"המשקיע רוצה תוצאות אתמול, והאבולוציה שנוצרה טבעית, אבל רק החזקים ישרדו"

יזמי קנאביס בעולם, שמנסים לפלס את דרכם בשוק הנוסק הזה, מביטים בקנאה לעבר קנדה - הראשונה ממדינות ה־G7 שאישרה ביוני האחרון שימוש אישי בקנאביס לצורכי פנאי, בנוסף לשימושים הרפואיים. אשתקד הוציאו 4.9 מיליון קנדים בני 15–64 סכום של 5.7 מיליארד דולר קנדי (כ־16 מיליארד שקל) על קנאביס למטרות רפואיות ולא רפואיות, כלומר כ־1,200 דולר קנדי לכל צרכן קנאביס. מאז הסדרת הרגולציה רוכשים כ־500 אלף קנדים קנאביס על בסיס שבועי, ומספר זה צפוי להכפיל את עצמו מדי חודש.

אנליסטים בענף צופים כי התעשייה בקנדה תתייצב על סכום של 4.9–8.7 מיליארד דולר קנדי בשנה, ואם השוק אכן יעמוד בתחזיות, הוא יהיה דומה בהיקפו לשוק המשקאות האלכוהוליים בקנדה או לשוק היין שם. בנוסף צופים האנליסטים כי לשוק הקנאביס תהיה השפעה גדולה על כלכלת המדינה. מחקר של Deloitte Private, זרוע של פירמת ראיית החשבון הגלובלית, מעריך את ההשפעה הכלכלית הפוטנציאלית של אישור הקנאביס בשילוב תיירות ביותר מ־22 מיליארד דולר קנדי.

FSD פארמה, אחת החברות הקנדיות הציבוריות בתחום הקנאביס, רכשה בסוף אוקטובר האחרון את תראפיקס הישראלית הנסחרת בנאסד"ק תמורת 48 מיליון דולר - פי שלושה משווי השוק שלה בעת ההודעה על הרכישה.

מי שמוביל את FSD זה כחודש הוא היו"ר המשותף ד"ר ראזה בוקארי (Raza Bokhari), אמריקאי ממוצא פקיסטני, שהחליט לנווט אותה לעבר עולם התרופות. בראיון ל"כלכליסט", במהלך ביקורו בתל אביב החודש, הוא מבהיר למה רכש את תראפיקס, מסביר את יתרונות שיטת הגידול ההידרופוני של הצמח וממפה את עתיד השוק, כפי שהוא רואה אותו.

"השיטה ההידרופונית אמורה להניב תוצאות טובות יותר מהחממות"

כמי שמשמש רק כחודש בתפקיד, בוקארי חדור התלהבות מהמשימות שלפניו. "הרדיפה אחר שלמות היא בלתי נגמרת, ואני תמיד מרוצה מהסתכלות קדימה", הוא אומר. "FSD פארמה היא חברה חדשה בבורסה הקנדית, עם שטחי גידול המתפרסים על 3.9 מיליון רגל רבוע (כ־360 דונם), שמתעתדת להפוך למגדלת הגדולה ביותר במדינה בשיטה ההידרופונית. זו שונה מגידול קנאביס בחממות וצפויה להניב לחברה תוצאות טובות יותר. כבר התחלנו בתוכניות לשלב הראשון, שאמור להתפרס על 200 אלף רגל רבוע (כ־18 דונם), בשיתוף עם חברת אוקסלי קנאביס גרופ (Auxly Cannabis Group), המתמחה בשיטה ההידרופונית".

במסגרת השאיפה להפוך למגדלת הקנאביס הגדולה בעולם בשיטה ההידרופונית יזמה FSD השקעות אסטרטגיות ושותפויות, ובהן המיזם עם אוקסלי, שהחברות יהיו בו שותפות שוות.

FSD, שנוסדה ב־1994 כחברה למתן שירותים פיננסיים בשם Century Financial Capital Group, שינתה אותו במאי השנה לשמה הנוכחי, לאחר מיזוג בעסקת מניות עם FV Pharma, שקיבלה רישיון לייצור קנאביס באוקטובר 2017. במסגרת המיזוג, שהכניס את FSD לשוק הקנאביס, נותרה FV Pharma חברה־בת, ש־FSD מחזיקה במלוא מניותיה (100%). כיום נסחרת FSD לפי שווי של 544 מיליון דולר קנדי (כ־1.5 מיליארד שקל), בבורסה הקנדית.

FSD עשתה היסטוריה כבר ביום המסחר הראשון שלה, 29 במאי השנה, כאשר שברה את שיא כל הזמנים בבורסה הקנדית בנפח המסחר לחברה ביומה הציבורי הראשון, ושבה ושברה את שיאי נפח המסחר השבועי, החודשי והשנתי בחודשיים הראשונים להיסחרה עם יותר ממיליארד מניות. 

ד"ר ראזה בוקארי צילום: אוראל כהן

הרכישה של תראפיקס אמורה לתרום לכם בהיבט של מעבר לפיתוח וייצור תרופות?

בוקארי: "זה נכון. העניין שלנו אינו רק בקנאביס לצורכי פנאי או אכילה, אלא גם בהיבטים התרופתיים. כשנכנסנו לבורסה הקנדית עשינו כמה השקעות אסטרטגיות בחברות, והרכישה בישראל היא אחת מהן. למעשה, התחלנו עם חברה ישראלית אחרת, סייקן (SciCann Therapeutics), המתמקדת במחקר בשימוש בקנאביס לטיפול במחלות בטן ומעיים, ובהן סרטן.

"כשבדקנו, מצאנו שבישראל נעשים כבר במשך יותר מעשור מחקרים מתקדמים ומדהימים על שימוש בקנאביס בהיבטים תרופתיים, בכל הקשור למולקולות הצמח. המסע שלנו נמשך, ואנו רוצים להיות לא רק החברה הגדולה ביותר לקנאביס לשימושי פנאי, אלא גם זו שצומחת מההיבט התרופתי. הפן התרופתי של הקנאביס נמצא יעיל כבר בתחילת שנות השישים, ואחד החוקרים הידועים בתחום הוא ד"ר רפאל משולם הישראלי, שהתקדם משמעותית בנושא".

ל־FSD יש ברית אסטרטגית עם סייקן הקנדית־ישראלית, שבמסגרתה דיווחה כי החברת־הבת FV Pharma תשקיע עד 3 מיליון דולר תמורת 15% מהמניות של סייקן.

רכשתם את תראפיקס במחיר הגבוה פי שלושה משווי השוק שלה, מדוע?

"התחברנו עם תראפיקס וסימנו לשוק שאנחנו ממוקדים בהיבט התרופתי של קנאביס. לא בחרנו בה משום שהיא ישראלית. כל חברה ציבורית צריכה לשאוף להפליג באוקיינוס הזה ששמו נאסד"ק, ותראפיקס נראתה כמי שתשרת מצוין את המטרות שלנו. עובדת היותה ישראלית היתה בונוס מבחינתנו. אנו מאמינים בתראפיקס, כי היא מתמקדת בפיתוח סינתטי, שלדעתנו עדיף על הפיתוחים הבוטניים. פוטנציאל ההצלחה של תרופות סינתטיות בשלב המסחור גדול יותר, ובמיוחד אלה שיהיו מעורבות בטיפול במחלות מערכת העצבים המרכזית ומערכת החיסון.

"כרופא, שמרבה להימצא במעבדות, אני מחפש את ההיבט התרופתי, ולדעתי הכיוון הסינתטי נכון יותר. כששואלים חולים מה עדיף, תרופה מבוססת צמחים או סינתטית, מרביתם יגידו תרופה צמחית, כי כך הורגלו לחשוב. רופא לרוב יעדיף את הכיוון הסינתטי, כי הוא סומך עליו יותר. בנוסף, יש צורך ב־100 ימים כדי להפיק מה שנדרש מהצמח, לעומת 48 שעות להפקה סינתטית. ואם לא די בכך - תראפיקס כבר עברה בניסוייה שלבים קליניים משמעותיים".

פעילות הקנאביס בבורסות העולם, ובהן גם הבורסה הישראלית, מתנהלת קצת על "סימני נפט" - כלומר, החברות רותמות את העגלה לפני שיש מוצר שיצדיק את הפעילות. ד"ר בוקארי מייחס את הייפ הקנאביס בבורסות לתיאבונם של המשקיעים: "הרי הם רוצים תוצאות אתמול. האבולוציה שנוצרה היא תוצאה טבעית של שאיפה לשוק חופשי, וכמו בתיאוריה של דארווין - רק הטובים ישרדו. החברות ראו שאפשר לעשות בתחום הזה הרבה כסף ומהר, ומיד החלו לבדוק איך מקדמים את זה הלאה. אבל בתחום שימושי הפנאי של הקנאביס יהיה עודף היצע, שיגרום לירידת מחירים. מאידך, מוצר ייחודי, שיהיה מוגן מבחינה רגולטורית במשך 10 שנים, יוכל לשמור על מחירו. לכן כולם מחפשים בנרות משהו שאפשר יהיה להגיע איתו למצב הזה".

אז אנחנו צפויים לגל של חברות מקנדה שייצאו לצוד חברות בישראל?

"ציידים יכולים גם להיות ניצודים. לישראל יש תדמית מצוינת במחקר ופיתוח, והישראלים נחשבים יצירתיים וחכמים במיוחד בכל תחום - ובמיוחד בביוטכנולוגיה ובהייטק. גם המחקר והפיתוח בתחום הקנאביס מגלמים הזדמנויות לחברות מכל העולם, ולכן כולם מחפשים פה - לא רק הקנדים. FSD מעוניינת לחזק את המו"פ בישראל, ולשם כך נפגשתי עם אנשי תראפיקס".

"אני אמנם רופא אבל יש לי משקיעים"

בוקארי אינו זר לשוק ההון, ומשקיע גם בעצמו. הוא מכהן כשותף־מנהל ב־RBX Capital, המתמחה בהשקעות במדעי החיים ובבדיקות מעבדה, וגם מכהן כיו"ר ומנכ"ל המעבדות Parkway Clinical - ספקית אבחון עולמית של בדיקות סינון ושירותי ניטור תרופות.

הכיוון העיקרי הוא ארה"ב?

"כל תרופה וכל מוצר מכוונים לשוק הגדול ביותר - השוק האמריקאי. אני אמנם רופא, אבל יש לי גם משקיעים ובעלי מניות, שאני צריך לתת מענה לצורכיהם. במקרה זה אנחנו חייבים להסיק כי מה שטוב לאמריקה טוב לשאר העולם. בכל הקשור לטיפול בכאב, לדוגמה, ארה"ב היא שוק רלבנטי מאוד, כי נושא הכאב נחשב מהותי מאוד מבחינת המטופל האמריקאי".

אז זו קריאת הקרב שלך מהים התיכון לארה"ב? פייזר צריכה להתחיל לחשוש?

"זוכר את חברת קודאק? ענקית הצילום שפשטה רגל, אף שהיתה הראשונה שייצרה מצלמה דיגיטלית? צריך כל הזמן לחדש, ובמולקולות הקנאביות יש הבטחה מהותית. אבל החברות הגדולות הבינו כי החידושים מתרחשים דווקא בקטנות. לכן הן רוכשות חברות קטנות עם פיתוחים מעניינים ומתמקדות בעיקר בהפצה. הטעות הכי גדולה של חברות ביוטק וביו־פארמה היא הניסיון לחקות את המבנה של ענקיות הפארמה - כך הן מאבדות את החזון שלהן ואת האפשרויות הטמונות בפיתוח".

נשיא פקיסטן בעבר פרבז מושארף, שבוקארי היה דוברו. "בארה"ב הוא מתארח רק אצלי" צילום: אי פי איי

איך אתם רואים את החלוקה העולמית של השוק?

"הפטנטים עדיין יגיעו מארה"ב - השוק שהכי כדאי להגיש בו בקשות לפטנטים - ורוב המחקרים יגיעו מישראל, שיש לה יתרון מחקרי עצום. גם אוסטרליה החלה במחקרים ומתקדמת בנושא. מבחינת השיטה ההידרופונית, סביר להניח שקנדה וצפון אמריקה ייקחו את ההובלה. לחצי המחיר, שקשה לנבא לאן פניהם, יובילו מגדלים למקומות שונים בעולם, שבמסגרתם גם הטכנולוגיה תשחק תפקיד בהעלאת הרווחים. סין תהיה שחקנית גדולה בכל היבטי השוק, וכבר כיום היא בוחנת השקעות בהפקת שמני קנאביס ובפארמה. דווקא ארה"ב עדיין מדדה, שכן ברמה הפדרלית החומר עדיין אסור, ותעשיות הפיננסים עדיין לא מאפשרות התעסקות בתחום, אבל המציאות תשנה זאת. באירופה, לדעתי, תהיה זו גרמניה שתבסס לעצמה תעשיית קנאביס משגשגת. מה שברור הוא שהשוק הזה יתפתח, וכולם כבר מבינים את הפוטנציאל שלו. אני בטוח שאם יופעל בישראל לחץ על המחוקקים, תצליחו גם פה לנצל את ההזדמנויות הכלכליות האדירות בשוק הזה ותהפכו לחלק משמעותי בו".

"צובע את השיער שמאפיר מדאגה לבת ה־17, שנוהגת במכוניתה"

מסדרונות הממשל אינם זרים לבוקארי, ששימש בזמנו כדוברו הבינלאומי של נשיא פקיסטן לשעבר, גנרל פרבז מושארף. לאחר שהיגר לארה"ב ב־1991 עבד בצמוד לקארן יוז, מי שהיתה תת־מזכיר המדינה לדיפלומטיה ציבורית של ארה"ב בממשל בוש. הוא הנשיא לשעבר של הוועדה הציבורית הפקיסטנית לענייני ציבור (PAKPAC) — ארגון ללא מטרות רווח, שמטרתו לקדם את היחסים בין ארה"ב לפקיסטן. הנושא הפקיסטני סייע, וממשיך לסייע, לבוקארי להגיע למקבלי החלטות בארה"ב, הודות לקרבתו למושארף, שאותו הוא מגדיר כ"משפחה. גם אם אנחנו לא אותו דם. כשהוא מגיע לארה"ב הוא מתארח רק אצלי בבית. ביתי הוא ביתו".

אתה מתרוצץ בכל העולם, מה אתה עושה בשביל עצמך?

"אני נשוי באושר, כי אני לא נמצא בבית מספיק זמן כדי שאשתי, ההודית, תגלה את מגרעותיי. ובגלל שאני כל הזמן בנסיעות, ובתי שמלאו לה 17 כבר נוהגת במכונית משלה, אני חייב להקפיד על צביעת שיערי שהולך ומאפיר מרוב דאגה. אני נהנה בעיקר מגולף ואוהד את קבוצת פילדלפיה איגלס (פוטבול - צ"ג). אני גר בפילדלפיה, שהיא עיר תאומה של תל אביב. זה ביקורי השני כאן, ואני מקווה לחזור".