פרשנות
העזיבה הסינית: לא רק ביומד, גם ההייטק מתייבש
עצירת ההשקעות מסין יכולה להנחית על המשק הישראלי מכה קשה, אך מצד שני גם להחזיר לתעשיית ההייטק הישראלית קצת שפיות
בשוק המקומי שוררת כבר זמן רב תחושה שעסקאות רבות מול חברות סיניות נתקעות בגלל בירוקרטיה ממשלתית. הפגיעה היא בכל הרמות - מחברות שמבקשות לגייס כסף ממשקיעים סינים ועד קרנות הון סיכון שקיבלו התחייבויות בסדרי גודל משמעותיים ממשקיעים סינים, אך נתקלות בסירוב בבואן לקבל את הכסף.
לנוכח העובדה שמרבית החברות האלה הן פרטיות, הפרטים שלהן אינם נחפשים, אך על פי הערכות הפגיעה כבר מורגשת.
עצירת ההשקעות מסין יכולה להנחית על המשק הישראלי מכה קשה, אך מצד שני גם להחזיר לתעשיית ההייטק הישראלית קצת שפיות. המשקיעים הסינים היו בשנה האחרונה כוח משמעותי, הן בהשקעה בקרנות אבל גם בחברות, מרכישת פלייטיקה בידי ג'אינט הסינית ב־4.4 מיליארד דולר ועד השקעות של עליבאבא, ביידו ואחרות בחברות מקומיות.
משקיעים ישראלים רבים טענו שאחת הבעיות שמביאים המשקיעים הסינים היא ניפוח שווי של חברות מעבר לשוויין האמיתי, עובדה שמקשה מאוד על יכולת החברות לגייס השקעות משמעותיות בעתיד. יציאה של המשקיעים הסינים מהמשוואה, אפילו לזמן קצר, תוביל חברות להבין כי השווי שלפיו גייסו בעבר אינו ריאלי.
הפגיעה באמון של ההייטק הישראלי יכולה להיות קשה, אם העוצר על ההשקעות יימשך לאורך זמן. לתעשייה בישראל לקח זמן רב להאמין במשקיעים מסין, וגם למשקיעים הסינים לקח לא מעט זמן להיכנס להשקעות משמעותיות בישראל.
יציאה בהולה של המשקיעים מישראל ועצירה בהזרמת הכספים יכולות להביא למשבר אמון, שייקח זמן רב להתאושש ממנו.
ההבדלים התרבותיים וחוסר ההבנה של המשק הסיני באים כאן לידי ביטוי ביתר שאת. בניגוד למשקיעים מארה"ב או אירופה, שלרוב הם סוברניים לחלוטין לקבל את החלטותיהם, הרי שהיכולת של ממשלת סין לכפות החלטות על משקיעים מתחומה תגרום למשקיעים ישראלים רבים לשקול בזהירות רבה כל משא ומתן מול גורמים מסין בעתיד.