רק שהסטרקצ'רים והמוצרים החדשים לא יתפוצצו בפני המשקיעים

כל עוד הבורסה הישראלית מפגרת אחר מקבילותיה בעולם בכל הנוגע למוצרים פיננסיים מתקדמים, המוסדיים ימשיכו לנדוד לשדות זרים או למצוא פתרונות יצירתיים, כמו רכישת תיקי הלוואות לא סחירות ללא שקיפות, כדי לגוון את תיק ההשקעות שלהם. הרגולטורים בארץ ובעולם זהירים כיום הרבה יותר בכל הקשור למוצרים מורכבים מגובי נכסים, שמשברים ריאליים שקשורים אליהם עלולים ליצור תגובת שרשרת שתסכן את יציבות המערכת, ולכן יודעים לייצר כלים שיגבילו את הסיכונים האלה.

יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה, שמעוניינת בקידום חוק האיגוח, מוכיחה שוב ושוב שהיא שמה לה למטרה מרכזית בקדנציה שלה להחיות את הבורסה הישראלית. במשימה הזו החל קודמה בתפקיד פרופ' שמואל האוזר, שפיטר את הנהלת הבורסה הישנה בשלב ראשון. לאחר מכן הוא השלים מהלך מורכב של ניתוק הבורסה משליטת הבנקים, והפיכתה לגוף הפועל למטרות רווח. המהלך הזה עדיין לא הוכיח את עצמו בכל הקשור למחזורי המסחר.

שמואל האוזר וענת גואטה צילום: עמית שעל, ענר גרין

אלא שהאוזר, כך נראה, היה זהיר מגואטה בכל הקשור להכנסת מוצרים חדשים למסחר בבורסה, ואף הזהיר מפני שיווק מוצרים פיננסיים שאינם תחת פיקוח הרשות. הוא כן אפשר בזהירות לכמה קרנות נדל"ן בודדות שפעלו קודם ללא פיקוח, לגייס בבורסה. הוא אף ניסה לקדם קרנות הייטק סחירות, במהלך שבסופו של דבר לא הוכיח את עצמו.

גואטה, לעומתו, מגלה תעוזה גדולה יותר. רק בספטמבר האחרון היא הודיעה כי היא מקדמת תקנות שיאפשרו מסחר בתעודות התחייבות מובנות (המכונות סטרקצ'רים), שהתמורה בגינן נגזרת משינויים בהערכתם של נכסי בסיס כמו מטבעות, מדדי ניירות ערך וסחורות. גם מוצרים אלה היו מנת חלקו של המשבר הפיננסי של 2008, ובשלב ראשון מבקשים ברשות ני"ע לקדם מוצרים מובנים סולידיים — בעיקר נגד פיקדונות של תאגידים בנקאיים או מבטחים, ובהמשך להכניס מוצרים מסוכנים יותר.

יו"ר רשות ני"ע מגלה כאן אומץ רב, שמתאפשר לה במידה רבה בפרספקטיבה של עשור מהמשבר הפיננסי, כשהכלכלות הריאליות הן בישראל והן בארה"ב חזקות מאוד. אלא שפעמים רבות יש שקט שמקדים את הסערה, והמבחן של גואטה יהיה לדאוג לכך שהמוצרים החדשים שהיא מבקשת להביא לבורסה בתל אביב יהיו עם מנגנוני הגנה, כדי שהם לא יתפוצצו בפרצוף המשקיעים במשבר הלא צפוי הבא.