תיקון 20 כך עוקפות ועדות התגמול את תקרת השכר

תיקון 20 לחוק החברות נועד לעשות סדר בשכר הבכירים, אלא שבמקום לסדר את השכר במילים פשוטות, הוא ניסה להכניס נוסחאות מדידה שונות למצב השכר הנוכחי.

החברות אולצו לדווח על מדיניות התגמול הכוללת תקרות השכר, תקרות מענקים ותקרות תנאי פרישה. ומכיוון שמדובר על תקרות, לא בהכרח נצליח לראות את המנהלים שעומדים בראש הטבלה הנוכחית, במסגרת טבלאות השכר שמתפרסמות עם הדו"חות הכספיים השנתיים של החברות.

אסי ברטפלד מנכ"ל קבוצת דלק, ג'רמי לוין מנכ"ל טבע וסטפן בורגס מנכ"ל כיל צילום: אוראל כהן, פרקר יאנג, סיון פרג

מבין חברות מדד ת"א־25, רוב החברות פרסמו את המדיניות (מלבד פריגו, זרה, פרטנר, ושתי שותפויות חיפושי גז אבנר ודלק קידוחים). מי שנמצא בראש הטבלה מבחינת תקרת השכר ותקרת המענק הוא ג'רמי לוין, מנכ"ל חברת התרופות טבע – החברה בעלת שווי השוק והרווח הגבוה בבורסה המקומית. אחריו, נמצא מנכ"ל כיל, סטפן בורגס, החברה השניה מבחינת שווי השוק, עם תקרת שכר בהיקף כספי של 4.4 מיליון שקל בשנה. מבחינת תקרת תנאי הפרישה, רוב חברות מדד ת"א מעניקות לבכירים מצנחי זהב של 6 עד 12 משכורות חודשיות. מצנחי הזהב מתחבאים במסגרת מדיניות התגמול תחת מגוון שמות, כמו תקופת הסתגלות, מעניק פרישה או הודעה מוקדמת.

מי שמוביל את הרשימה בסעיף מצנח הוא אסי ברטפלד, מנכ"ל קבוצת דלק. במסגרת מדיניות התגמול של החברה לוועדת התגמול והדירקטוריון אפשרות (אך לא חובה) להעניק לברטפלד מענק פרישה, מעבר לתשלומים על פי חוק, בהיקף של משכורת כפול שנות העסקה. תנאים אלו מתווספים לתקופת ההודעה המוקדמת ותקופת הסתגלות במסגרתן עשוי לקבל ברטפלד עוד 12 חודשי משכורת.