נמוכה אינה בשורה חיובית לחוסכים לפנסיה בכלל, ובביטוחי מנהלים בפרט. פירושה תשואות נמוכות על החסכונות והגדלת הסיכוי שקצבת הפנסיה בגיל פרישה לא תהיה מספקת.

האפשרות שחברות הביטוח יפצו את עצמן על הפגיעה הזמנית בהעלאת תעריפים קלושה, שכן הרפורמות שמוביל אגף שוק ההון במשרד האוצר מגבירות את התחרות ולוחצות את המחירים כלפי מטה.

הגדלת הפיצוי בביטוחי הרכב חובה פגעה בתוצאות אך גם במבוטחים. לפני חודש חתם שר הרווחה חיים כץ על תקנות חדשות שכונו "תקנות וינוגרד", על שם ועדה שמסקנותיה עומדות מאחוריהן. התקנות קובעות כי המוסד לביטוח לאומי יגדיל את הפיצוי לנפגעי תאונות עבודה ויעניק תשלום חד־פעמי החותר לתמחר מראש את התקופה שבה לא יוכלו לעבוד. לצורך חישוב הפיצוי דורשות התקנות החדשות להביא בחשבון הנחות שמגדילות את הפיצוי — ריבית של 2% במקום 3% ותוחלת חיים ארוכה יותר.

כיצד כל זה משליך על חברות הביטוח?

חברות הביטוח משלמות פיצויים למבוטחים בביטוחי חבויות, כמו ביטוח רכב חובה. כתוצאה מהתקנות הן יצטרכו להגדיל את גובה הפיצוי. לפיכך החברות — ובעיקר הגדולות בביטוחי רכב חובה וחבויות, מנורה והראל — נדרשו להגדיל את העתודות בתחומים הללו, מה שגרע משורת הרווח. אלא שבניגוד להפרשות בביטוחי החיים, שלא צפויות לפגוע במבוטחים, ההפרשות בביטוחי הרכב צפויות לגרום להעלאת תעריפים כדי לפצות על הפיצוי המוגדל שהחברות יידרשו לשלם. בחברות מודעים לכך, ומנכ"ל ביטוח ישיר רביב צולר כבר הצהיר על כך בפומבי בעת פרסום הדו"חות.