בלעדי ל"כלכליסט" - שטייניץ בוחן: רשת ביטחון לקרנות הפנסיה הוותיקות
עפ"י ההסכם המתגבש עם משרד האוצר, הקיצוץ בקצבת הפנסיה החודשית יופחת מ־10% ל־1.75% ותיפרס רשת הביטחון. בתמורה, גיל הפרישה של העמיתים בקרנות הוותיקות יושווה לגיל הפרישה הנהוג במשק
הקיצוץ בקצבת הפנסיה החודשית של עמיתי הקרנות הוותיקות המאוזנות צפוי להצטמצם משמעותית, כך נודע ל"כלכליסט". זאת לאחר שאתמול נציגי הקרנות ומשרד האוצר התקרבו משמעותית להסכמות על פריסת רשת ביטחון בגובה 2–2.5 מיליארד שקל לקרנות. רשת הביטחון תינתן בתמורה להעלאת גיל הפרישה לעמיתי קרנות אלה, שעדיין נהנים מגיל הפרישה הקודם במשק - 65 לגברים ו־60 לנשים.
הצדדים צפויים לסכם על הפחתה חד־פעמית של הפנסיה בשיעור של 1.75%, בתוואי שייפרס על פני כמה שנים.
ההסכם, אם ייחתם לבסוף, ידרוש תהליך חקיקה מלא בכנסת ויחול על 150 אלף העמיתים בקרנות הפנסיה הוותיקות המאוזנות בלבד. אלה אותן קרנות שנסגרו להצטרפות חוסכים חדשים ב־1995, אך לא הולאמו בהמשך על ידי המדינה מכיוון שלא היו בגירעון. בין היתר מדובר בקרנות הע"ל, עתודות, מגן, עורכי הדין וגילעד.
במקרה של הקרנות הע"ל ועתודות, הדירקטוריונים שלהן כבר החליטו במרץ האחרון על קיצוץ ממוצע בשיעור של 7.3% ו־9% בהתאמה מהפנסיות של העמיתים, אלא אם כן יוסכם עם האוצר על הענקת כרית ביטחון. בעקבות הפרסומים ב"כלכליסט" והלחץ הציבורי שהתעורר בעקבותיהם, הסכימו נציגי האוצר - סגן הממונה על התקציבים אייל אפשטיין ואסי מסינג מהמחלקה המשפטית - להיכנס למשא ומתן עם הקרנות, שייוצגו בידי יו"ר הע"ל פסגות חגי בדש ויו"ר עתודות דורון סט, בתיווכו של יו"ר ועדת העבודה של הכנסת, ח"כ חיים כץ. הקרנות, מצדן, ביטלו עתירה לבג"ץ בנושא.
משווים בין הקרנות הגירעוניות למאוזנות
ההסכם בין הצדדים הושג לאחר מאבק ארוך שניהלו עמיתי הקרנות, במיוחד העמיתים מקרן הע"ל, הנמצאת כיום בבעלות פסגות ומקרן הפנסיה עתודות בבעלות ביטוח חקלאי וכלל. במסגרת המאבק דרשו העמיתים ומנהלי הקרנות להחיל עליהם רשת ביטחון שהוערכה על ידם בכ־3 מיליארד שקל. באוצר סירבו בתחילה לדרישה זו, בין השאר בטענה כי גם כך מקבלות הקרנות אג"ח מיועדות טובות יותר בהשוואה לקרנות הפנסיה הוותיקות שהולאמו, קרנות אג"ח שחלקן נושאות ריבית של 5.57%. באוצר טענו גם כי רשת הביטחון דורשת שינויים בקרנות המאוזנות בדומה לאלו שהוחלו בקרנות הגירעוניות ב־2003, והיא נועדה למנוע קיצוץ נוסף בפנסיה בקרנות אלו מעבר להפחתות שנעשו עם ההלאמה בזמנו.
בתמורה לרשת הביטחון, האוצר מקבל את הסכמת החוסכים להעלאת גיל הפרישה של עמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות המאוזנות מ־65 ו־60 לגברים ולנשים בהתאמה, ל־67 ו־64 בהתאמה, כפי שמקובל היום בכלל המשק לגברים וכפי שמתוכנן לנשים החל ב־2017. העלאת גיל הפרישה תיעשה בהדרגה על פני כמה שנים.
עם זאת, ספק עם העלאת גיל הפרישה תפגע בעמיתים בצורה משמעותית. בישיבת ועדת העבודה של הכנסת בתחילת אפריל האחרון, אמר יו"ר ועד עובדי קופת חולים לאומית, שרוב עובדיה הוותיקים חוסכים בקרן הע"ל, כי גם כך הרוב המוחלט של העובדים לא היה פורש כל כך מוקדם, בשל הצורך לחסוך ולהגדיל את הקצבה החודשית.
מנהלי הקרנות לא צופים מימוש של רשת הביטחון
במרץ האחרון פורסם ב"כלכליסט" כי 150 אלף עמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות המאוזנות עלולים לספוג קיצוץ של עד 10% בקצבת הפנסיה שלהם. קיצוץ זה לא נבע מהשקעות כושלות של הקרן, אלא משום שהריבית הנמוכה לטווח ארוך במשק יוצרת גירעון אקטוארי, כלומר שהנכסים של הקרן קטנים מסך ההתחייבויות שלה לשלם פנסיה בעתיד.
בכל שנה עורכים בקרנות הפנסיה, ותיקות כחדשות, חישוב של מצבן האקטוארי. חישוב כזה שנערך בתחילת השנה הביא בחשבון את הריבית הנמוכה בשוק ההון לטווח ארוך, ואת הצפי כי בשנים הקרובות לא צפויה עלייה משמעותית בריבית. כתוצאה מכך, נוצר פער של עד 9% בין הנכסים להתחייבויות בחלק מהקרנות. בניגוד לקרנות הפנסיה שהולאמו, הקרנות המאוזנות לא קיבלו מהמדינה רשת ביטחון כלשהי למקרה של שינויי ריבית.
בקרנות שהולאמו, שר האוצר יובל שטייניץ קיבל את המלצת פרופ' אמיר ברנע להעניק רשת ביטחון כזו בגובה 11 מיליארד שקל, אולם שטייניץ בחר עד כה שלא להחיל רשת דומה גם על הקרנות הוותיקות המאוזנות.
רשת הביטחון היא התחייבות של המדינה להעביר כספים לקרן במקרה של גירעונות בשל תנודתיות בשוק ההון לאורך זמן. לדברי כמה מנהלים של הקרנות המאוזנות, הם לא צופים כי יהיה צורך לממש את ההגנה שתעניק הרשת, שכן הם מקווים שבתוך כמה שנים הריביות בשוק ההון יחזרו לרמה של 4% ומעלה, לעומת כ־3% כיום. אולם, הכרית למעשה מאפשרת להם לאזן את החישוב האקטוארי. שינוי לכאורה טכני זה הוא שיכול למנוע את הקיצוץ בקצבאות הפנסיונרים.
בכל קרן פנסיה קיים מנגנון של איזון אקטוארי אוטומטי, כך שכאשר סך ההתחייבויות עולה על סך הנכסים, הקרן חייבת להוריד את סך ההתחייבויות, כלומר את הכסף שהיא מחויבת לשלם לעמיתים בעת הפרישה לפנסיה. בעוד שבקרנות החדשות נבדק מנגנון האיזון האקטוארי מדי חודש (באופן חלקי) ופעם בשנה (באופן מלא), הרי שבקרנות הוותיקות נעשית בדיקה רק כאשר יש אינדיקציה לגירעון אקטוארי של כ־5%. במקרה כזה, התקנון מחייב את הנהלת הקרן לבצע איזון, שלרוב משמעותו גריעת זכויות מהעמיתים.
