חוק שכר הבכירים צמצם פערים בענף הפיננסים

שנה וחצי לאחר החלת חוק הגבלת השכר בגופים הפיננסיים, שני אנשים יכולים להיות מרוצים — שר האוצר משה כחלון, שהעביר אותו בכנסת, ומי שהיתה לו השראה ח"כ שלי יחימוביץ'. נתוני השכר בחברות הביטוח, בבתי ההשקעות הציבוריים ובבנקים מצביעים על צניחה דרמטית בפערי השכר בין העובדים למנהלים הבכירים, כתולדה מהחוק שחתך את שכרם לעתים בחצי.

החוק קובע כי עלות שכר המנכ"ל לא תעלה על 2.5 מיליון שקל, אלא אם הפער בין שכר המנכ"ל לשכר העובד בעל השכר הנמוך בארגון הוא עד פי 35. לכן, אם שכר העובדים הזוטרים גבוה יחסית, אפשר לתגמל את המנכ"ל בשכר העולה על 2.5 מיליון שקל.

במרבית חברות הביטוח הגדולות ניכרת ירידה משמעותית בפער בין השכר הממוצע ללא חמשת הבכירים בארגון לבין שכר המנכ"ל. בהראל ביטוח, בניהולו של מישל סיבוני, עמד הפער הזה ב־2017 על פי 13.3 לעומת פער של פי 24.7 שנה קודם לכן. זאת בעיקר בשל קיצוץ שכר המנכ"ל מ־6 מיליון שקל ב־2016 לסכום של 3.39 מיליון שקל אשתקד. סיבוני זכה לשכר בעלות גבוהה מ־2.5 מיליון שקל הודות למהלך שביצעה הראל בסוף 2016 להעלאת שכר המינימום בארגון ל־6,000 שקלים בחודש, לעומת 5,300 — שכר המינימום הקבוע בחוק מדצמבר 2017. 6,000 שקלים ברוטו משקפים עלות שכר של כ־96 אלף שקל בשנה, כך שעלות שכר של 3.4 מיליון שקל למנכ"ל משקפת בדיוק פער של פי 35.

גם בכלל ביטוח צומצמו פערי שכר העובדים מול שכר המנכ"ל לפי 12 אשתקד לעומת פער של פי 15.1 בשנת 2016. במקרה של כלל מדובר בשילוב בין ירידה בעלות שכר המנכ"ל איזי כהן מ־3.3 מיליון שקל ב־2016 לעלות שכר של 2.92 מיליון שקל ב־2017 לבין עלייה משמעותית בעלות השכר הממוצעת לעובד. זו עמדה אשתקד על 20.3 אלף שקל בחודש לעומת 18.4 אלף שקל בחודש ב־2016. העלייה הזו מיוחסת לחידוש ההסכם הקיבוצי שנחתם בשנה שעברה בין ועד העובדים להנהלה, והעלה את שכר המינימום בארגון ל־6,000 שקלים בחודש בתוספת הטבות ובונוסים. תופעה דומה אפשר לראות גם במנורה מבטחים.

במגדל, לעומת זאת, לא נרשם שינוי משמעותי בפער השכר בין המנכ"ל הפורש עופר אליהו לבין העובדים, והוא עמד ב־2017 על פי 12.7. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שאליהו, שהוא גם בנו של בעלי מגדל שלמה אליהו, קיבל מלכתחילה שכר שנע סביב תקרת שכר הבכירים עוד טרם כניסת החוק. ב־2017 דווקא נרשמה עלייה בשכרו — 2.8 מיליון שקל לעומת 2.67 מיליון שקל ב־2016. במקביל עלתה עלות השכר הממוצעת של עובדי מגדל מ־17.9 אלף שקל בחודש ל־18.4 אלף שקל בחודש. לפי הערכות, נובעת עלייה זו בעיקר מהעלאת שכר המינימום במשק ל־5,000 שקלים, מ־4,825 שקלים ב־2016.

שר האוצר משה כחלון צילום: יאיר שגיא

עליית השכר בפיננסים גבוהה מבענפים אחרים

רק באחרונה בישרו נתוני הלמ"ס על כך שבגופים הפיננסיים נרשמה בשנה שעברה עליית שכר גבוהה יותר מאשר בענפים אחרים, דבר שעשוי אולי לרמז לכך שהמנהלים מתחילים לפרגן לעובדיהם הזוטרים בהעלאות שכר — אך בעצם כדי לצ'פר את עצמם. קשה, כמובן, לבדוק אם יש קשר בין הדברים, שכן גם נתוני הלמ"ס מציגים שכר ממוצע ולא את העלייה בשכר המינימום. אף על פי כן, כבר רואים ניצנים של התופעה בחברות הראל וכלל, שבהן העלו ההנהלות מתוך בחירה את שכר המינימום בארגון מעל שכר המינימום הקבוע בחוק.

בבנקים, אגב, תופעה זו נפוצה פחות, וברובם יש עובדים שמשתכרים שכר סביב המינימום. הסיבה לכך נובעת מכך שמספר העובדים בבנקים גבוה בהרבה מזה שבבתי ההשקעות ובחברות הביטוח, וכולל יותר עובדי קבלן, שלרוב משתכרים שכר מינימום. די בעובד אחד בשכר מינימום, כדי ששכר המנכ"ל יוגבל לרף הנמוך, והחלטה לאמץ את כל עובדי הקבלן להעסקה ישירה היא מורכבת ליישום ועלויותיה גבוהות.

בסיכומה של בדיקה, בקרב חמש חברות הביטוח הגדולות נראה שהכי משתלם לעבוד בהראל, עם שכר ממוצע לעובד של 21.4 אלף שקלים בחודש, והכי פחות משתלם לעבוד בהפניקס, שם עלות השכר הממוצעת עומדת על 17.3 אלף שקלים בחודש. לא מן הנמנע שיש לכך קשר למנכ"ל הפניקס אייל לפידות, שבתשע השנים האחרונות פעל לייעל את החברה, כנראה שגם מבחינת עלויות השכר.

בבתי ההשקעות הציבוריים התמונה שונה. מלכתחילה הבכירים בהם לא נהנו מעלויות שכר גבוהות משמעותית ממגבלת החוק, ובנוסף, מספר העובדים בהם נמוך מזה שבבנקים ובחברות הביטוח, ולכן הממוצע עלול לתעתע. בעוד בחברות הביטוח יש שכבת עובדים גדולה בשכר נמוך (טלפנים, מוקדנים), הרי שבבתי ההשקעות שיעורם נמוך יחסית מול בעלי השכר הגבוה יותר (משווקים, מנהלי השקעות).

כך, לדוגמה, בכירי שוק ההון הרימו לפני כמה שבועות גבה, כשראו בטבלאות השכר בדו"חות הכספיים של בית ההשקעות מור, שהונפק לפני שנה, כי עלות שכרו של אלי לוי, בנו של המנכ"ל והבעלים יוסי לוי, חצה את ה־6 מיליון שקלים. מדובר בהקצאת אופציות חד־פעמית, שבוצעה ערב ההנפקה, כדי למנוע דילול של בעלי המניות, ובפועל עלות שכרו בשנים הקרובות צפויה לעמוד על כ־2 מיליון שקל בממוצע בשנה. אף על פי כן, מעניין היה לקרוא בהערות לדו"ח, כי כיוון שעלות השכר הזו חצתה את התקרה המותרת לפי חוק השכר, לוי הבן ויתר על 1.4 מיליון שקל משווי האופציות, כדי שיעמוד בתנאי החוק, כך שבפועל עלות שכרו ב־2017 היתה נמוכה יותר. נתון זה חשף, כמובן, כי עלות השכר הנמוכה במור גבוהה משמעותית משכר המינימום ועומדת על כ־10,500 שקל בחודש (שכר ברוטו של כ־8,000 שקלים בחודש). גם כאן מדובר בנתון לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שמדובר בבית השקעות עם 53 עובדים בלבד.

מנהלים עוזבים לטובת גופים לא מפוקחים

החוק המגביל את שכר הבכירים יצר אנומליה, שכן הוא אינו חל על מנהלים בחברות־בנות ובגופים המסונפים למנהלים "המוגבלים בשכרם", ולכן עלות שכר הכפופים גבוהה מזו של הממונים עליהם. מעניין מה חושב לעצמו מנכ"ל הפניקס לפידות, שעלות שכרו אשתקד עמדה על כ־3.5 מיליון שקל, כשהוא מציץ בטבלת שיאני השכר של חברת הביטוח. שם הוא מגלה את שני מנהלי סוכנויות ביטוח שהפניקס שולטת בהם, המשתכרים יותר ממנו. הבולט שבהם הוא איציק עוז, מנכ"ל משותף באגם לידרים, עם עלות שכר של כמעט 10 מיליון שקל בשנה, והשני הוא רן גבעון, מנכ"ל סוכנות כהן גבעון, שעלות שכרו הגיעה ל־4.7 מיליון שקל ב־2017.

חוק הגבלת השכר במגזר הפיננסי לא חל על סוכני ביטוח, וזאת אף שהם שותפים מלאים לדמי הניהול שחברות הביטוח גובות מהחוסכים. גבעון ועוז אינם שכירים רגילים, הם מייסדי סוכנויות ביטוח, שהפניקס רכשה את השליטה בהם, אך הם עדיין נותרו שותפים. הסכם השכר הנדיב שלהם, שמקנה להם חלק מהרווח של הסוכנות, הוא חלק מעסקת מכירת השליטה בסוכנויות, ולכן כשותפים — להבדיל משכירים — ספק אם חוק השכר יחלחל לכיסם.

לא כך הדבר בכל הנוגע לשיאני השכר האחרים בטבלת הפניקס. רועי יקיר, למשל, מנהל ההשקעות הראשי של הפניקס, נהנה משכר בעלות של 2.3 מיליון שקל, ואייל בן סימון, מנהל תחום הביטוח הכללי, נהנה מעלות שכר של 1.96 מיליון שקל.

בחברת מגדל הפערים הנמוכים בין שכר המנכ"ל עופר אליהו (2.8 מיליון שקל) לשכירים אחרים בטבלה בולט אף יותר. שרון חינקיס, מנהל השקעות בחברה־הבת מגדל שוקי הון, השתכר כמעט כמו מנכ"ל חברת הביטוח, 2.79 מיליון שקל, ויותר ממנכ"ל בית ההשקעות יוסי בן ברוך, שעלות שכרו עמדה על 2.2 מיליון שקל. מנכ"ל חברת קרנות הנאמנות של מגדל, שגיא שטיין, נהנה משכר בעלות גבוהה מזו של מנכ"ל בית ההשקעות, אם כי חברת הקרנות היא הפעילות המרכזית שלו — 2.33 מיליון שקל.

בקרוב ייכנס לתפקיד מנכ"ל מגדל דורון ספיר, שלא בהכרח יאהב את הרעיון שמנכ"ל בית ההשקעות הכפוף לו ותורם תרומה שולית יחסית לרווח הכולל של מגדל, משתכר כמעט כמוהו. גם במקרה זה ספק אם אפשר יהיה להתערב בחבילות השכר הקיימות של המנהלים, אך לא מן הנמנע כי מחליפיהם יצטרכו להסתפק בשכר בעלות נמוכה יותר, שתשקף את הפער בעוצמת האחריות בין המנכ"ל לכפופים לו.

2014 רועי יקיר מנהל השקעות ראשי בהפניקס צילום: עמית שעל

השאלה עד כמה השכר בדרגי המשנה צפוי להיחתך תלויה במידת תרומתם לחברה, ובמקרה של מנהלי ההשקעות מדובר בתרומה קריטית. עיקר הרווח בחברות הביטוח מקורו ברווחי השקעות, ולכן תפקיד מנהל ההשקעות הראשי הוא אקוטי. בשנים האחרונות אנו עדים לזליגת מנהלים מוכשרים מחברות הביטוח ובתי ההשקעות המפוקחים לענף קרנות הגידור הפרוץ, שבו השמיים הם הגבול במונחי כסף. שי יצחקי, שהיה כפוף ליקיר כמנהל כספי העמיתים בהפניקס, עזב את החברה לפני שנתיים לטובת קרן הגידור נוקד. בהראל עזב מנהל ההשקעות הראשי אמיר הסל, שהקים קרן השקעות משלו.

השאלה עד כמה יוכלו המנהלים בראש הפירמידה לחתוך בשכר הכפופים להם תלויה ביכולתם למצוא מחליפים שיסתפקו בשכר נמוך יותר. בתחום ההשקעות, שבו התחרות עליהם גדולה, זה יהיה אתגר לא פשוט. אף על פי כן, במגדל נראה שזה דווקא הצליח. אחרי שנים שבהן מנהלי ההשקעות של החברה, ובהם ענת לוין, עומר קרייזל ולימור דנש, כיכבו בין שיאני השכר, הרי שמנהל ההשקעות הראשי הנוכחי, אסף שוהם, נעדר ב־2017 מהטבלה.

המנהלים המקצועיים נמצאים בעמדת חולשה לעומת מנהלי ההשקעות, שכן התחרות עליהם בחוץ קטנה יותר, אבל גם כאן מדובר בחבל דק. רק באחרונה התפטר מתפקידו רביב צולר, מנכ"ל חברת ביטוח ישיר, לטובת ניהול חברת כיל — מהלך שיפגיש אותו מעתה עם עלות שכר שנתית של 10 מיליון שקל. בכך הוא הוכיח כי כישורי הניהול שלו יכולים לשרת את הכיס שלו בענף אחר לגמרי — ובעיקר כזה שאין בו מגבלת שכר.

גם בבנקים יש בכירים שמרוויחים יותר מהמנכ"ל, כיוון שהם נושאים בתפקיד שחוק השכר אינו חל עליו. כך, למשל, מנכ"לית בנק דיסקונט לילך אשר־טופילסקי והיו"ר יוסי בכר מקבלים שכר בעלות שנתית של כ־2.5 מיליון שקל, בעוד דיוויד כהן, ראש החטיבה הפיננסיות באי.די.בי ניו יורק נהנה משכר בעלות של 3.2 מיליון שקל. גם טל רובינשטיין, ראש הפיתוח העסקי בחברת החיתום דיסקונט קפיטל, מקבלת שכר בעלות גבוהה יותר של 3 מיליון שקל.

בבנק לאומי, בעוד המנכ"לית רקפת רוסק־עמינח זכאית לעלות שכר של 2.87 מיליון שקל (בפועל 2.5 מיליון שקל מתוקף החוק והיתר פיצויים שלא כפופים לחוק), הרי שעלות שכרו של אבנר מנדלסון, מנכ"ל בנק לאומי ארה"ב, עומדת על כ־8 מיליון שקל. גם שון מגאן, מנהל תחום הבנקאות המסחרית בבנק לאומי ארה"ב, עוקף את מנכ"לית הבנק עם עלות שכר של 5.4 מיליון שקל.