"הסגר הוא חדשות ישנות והוא כבר תומחר בשערי המניות"

אחוזת בית לא התרגשה מההגבלות: משברים מלמדים את כולם שכלכלה היא לא מדע, ומעקב אחר הבורסות בעולם מגלה ששוק ההון הוא מרבץ של סנטימנטים שמכתיבים מגמות, ובדרך כלל בזמנים של משבר כוחם מתעצם אף יותר. שלשום החליטה הממשלה על הטלת סגר שני על אזרחי ישראל, ובכך הפכה אותה למדינה המפותחת הראשונה שמטילה סגר נוסף על אזרחיה.

לכן, כשאתמול נפתח המסחר בבורסה הדבר ההגיוני לצפות לו, לכאורה, היה מסכים אדומים בוהקים. זאת בהובלת ה"חשודות המיידיות" - אותן חברות שיספגו פגיעה משמעותית וישירה בפעילות שלהן כתוצאה מסגר של שלושה שבועות לפחות, כמו חברות הקניונים, המלונות והנדל"ן המניב, שמניותיהן צנחו בחדות באמצע מרץ בעת שהוכרז הסגר הראשון.

בורסת ת"א צילום: אוראל כהן

חברות אלה, שספגו פגיעה משמעותית בדו"חות הרבעון השני, כבר התחילו להפגין אופטימיות: הקונים חזרו לקניונים ומנכ"ל ישרוטל ליאור רביב אף אמר ל"כלכליסט" שאוגוסט היה חודש שהוא לא זוכר כמותו וספק אם אי פעם יחזור על עצמו. כל החברות האלו בנו במידה רבה על התאוששות מפצה בתקופת החגים, שבה רוב עם ישראל נמצא בארץ, חרף פתיחת השמיים החלקית.

אבל אז הגיע הסגר, ובניגוד לציפייה, השוק דווקא עלה ומרבית הני"ע של אותן חברות הגיבו באדישות ואף רשמו עליות. כך, למשל, מדד ת"א־125 עלה אתמול ב־1.9%; בסקטור המלונאות מניית פתאל זינקה ב־6.3%; מלונות דן עלתה ב־2.6% ואילו ישרוטל רשמה ירידה זניחה של 0.8%. בסקטור מרכזי המסחר מניית מליסרון עלתה במעט יותר מ־2%; זו של עזריאלי ירדה ב־0.5%; ואילו ביג, שמפעילה מרכזים פתוחים שגילו בסגר הראשון חוסן ביחס לקניונים הסגורים, עלתה ב־2%.

גם בקרב חברות המשרדים התרחשו תופעות דומות. אמות עלתה במעט יותר מ־1%, גב־ים בקרוב ל־2% וגזית גלוב, שלה נדל"ן מסחרי רב, עלתה בקרוב ל־2.9%. גם שוק החוב סירב להתרגש. מדד תל בונד צמודות־נדל"ן, הכולל בתוכו אג"ח של חלק נכבד מחברות הנדל"ן המניב עליה ב־0.24%, ובין האג"ח שמחירן זינק אתמול היו ארבע הסדרות של גזית גלוב החברות במדד זה, שמחירן עלה ב־0.6%-0.1% והן נסחרו בתשואות לפדיון שנעו בין 2.6% ל־5.4%.

היום שומרת הבורסה על יציבות. 

פרדוקס עליית השערים

גורמים בשוק העלו כמה הסברים בנוגע לפרדוקס עליית השערים בצל הסגר. שחר עקה, סמנכ"ל הכספים של פתאל אחזקות אמר ל"כלכליסט" כי "אני לא יודע להסביר את ההתנהגות של המניה. אולי המשקיעים חושבים שבמקרה של סגר שני העסקים יקבלו את הכסף שהבטיחו לענף. בזמנו הרי הובטחו 300 מיליון שקל. אבל גם כשהמניה ירדה ב־80% הירידה היתה לא ברורה, וגם כשהיא עלתה ב־17% לא ידעתי לספק סיבה.

"להערכתי הציפיות לסגר היו כבר מגולמות בשוק. אולי ציפו גם לחודשיים של סגר ובסוף הממשלה אישרה סגר קצר יותר, אבל בכל מקרה זה לא טוב. 30% מהפעילות שלנו היא בארץ. אבל אנחנו נתמודד. יש לנו כסף לפעילות, והגענו לרמות נזילות של מיליארד שקל".

מנהל בכיר בתחום הנדל"ן המסחרי אמר ל"כלכליסט" כי "הרבה גופים מוסדיים מעריכים ששוק הנדל"ן המניב בכלל, והנדל"ן המסחרי בפרט, בדרך להתאוששות. באופן פרדוקסלי, הסגר הוא כבר חדשות ישנות". בכיר בחברת נדל"ן מניב אחרת סבור ש"היתה ציפייה לסגר והיו ירידות במחירי המניות בימים האחרונים. הסגר גולם כבר בשער המניה, כך שאישורו לא השפיע".

ואכן, מתחילת השנה ספגו מניות הנדל"ן המניב, וגם אלו של המלונות, פגיעות קשות. מליסרון, למשל, ירדה ב־44.8% מתחילת השנה. עזריאלי איבדה 34.2% משוויה ואפילו ביג נחתכה ב־20.7%. ירידות חדות שכאלו נרשמו גם בקרב חברות המלונות, ובראשן פתאל שאיבדה 66% משווייה מתחילת השנה.

תהליך של התאמה לציפיות

לדברי אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות "בשווקים יש תהליך של התאמה לציפיות, והחדשות על הסגר הן טובות ביחס לזה שציפינו לסגר מלא, כך שהשוק מגיב מתוך איזו אנחת רווחה מסויימת. לתפיסתנו, כל חודש שעובר מקרב אותנו לחיסון ולכן התחלנו כבר להיערך ליום שאחרי ולהגדיל לאט לאט חשיפה לענפים כמו נדל"ן מסחרי, פיננסים ותעשייה, שמוצאים עצמם היום חבוטים לגמרי עם מחירים נמוכים מאוד, אבל ברור לנו שברגע שתהיה רק וודאות מסויימת לגבי הימצאו של חיסון הם יתחילו להתאושש.

"במקביל, אנחנו ממשיכים במגמות שהתחילו כבר קודם ביניהן הסטה של השקעות אל מחוץ לישראל, מגמה שהתחזקה לאור התנהלות הממשלות בעולם לעומת התנהלות הממשלה שלנו. זה ברור שביום שאחרי ההתאוששות בארה"ב תהיה הרבה יותר מהירה. מגמה בולטת נוספת היא החשיפה למניות הטכנולוגיה שהקורונה עושה להן רק טוב.

"ראינו קאמבק מפואר אחרי הסגר הראשון. הצרכנים הפרטיים חסכו, וברגע שהמשק נפתח מחדש הם חזרו לצרוך. במשבר הזה, בניגוד למשברים קודמים, לא מדובר בירידה בביקוש. משפחה שההכנסה שלה לא נפגעה דרמטית, ורגילה להוציא 20-10 אלף שקל על טיסה בקיץ, הכסף הזה התפנה לה ושימש למשהו אחר. לכן, השפעת הסגר הזה לא תהיה משמעותית ברמת המאקרו".

ביחס לשיעור האבטלה הגבוה והמועסקים הרבים שהוצאו לחל"ת, אומר גרינפלד ש"יש לא מעט מובטלים שיודעים שמדובר בעניין זמני והצריכה שלהם לא מצטמצמת באופן משמעותי. הם עדיין מקבלים 70%-60% מהשכר שלהם כדמי אבטלה, ובעיקר הם יודעים שכנראה יהיה להם לאן לחזור, זו לא אי־ודאות תעסוקתית מלאה".

מנגד, גרינפלד תוקף את התנהלות הממשלה שלא מספקת ודאות לעסקים: "היום בעל עסק לא מבין איך להיערך לסגר, ולא יודע לתכנן כמה סחורה להזמין או כמה עובדים להוציא לחל"ת. הסגר אמור להתחיל ביום שישי ורק בחמישי צפויה להיות תכנית כלכלית. כל זה מוריד בהגדרה את יעילות העסקים".

לא לבנות על ניסיון העבר

גם ארז וילף מנהל השקעות גמל ופנסיה באלטשולר שחם, סבור שהמשקיעים בשוק מתמחרים כבר את היום שאחרי. "ברור שאחרי כמה שבועות של הגבלות נראה ירידה דרמטית במספר ואז נצא שוב לדרך חדשה עם שחרור המשק לתפקוד יחסית נורמלי. כך שביומיים האחרונים אנחנו רואים עליות במניות הנדל"ן והבנקים". ואמנם, השוק מסתמך על היציאה מהסגר הקודם ומתמחר את היציאה מהסגר החדש כיציאה למצב טוב יותר, אבל לא תמיד מה שהיה הוא שיהיה, וייתכן שמדובר בהערכות לא זהירות מספיק.

"מה שהניע את המשק ביציאה מהסגר הראשון הוא חזרה אינטנסיבית לשגרה, כי הסגר היה אגרסיבי יותר מזה שצפוי כעת. הפעם אנחנו נמצא את עצמנו יוצאים מהסגר בתחילת החורף, והסגר צפוי להיות פחות לוחץ, כך שגם היציאה ממנו תהיה פחות דרמטית", מזהיר וילף. "כך שבהיעדר הסתערות על המשק מצד הצרכנים, השיקום של המשק לאחר הסגר תלוי כמעט באופן מוחלט בפעילות הממשלה - אילו תמריצים תתן להחייאת המשק ולעידוד הצריכה הפרטית".