בנק ישראל: החשיפה כיום של המערכת הבנקאית למשבר היא בהיקף מצומצם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, נפגש היום לדיון מיוחד בלשכתו עם מנכ״לי שבעת הבנקים, כדי לעמוד על מצב המשק ועל היערכות המערכת הבנקאית לאספקת שירותי בנקאות סדירים לאור משבר הקורונה. הפגישה, שבה השתתפו לצד הנגיד המשנה לנגיד, אנדרו אביר, והמפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, נועדה לבחון כיצד המערכת הבנקאית יכולה להמשיך לסייע להתמודדות עם ההשלכות הכלכליות של המשבר ולתמוך בפעילות העסקית במשק. זאת, במסגרת המעקב והניתוח המוגבר שמבצע בנק ישראל אחר ההתפתחויות הכלכליות בעת האחרונה, וביתר שאת מאז התפרצות נגיף הקורונה.

הנגיד הבהיר, כי לבנק ישראל יש כלים מגוונים לתמוך בפעילות הכלכלית והפיננסית במשק. הנגיד הוסיף, כי המדיניות המוניטרית ממשיכה להיות מרחיבה ובכך תומכת בפעילות הכלכלית. בין היתר, מינה ירון צוות מיוחד, בראשות המשנה לנגיד אנדרו אביר, אשר יתכלל את פעילויות הבנק ואת הקשר עם הרשויות האחרות סביב המשבר. הצוות עוקב מקרוב אחר התפשטות הנגיף בעולם ובארץ, ההתפתחויות בכלכלה ובמערכת הפיננסית העולמית, והשלכותיהן על המערכת הבנקאית בישראל, השווקים הפיננסיים המקומיים והמשק בכללותו.

פרופ' אמיר ירון נגיד בנק ישראל צילום: עמית שעל

על-פי ההערכה, בהתאם להתפתחויות עד כה ובהנחה שהארוע יסתיים עד סוף הרבעון השני, המשבר צפוי להביא לפגיעה של כ-0.7 אחוז תוצר בצמיחה השנה – כך מעריכה חטיבת המחקר של בנק ישראל. כאשר התפשטות הנגיף תיבלם, צפויה חזרה של התוצר לתוואי ששרר לפני המשבר, והדבר יתבטא בהאצה זמנית בצמיחה. קצב ההתאוששות יושפע מצעדי המדיניות שיינקטו במהלך המשבר כדי למתן את נזקיו.

עם זאת, בבנק ישראל מודים כי מדובר באירוע מתגלגל, וקיימת אי ודאות גדולה באשר להמשך התפשטות הנגיף והמשמעויות הנובעות מכך מבחינת הפעילות הכלכלית בעולם ובישראל, אשר עלולה להשפיע גם על עוצמת הפגיעה בצמיחת המשק. אי הוודאות נובעת משלושה גורמים: משך האירוע, עוצמת התפשטות הנגיף במדינות אחרות כמו גם מידת ההתפשטות של הנגיף בישראל , העוצמה של צעדי המניעה להתפשטות הנגיף שינקטו במדינות השונות ובישראל וההשפעה הכלכלית של צעדים אלו

לאחר הערכה זו, הסביר הנגיד כי "בעת הזו, תפקידנו בבנק ישראל הוא לסייע להשיג את האיזון הנכון במערכת הפיננסית. חיוני שהבנקים יידעו למצוא את האיזון בין מדיניות האשראי לבין צרכי המימון של המשק - ובמיוחד של הסקטור העסקי ובדגש על העסקים הקטנים והבינוניים - שמשמעותיים ביותר ליכולת של המשק להמשיך ולצמוח ומתבססים בעיקר על האשראי הבנקאי".

הנגיד הבהיר למנכ"לי הבנקים כי – "אם כל בנק יקשיח את מדיניות האשראי שלו באופן משמעותי, המשק יצמח לאט יותר - דבר שיצדיק בדיעבד מדיניות אשראי מחמירה שהבנקים נקטו בה ויהפוך לנבואה שמגשימה את עצמה. לעומת זאת, אם כל בנק והבנקים האחרים במערכת, יקלו אפילו במעט במדיניות האשראי שלהם, יסייע הדבר לצלוח את הקשיים התזרימיים שעלולים להעיב על עסקים עם פעילות כלכלית בריאה והמשק יצלח את תקופת הביניים ויצמח מהר יותר - דבר שיצדיק בדיעבד את המדיניות שהבנקים נקטו בה".

הנגיד הוסיף, כי "משרד האוצר, בתיאום עם בנק ישראל יסייעו לכך בין היתר באמצעות הקרן הייעודית לעסקים קטנים ובינוניים שהושקה אתמול. פתרונות אלו יסייעו לבתי העסק השונים להתמודד עם המצב בתקופת הביניים, על בסיס השיקולים העסקיים של הבנקים".

המפקחת על הבנקים אמרה ש"לבנקים יש עודפי הון של כ- 14 מיליארדי שקלים מעל ליחסי ההון הרגולטורים, ולכן הם יכולים להמשיך לתת אשראי לחברות טובות שנקלעו לקשיים תזרימיים עקב המצב, שכן כרגע אירוע זה הוא תזרימי מיסודו". המפקחת דיווחה בפגישה על המהלכים שהפיקוח על הבנקים ביצע בשבועות האחרונים כדי להבטיח את מוכנות הבנקים המסחריים, כדי לאפשר שירותי בנקאות ללקוחותיהם בתרחישים השונים שעשויים להתפתח. בדיון הוחלט להקים צוות של כלל הבנקים בהובלת הפיקוח לבחינת צעדים נוספים שניתן יהיה לבצע כדי להקל על הלקוחות של הבנקים אם הדברים יוחמרו. הפיקוח על הבנקים, אמרה בר, הגביר והרחיב את הפיקוח והמעקב השוטף אחר ההתפתחויות בכל בנק ובמערכת הבנקאית בכללותה. המפקחת הדגישה שהמערכת הבנקאית בישראל ערוכה בהיבטי הון ונזילות לתרחישים שייתכנו בדרגות חומרה שונות.

מהצגת הדברים היום, ומהשיח השוטף שמקיים בנק ישראל עם הבנקים, וכן מניתוח נתונים שהועברו מהבנקים לפיקוח על הבנקים, עולה תמונה שלפיה החשיפה כיום של המערכת הבנקאית למשבר היא בהיקף מצומצם, ושהבנקים גם ערוכים להחמרה במצב, ככל שהאירוע יתמשך ויורחב ברמה עולמית ומקומית.