"הקרנות יהפכו לפצצת זמן מתקתקת"

"אני לא מאמין בלהמציא את הגלגל מחדש. קמה כאן תעשייה של קרנות הון סיכון, עם חוזים סטנדרטיים וידע כיצד להשקיע בחברות הייטק פרטיות וכך זה צריך להיות". כך אומר ל"כלכליסט" אדי שלו, שותף מייסד בקרן ההון סיכון ג'נסיס, בהתייחסו ליוזמה החדשה.

לדבריו, "יוזמת קרנות הנאמנות בעייתית בכמה מובנים: קרן נאמנות סגורה נסחרת בדיסקאונט משום שיש לה תקורות כמו דמי ניהול, ואם היא בכל מקרה משקיעה בחברות ציבוריות, אז מדוע לא להשקיע ישירות בחברות ציבוריות?"

אלדד תמיר, מנכ"ל ובעלים של תמיר פישמן צילום: גלעד קוולרצ'יק

לדבריו, "הבעיה השנייה היא התנגשות אינטרסים בין חברות פרטיות, שמטבען אינן רוצות לחשוף נתונים פיננסים, לבין רצון הציבור שמעוניין בחשיפת פרטים שכאלה. תאר לך, למשל, שחברה עומדת להימכר וכבר נפוצות על כך שמועות – הציבור ומנהלי הקרנות ירצו לחשוף את המידע הזה, בעוד שהחברה הפרטית תבקש שלא לגלות מידע שכזה, שכן הוא עשוי לפגוע בתהליך המכירה. החברות הפרטיות לא סובלות חשיפה, והדבר מפריע להן, כך שניגוד האינטרסים בין חברות פרטיות לקרן ציבורית הופך את קרן הנאמנות לפצצת זמן מתקתקת".

מודי רוזן, שותף מנהל בקרן ההון סיכון מאגמה, שבין השקעותיו החברות Waze שנמכרה לגוגל ואונאבו שנמכרה לפייסבוק, אומר כי המבנה המעורב של קרנות הנאמנות הופך אותן ליצור כלאיים. "השקעה בחברות פרטיות והשקעה בחברות ציבוריות הן שתי התמחויות שונות, ולכל אחת מנהלים מתמחים כך שאני מתקשה לחשוב איך זה יתקיים".

לעומת זאת, מנכ"ל בית ההשקעות תמיר פישמן, אלדד תמיר, שרוצה להקים קרן כזו, בדומה לרוני הלמן מייסד בית ההשקעות הלמן אלדובי, אומר כי הצעד "יאפשר למשקיעים הישראלים להיחשף ל'חגיגה' של ההייטק הישראלי שהיא כיום נחלתם של משקיעים מחו"ל. כל משקיע עם 10 או 20 אלף שקל יוכל לבנות פורטפוליו השקעות ולקבל מבנה ניהולי תקין".