הפיקוח על הבנקים מאשר לבנקים לדחות פרסום דוחות הרבעון לסוף יוני

בנק ישראל יאפשר לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי לדחות את מועד פרסום הדוחות הכפסיים לרבעון הראשון - לסוף יוני, במקום סוף מאי. 

אור סופר, סגן המפקחת על הבנקים, שלח היום מכתב לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי, שבו הוא מבהיר להם כיצד הוא מצפה שישקפו את השפעות משבר הקורונה בדוחות הכספיים שלהם. 

המסמך חושף כי בנק ישראל מיישר קו עם רשות ניירות ערך - עדכון דומה שלח לאחרונה הממונה על שוק ההון משה ברקת לחברות הביטוח. 

דוחות (אילוסטרציה) צילום: shutterstock

"לאור ההשלכות המהותיות של אירוע נגיף הקורונה על פעילויותיהם של התאגידים הבנקאיים ושל הסולקים על התאגידים הבנקאיים, לוודא כי דוחותיהם לציבור לרבעון הראשון בשנת 2020 משקפים את ההשפעות העיקריות של אירוע נגיף הקורונה על תוצאות פעילויותיהם, מצבם הכספי, הסיכונים אליהם הם חשופים, והאופן שבו הם פועלים כדי לנהל סיכונים אלה וכדי לתמוך בצרכים של הלקוחות ושל העובדים שלהם", כתב סופר.

הדגש המשמעותי המרכזי במכתב נוגע לסיכון הגדול ביותר של הבנקים בעקבות המשבר - ההפרשות להפסדי אשראי, בגלל כשל תשלום מצד לווים.

"הפיקוח על הבנקים ער לכך שבנסיבות הקיימות קיימת רמה גבוהה של אי ודאות, אשר מחייבת תאגיד בנקאי להפעיל שיקול דעת משמעותי בהערכת הפסדי האשראי הצפויים בתיק האשראי שלו. במצב זה הנהלת התאגיד הבנקאי תבחן עד למועד פרסום הדוחות לרבעון הראשון של שנת 2020 את כל המידע הזמין כדי לקבוע את האומדן הטוב יותר של הפסדי האשראי הצפויים מתוך טווח אומדני ההפסד, תעדכן בהתאם את ההתאמות האיכותיות בחישוב ההפרשה ותגדיל את הסכומים שנכללים בהפרשה להפסדי אשראי. זאת על מנת לוודא שההפרשות להפסדי אשראי יהיו מספיקות כדי לכסות באופן שמרני וזהיר את האומדן העדכני של הפסדי האשראי הצפויים מתיק האשראי של התאגיד הבנקאי, כולל ההשפעה של אירוע נגיף הקורונה" כותב סופר, ובכך בעצם מחייב את הבנקים להתכנס ולנסות להעריך על סמך הנתונים שמשתקפים לו בחודש מרץ, אפריל, מאי ויוני את העלייה הצפויה בהפרשות להפסדי אשראי.

אנליסט הבנקים, אלון גלזר, העריך לאחרונה כי הבנקים שמציגים הפסדי אשראי של 0.3%-0.5% בשוטף במקרה של מיתון עמוק, כמו ב-2002, עלול להביא להפסדי אשראי הגבוהים פי 3%, סביב 1.5%, אז רווחיות הבנקים מתאפסת.

בתוך כך, דורש הפיקוח מהבנקים לעדכן על התפתחויות מהותיות, כמו יחס המינוף שלו, מקורות המימון שלו, התייחסות להתפתחויות שחלו גם בסוף הרבעון ועד מועד פרסום הדוח (עד סוף יוני כאמור), והתפתחויות מהותיות בהכנסות הריבית נטו (לרבות התייחסות להשפעת הירידה בשיעורי הריבית).

עוד דורש הפיקוח מהבנקים לעדכן על שינויים משמעותיים בנכסים ובהתחייבויות נושאי ריבית על הכנסות הריבית נטו, שינויים משמעותיים בסוף הרבעון באשראי המסחרי, באשראי לדיור ובאשראי צרכני ובפיקדונות הציבור, תוך התייחסות למידה שבה שינויים אלה משקפים מגמות צפויות בתקופה הקרובה. כמו גם על התפתחויות מהותיות בסיכון האשראי הכולל לפי ענפי משק, לרבות פירוט נוסף בענפים ובמגזרי פעילות מהותיים שלהערכת הבנק עלולים להיות חשופים יותר בתקופה הקרובה לסיכון אשראי, התפתחויות מהותיות בהפרשה להפסדי אשראי ומדדים אחרים לאיכות אשראי, תוך התייחסות לאשראי מסחרי, אשראי לדיור ואשראי אחר לאנשים פרטיים, לגורמים העיקריים שהובאו בחשבון בקביעת ההפרשה ולאופן שבו הבנק הביא בחשבון את חוסר הודאות הקיימת בקביעת אומדן ההפרשה להפסדי אשראי שלו.

הבנקים גם יידרשו להציג גילוי על חובות ששונו תנאיהם במסגרת ההתמודדות עם אירוע נגיף הקורונה (למשל פריסה מחדש של חובות ודחיית תשלומי חובות קיימים ובאילו היקפים), התפתחויות מהותיות בחשיפות אשראי למוסדות פיננסיים זרים, תוך התייחסות למוסדות פיננסיים זרים שחל גידול מהותי מתמשך במרווחים שלהם בשוק או ירידה מהותית בדירוג האשראי שלהם.

בנוסף, יידרשו הבנקים לדווח על התפתחויות מהותיות בחשיפת הבנק לסיכוני נזילות ולסיכוני שוק, לרבות חשיפות לסיכוני מטבע חוץ ולסיכוני ריבית, תוך התייחסות לשינויים משמעותיים בפעילויות מסחר וניהול נכסים והתחייבויות, ולהשפעות מהותיות של שינויים במדדי שוק על מצב הנזילות, הרווחים ויחס ההון של הבנק.

לבסוף, דורש הפיקוח מהבנקים להציג גם התפתחויות מהותיות בהכנסות מעמלות הקשורות לפעילות בשוק ההון, בכרטיסי אשראי ולהכנסות מעמלות אחרות ושל ההשפעות העיקריות של הסדרי עבודה מרחוק על פעילות התאגיד הבנקאי ועל האופן הפעילות מול הלקוחות, לרבות השפעות על מערכות דיווח כספי, על בקרות גילוי ועל בקרות פנימיות על דיווח כספי.