מניית שיכון ובינויקורסת
היום בבורסה בתל אביב בעקבות שינויים צפויים במדיניות שער החליפין של ניגריה, אחת מהמדינות העיקריות בהן פועלת החברה.
הבנק המרכזי של ניגריה הודיע אתמול בלילה על כוונתו לבטל את קיבוע שער החליפין של המטבע הניגרי (ניירה) אל מול הדולר כבר ביום שני הקרוב. ההערכות הן שהפער בין שוויו הנוכחי של הניירה הניגרית לבין שוויו הריאלי הוא של עשרות אחוזים ולכן צפוי המטבע הניגרי בפני פיחות חד כבר ביום שני הקרוב.
המשמעות עבור שיכון ובינוי שבשליטת אריסון השקעות של שרי אריסון עשויה להיות הרסנית וצפויה להשפיע עליה בשלושה מישורים. הראשון הוא יתרת מזומנים במטבע הניגרי בשווי עשרות מיליוני דולרים (החברה אינה מספקת נתון מדויק). המישור השני הוא יתרת לקוחות בהיקף של 75 מיליון דולר נטו (בניכוי מקדמות) עבור פרויקטים שבוצעו וטרם שולמו. המישור השלישי הוא צבר הזמנות אדיר בניגריה שעומד על 1.7 מיליארד דולר וצפוי לקטון משמעותית עם אכן יתרחש פיחות חד במטבע.
בשיכון ובינוי עדיין מלקקים את הפצעים מהמפולת האחרונה בשווי החברה לפני ארבעה חודשים, לאחר שנודע כי הממשל הניגרי נוטל הלוואות מהבנק המרכזי העולמי. מאז ועד היום חלו התפתחויות חיוביות בעניין הזה. ממשלת ניגריה אישרה לפני שבוע את התקציב והודיעה לחברת שיכון ובינוי כי בכוונתה לחדש את הפרויקטים שהוקפאו.
שיכון ובינוי בונה עבור ממשלת ניגריה פרויקטים של תשתיות בעדיפות לאומית, בין היתר גשרים וכבישים שמחברים בין ערים מרכזיות. מדובר בפרויקטים שעבודתם כבר החלה והשוקעו בהם כבר עשרות מיליוני דולרים ועל כן ההערכות הן שהממשלה הניגרית אכן תחדש את העבודות.
שרי אריסון בעלת השליטה בשיכון ובינוי
מי שנכווה ברותחין לא תמיד יכול להיזהר בצוננים
אילנית שרף, מנהלת מחלקת המחקר של פסגות מנתחת את ההתפתחות בניגריה וההשלכות על שיכון ובינוי: "תחום קבלנות התשתיות ובנייה בחו"ל של שיכון ובינוי מכיל פרוייקטים רבים ומגוונים. הכנסות החברה מהתחום מהוות כ-40% מכלל המכירות של שיכון ובינוי, אך חשוב יותר הרווח התפעולי והגולמי מתחום זה מהווה כ-55% והרווח הנקי, 75% מהרווח של החברה".
לדבריה, "הפעילות בתחום זה מתבצעת בחמישה מוקדי פעילות באפריקה כאשר ניגריה היא העיקרית מבניהן ובה מרוכזת מרבית הפעילות. את ההשפעה הדרמטית של אזור זה על הדוחות של החברה אפשר היה לראות כבר בשנת 2015 עת נרשמה ירידה חדה של 20% בהכנסות שיכון ובינוי מתחום זה וירידה דומה ברווח, עקב חילופי השלטון בניגריה לצד הירידה החדה שנרשמה במחירי הנפט, אלו גרמו להאטה בביצוע ואף לעצירה של פרויקטים במדינה".
"לצד אי היציבות הפוליטית והכלכלית דיווח שיכון ובינוי בסוף השנה שעברה גם על התגברות התחרות בתחום מצד חברות סיניות, שניתן כמובן להעריך שתמחור הפרויקטים מצדן הוא בהתאם", הוסיפה.
"לכל אלו מתווספת כעת הטלטלה הנוכחית, שמתבססת על החלטת השלטון המקומי לשנות את מדיניות הקיבוע של שער החליפין המקומי, זאת נוכח הצורך בפיחות המטבע לשם שמירה על ערך ההכנסות של המדינה מיצוא נפט. הנפט אחראי על כ-90% מייצוא הנפט של ניגריה. ויותר מ- 70% מהכנסות הממשלה. בהתאמה, המטבע המקומי (הניירה) נמצא תחת לחצי פיחות משמעותיים וערכה של הנירה בשוק האפור מגלם פיחות של 40% נוספים" סיכמה.
