בן־משה משלם על הלוחמנות, ונערך למשפט על ישראייר

עוד לא מוכנה להמראה: זהות בעליה החדשים של חברת התעופה ישראייר תוכרע, ככל הנראה, בבית המשפט. לפי המפרק של אי.די.בי, שמחזיקה בישראייר, עו"ד אופיר נאור, המועד הסופי להגשת הצעות לרכישת חברת התעופה היה יום שלישי האחרון ב־12:00, ואכן התקבלו שלל הצעות — מרמי לוי, יגאל דמרי ומוטי בן־משה, שהציע את הסכום הגבוה ביותר.

אולם אתמול המשחק נפתח מחדש, לכאורה, כשדמרי הגיש הצעה חדשה. על פניו, דמרי לא העלה את הסכום שהציע — 143.1 מיליון שקל — ואף הפחית אותו ל־140.4 מיליון שקל. אך הוא הציע למחזיקי אג"ח סדרה ט' של אי.די.בי, שמחזיקים בשעבוד על ישראייר, לקבל 17% ממניות חברת התעופה, כך שעבור הסכום המוצע הוא יקבל רק 83% מהמניות. לפי הצעת דמרי, 17% ממניות ישראייר יוחזקו בנאמנות עבור מחזיקי האג"ח עד שחברת התעופה תירשם למסחר בבורסת ת"א בתוך שנה וחצי.

מוטי בן משה צילום: עמית שעל

אם החברה לא תונפק, דמרי מתחייב לרכוש את המניות ב־29.5 מיליון שקל, כך שהצעתו משקפת בעצם מחיר של 170 מיליון שקל לישראייר – גבוה מההצעה שהגיש בן־משה באמצעות דור אלון שבשליטתו — 168.4 מיליון שקל.

נכון לעכשיו בן־משה שומר על שתיקה, אולם בסביבת ישראייר יודעים שהוא כבר מכין את הטענה שיעלה בבית המשפט, אם המחזיקים ידונו בהצעה החדשה של דמרי: המפרק קבע מועד שאחריו לא ניתן להגיש הצעות, אך ההצעה של דמרי הוגשה לאחר המועד הזה, ולכן אין לדון בה, ויש לבחור בהצעת דור אלון שהיא הגבוהה ביותר.

בן־משה והתסבוכת באפריקה

בן־משה נערך לקרב משפטי, משום שהוא יודע שנושי אי.די.בי אינם רוחשים לו חיבה יתרה, ולא מעניקים לו קרדיט רב. מדובר באותם נושים שב־2014 בחרו בהצעה שלו ושל אדוארדו אלשטיין לרכישת הקונצרן, שהיה באותה עת בהסדר חוב, שאליו הגיע תחת שליטתו של נוחי דנקנר. ב־2020 התהפכו היוצרות. בתחילה היה זה אלשטיין שקיבל מהמחזיקים כתף קרה במאבק שניהל כדי להישאר בעל השליטה בדסק"ש.

אף שאלשטיין הציע סכום גבוה יותר מהקבוצה בהובלת מגה אור שבשליטת צחי נחמיאס, הנושים העדיפו אותה. אלשטיין הפסיד בקרב, ובכך שילם את המחיר על הניהול הרע, הממשל התאגידי הלקוי וחוסר התקשורת שהיו מנת חלקן של אי.די.בי ודסק"ש תחת שליטתו.

כעת זוכה בן־משה ליחס דומה. הוא, אמנם, לא סובל מתדמית של מנהל גרוע או של מי שהממשל התאגידי בחברות שבשליטתו לקוי. הבעיה של בן־משה אחרת. הוא משלם כעת את מחיר המלחמות שניהל בשנים שחלפו מאז נפרד מהשותפות עם אלשטיין באי.די.בי, כשמעל כולן בולטת מלחמה אחת — זו שניהל על רכישת אפריקה ישראל.

בסוף 2017 בחרו נושי אפריקה ישראל בהצעה של בן־משה, לרכוש את החברה לפי שווי של 2.3 מיליארד שקל, שאותה העדיפו על פני זו של נתי סיידוף. העסקה לא הושלמה בסופו של דבר. המחזיקים טענו שבן־משה לא הצליח לגייס את הסכום הדרוש לביצועה, והוא מצדו טען שהמגעים נפסקו משום שלא התקבלו אישורים רגולטוריים נדרשים.

הרמטיק, נאמן מחזיקי האג"ח של אפריקה ישראל, תבע להשאיר אצל המחזיקים פיקדון של 100 מיליון שקל שבן־משה העמיד כערובה לקיום העסקה, והוא בתגובה הגיש תביעה נגד הרמטיק על 341 מיליון שקל — דבר שהוביל לכך שסכום זה נגרע מהתמורה הסופית שקיבלו לידיהם הנושים. הסכסוך ממשיך להתנהל בבית המשפט, והדבר מעורר זעם בשוק כלפי בן־משה.

אמש נערכה פגישה של המחזיקים הגדולים באג"ח אפריקה ישראל (פסגות, הפניקס, מנורה, ברוש, ילין לפידות, אי.בי.אי, DK, מגדל שוקי הון) עם בן־משה סביב הסכום שהוא תבע ש"תקוע" אצל הנאמן. בן־משה הציע לסיים את הסיפור באפס. כלומר — המחזיקים לא יקבלו פיצוי, והוא בתמורה לא יתבע אותם. כל הגופים הגדולים סירבו, והחליטו להמשיך במאבק המשפטי.

וכך, אף שנכון לשלשום הצעת בן־משה עבור ישראייר היא הגבוהה ביותר, שלושה גופים גדולים מנהלים קרב נגד מכירתה לדור אלון שבשליטתו. מדובר בקרן ברוש בניהול אמיר אפרתי, בבית ההשקעות מיטב דש ובמגדל שוקי הון. ערן סטפק ממיטב דש היה זה שהציף את הנושא באספת המחזיקים, כשהקשה על מנכ"ל דור אלון, עמית זאב, עם השאלה: "מי מבטיח לנו שתשלימו את העסקה ולא תיסוגו ממנה? מה דעתך על כך שבן־משה נסוג מרכישת אפריקה ישראל ודעת הקהל היא נגדו?". זאב התחמק מלהשיב וטען כי דור אלון היא חברה ציבורית שעומדת בפני עצמה.

וכך, חרף הנעילה הרשמית של המכרז, ניהלו חלק מהמחזיקים שיחות לא רשמיות עם דמרי, ונתנו לו להבין שיוכל להגיש הצעה משודרגת שתנצח את זו של בן־משה. הצעה זו אמנם מקובלת על המחזיקים, אולם המפרק נאור הודיע לבורסה כי הוא מתנגד לפתיחת המכרז מחדש ולכן גם לדיון בהצעת דמרי.

נאמן האג"ח, דן אבנון מהרמטיק, נציגות האג"ח, שבה חבר עופר גזית, והמחזיקים הגדולים, החליטו ללכת נגד עמדתו של נאור. אבנון החליט להעלות את הצעת דמרי לאתר המאיה (מערכת הדיווחים של בורסת ת"א) והצבעת המחזיקים נדחתה להיום. בבסיס החלטת הנושים עומדת הטענה שגם בן־משה שינה שלושה סעיפים בהצעתו ביום שלישי בערב, אחרי נעילת שלב ההצעות במכרז.

"אם בן־משה שינה את ההצעה, אז גם לדמרי ולרמי לוי מותר. אין הבדל בין שינוי טכני, שינוי משפטי ושינוי כלכלי", אמר ל"כלכליסט" גורם בסביבת מחזיקי האג"ח. "אין לנו מחויבות בנושא זה לנאור, שבכלל הגיש לבית המשפט הצעה מוקדמת יותר של רמי לוי לרכוש את ישראייר ב־100 מיליון שקל, והנה עכשיו אנחנו כבר עם תמורה של 170 מיליון שקל. אנחנו סופגים את התספורת, אז לפחות תצמצמו אותה". גורם אחר אמר: "אני בא למכור, ולא רוצה להיכנס לסכסוכים של ארבע שנים עם בן־משה. כדי לרכוש את ישראייר, הוא יצטרך להציע הרבה יותר מדמרי". לפי הערכות, גם רמי לוי וטעמן של שלום חיים לא אמרו את המילה האחרונה וישפרו את הצעותיהם.

"לדמרי מוניטין טוב יותר"

מהרמטיק נמסר כי "כנאמן למחזיקי האג"ח חלה עליי חובה להביא לידיעתם ולהצבעתם כל הצעה שמתקבלת, אלא אם יש החלטה מפורשת שלהם שמורה לנאמן לא להעלות הצבעות להחלטה. החלטות המפרק אינן מחייבות את נאמן האג"ח. על הנאמן — על פי החוק — לפעול למיקסום ההחזר למחזיקים, וכך אנו עושים בלי עירוב נושאים שאינם שייכים לתיק זה".

ההצבעה תהיה על חמש הצעות, אבל המאבק יתמקד בין שלושה מציעים — בן־משה, לוי ודמרי. כרגע הנטייה היא לבחור בדמרי. מחזיק גדול אמר: "יש לו מוניטין הרבה יותר טוב, מבחינתנו". עם זאת, כדי להיבחר, על הצעה לקבל 50% מהקולות, ואם אף גורם לא יקבל תמיכה כזו, המשמעות תהיה שהמחזיקים לא מעוניינים למכור, והחברה עשויה ללכת להנפקה.