הרכישות בארה"ב חיפו על החולשה של אלקטרה בישראל

כשבוחנים את התוצאות של קבוצת אלקטרה שבשליטת אלקו (52.2%) של משפחת זלקינד, קשה שלא להתרשם. את הרבעון השני של השנה סיימה החברה עם עלייה של 14.3% בהכנסות ל־1.72 מיליארד שקל וזינוק של 28.2% ברווח התפעולי ל־90 מיליון שקל.  

את המחצית הראשונה של 2019 סיכמה אלקטרה, שבניהול איתמר דויטשר, עם עלייה של 10.8% בהכנסות, ל־3.37 מיליארד שקל ועלייה של 16.3% ברווח התפעולי, ל־164.5 מיליון שקל. בהתאם לכך, מניית החברה זינקה ב־12.6% בשני ימי המסחר מפרסום דו"חות הרבעון השני. זאת, חרף שחיקה של 11.1% ברווח הנקי המיוחס לבעלי המניות, שהסתכם ברבעון השני ב־41.6 מיליון שקל. המקור לירידה הוא זינוק חד בהוצאות המימון, שהסתכמו ב־22.7 מיליון שקל, בעוד שברבעון המקביל נרשמו הכנסות מימון בגובה של 2.4 מיליון שקל.

הכנסות מגזר מבנים ותשתיות בחו"ל זינקו

כשבוחנים את התוצאות של אלקטרה לעומק, התמונה הופכת מורכבת יותר. מהנתונים עולה כי הצמיחה הדו־ספרתית בהכנסות וברווח התפעולי היא למעשה תוצאה של רכישות של שתי חברות שביצעה אלקטרה בסוף 2018 ושנכללו לראשונה בדו"חותיה ברבעון הראשון של 2019. כזכור, בשנה שעברה אלקטרה רכשה 51% משתי חברות קבלניות בניו יורק בשם Gilston electrical ו־Hellman electrical.

איתמר דויטשר

ברבעון השני של 2019 מגזר מבנים ותשתיות בחו"ל נהנה מתוספת הכנסות של 222 מיליון שקל בעיקר בזכות הרכישות האלו, שהעמידו את הכנסות המגזר על יותר מפי 4 בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. במחצית הראשונה של 2019, הרכישות האלו סייעו לשלש את הכנסות המגזר שהסתכמו ב־498.6 מיליון שקל. הרווח התפעולי ברבעון הנוכחי זינק ב־350% בזכות הרכישה והסתכם ב־23.3 מיליון שקל. במחצית השנה הרווח התפעולי הסתכם ב־38.4 מיליון שקל — ניתור של 308% בהשוואה למחצית הראשונה של 2018.

בהתאם לכך, חל גם שיפור גדול בשיעור הרווח התפעולי של מגזר הפרוייקטים והתשתיות בחו"ל וגם חלקו ברווח התפעולי של החברה כולה עלה. שיעור הרווח התפעולי של מגזר זה ברבעון השני של השנה עמד על 7.9% בעוד שברבעון המקביל הוא עמד על 7% בלבד. במחצית השנה שיעור הרווח התפעולי הסתכם ב־7.7%, בעוד שבמחצית המקבילה הוא עמד על 5.5% בלבד. הנתח של הרווח התפעולי של מגזר פרויקטים ותשתיות בחו"ל מכלל הרווח התפעולי של החברה עמד על 22.4% ברבעון השני ועל 19.9% במחצית הראשונה של השנה, בעוד שבתקופות המקבילות הוא עמד על 5.7% ו־5.3% בהתאמה.

במילים אחרות, הצמיחה המרשימה בתוצאות של אלקטרה היא תוצאה של רכישות ולא של עלייה בפעילות האורגנית. בלי הרכישות האלו, אלקטרה אף היתה מציגה ירידות בתוצאות הכספיות. על פניו, זו לא בעיה, שכן רכישות הן אחת הדרכים העיקריות להגדלת היקף הפעילות של חברות. אולם במקרה הזה, החשבונאות יוצרת תעתוע. אלקטרה רכשה 51% מהחברות האמריקאיות, ובכך הפכה לבעלת שליטה. לכן היא מאחדת אותן בדו"חותיה בהיקף של 100%, על אף ש־49% מהתוצאות אינן משוייכות לה, אלא לזכויות המיעוט. במילים אחרות, חרף העובדה שאלקטרה מחזיקה רק במעט יותר מחצי מהחברה, התוצאות הכספיות שלה מיוחסות לה במלואן.

צבר הזמנות של 14.3 מיליארד שקל

החברות האמריקאיות האלו מחפות למעשה על חולשה במגזר הפעילות הוותיק של אלקטרה - הקמת מבנים ופרויקטים של תשתיות בארץ - שהוא באופן מסורתי המגזר הדומיננטי שלה. מאז 2018 ההכנסות והרווח התפעולי של מגזר זה נשחקים בעקביות.

ב־2018 מגזר זה הכניס לאלקטרה 3.5 מיליארד שקל. מדובר בירידה של 8.5% בהשוואה להכנסות ב־2017, שהסתכמו ב־3.85 מיליארד שקל. ברבעון הראשון של 2019 המגזר הישראלי הכניס לאלקטרה 837 מיליון שקל — ירידה של 8.8% לעומת הרבעון המקביל. ברבעון השני ההכנסות ירדו ב־12.5% ל־786 מיליון שקל. בסה"כ, את המחצית הראשונה של השנה חתמה אלקטרה בירידה של 10.6% בהכנסות המגזר המקומי, שהסתכמו ב־1.6 מיליארד שקל.

ברבעון הנוכחי נרשמה נקודת ציון היסטורית מבחינת אלקטרה. לראשונה ההכנסות של מגזר מבנים ופרויקטי תשתית בישראל היוו פחות מחצי מכלל ההכנסות של אלקטרה, 45.7% ליתר דיוק (הכנסות לחיצוניים בנטרול הכנסות בין מגזריות). ברבעון הקודם הן היוו 50.6% וברבעון המקביל קרוב ל־60%. במחצית הראשונה של 2019, ההכנסות ממגזר זה היוו 48.1% מכלל ההכנסות של אלקטרה.

גם הרווחיות התפעולית של המגזר נשחקה. הרווח התפעולי של מגזר זה ברבעון השני של השנה הסתכם ב־13.7 מיליון שקל — צניחה של כמעט 61% בהשוואה לתקופה המקבילה. בסיכום המחצית הראשונה, הרווח התפעולי צנח ב־57.2% והסתכם ב־31.1 מיליון שקל. שיעור הרווח התפעולי ברבעון הנוכחי עמד על 1.8%, בעוד שברבעון המקביל הוא עמד על 3.9%.

בסיכום מחצית 2019, שיעור הרווח התפעולי עמד על 1.9% לעומת 4% ב־2018. השחיקה הזו הובילה לכך שהמגזר היה אחראי ברבעון זה ל־13.2% מהרווח התפעולי של אלקטרה, בעוד שבתקופה המקבילה הוא היה אחראי ל־38.6% ממנו. במחצית הראשונה של 2019 מגזר זה תרם 16.1% מכלל הרווח התפעולי של החברה, ואילו במחצית הראשונה של 2018 הוא תרם 41.1% ממנו.

עם זאת, אלקטרה דיווחה על צבר הזמנות שהסתכם ב־13.3 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני — נתון שעלה מאז ל־14.3 מיליארד שקל, בין היתר הודות לרכישה של החברות האמריקאיות וכן סגירה של מספר פרויקטי ענק. זאת, לעומת 11.7 מיליארד שקל בסוף 2018.

בין הפרויקטים שאחראים לעלייה בצבר ההזמנות ניתן למנות את המכרז של רכבת ישראל בהיקף של 385 מיליון שקל שבו זכתה החברה. המכרז כולל ביצוע עבודות תשתית, בניית גשרים ומנהרות למסילה 431, שמחברת את תחנת הרכבת ראשון לציון עם תחנת מודיעין וקו הרכבת המהיר לירושלים. כמו כן תבצע אלקטרה פרויקט הרחבת מתקן השפד"ן תמורת 605 מיליון שקל; הוספת נתיב בכביש 20 תמורת 430 מיליון שקל; ובניית הקמפוס של אמדקוס ברעננה תמורת 330 מיליון שקל.

מאז תחילת השנה עלתה מניית אלקטרה ב־27% וכיום החברה נסחרת לפי שווי שוק של 4.1 מיליארד שקל. זו הפעם הראשונה שבה שווי השוק של אלקטרה עומד מעל 4 מיליארד שקל.