עסקים קטנים
שי באב"ד: "בכל מקום שיש ריכוזיות המחיר יהיה גבוה"
מנכ"ל משרד האוצר: "איך תואר בהיסטוריה של יוון, שיכול להיות מאד מרומם ומפרה, תורם יותר לפיריון מהכשרה של מוסכניק, רתך או הנדסאי?"
באב"ד התייחס גם לצורך בפיתוח של הכשרות מקצועיות ואמר, "האמא היהודיה, או כל אמא, אומרת שהיא רוצה שלילד שלה יהיה תואר. תואר במתמטיקה לוקח 15 שנים - 12 של בית ספר, ועוד 3 שנים תואר. איך תואר בהיסטוריה של יוון, שיכול להיות מאד מרומם ומפרה, איך הוא תורם יותר לפיריון מהכשרה של מוסכניק, רתך או הנדסאי? בהיבטי פיריון ותעסוקה, מה המשק צריך יותר? זה נכון בכל ההיבטים שאנחנו מסתכלים אליהם, זה נכון גם לגבי איך אנחנו מקנים את הכישורים ההם".
באב"ד התייחס גם לקשיים של העסקים הקטנים והבינוניים והזכיר את הקרן שהוקמה במטרה לסייע למפעלים במצוקה, בהיקף של 200 מיליון שקל. באב"ד התייחס לוועדת הפיריון שהוקמה באוצר, במטרה לבחון כיצד ניתן להגדיל את הפיריון בארץ. לדבריו הוועדה מתמקדת בסוגיות כמו "איך מטמיעים טכנולוגיות? איך מעודדים אותן? איך מכניסים תהליכי ניהול חדשים?"
באב"ד התייחס לנושא הרגולציה על העסקים ואמר "במדדי ה'דואינג בינזנס' מדינת ישראל מככבת במדד בתחתית הרשימה - בתחומי המיסוי והרישום. אנחנו פועלים לצמצום הרגולציה", אולם בנוגע לשתי הסוגיות הבוערות ביותר על סדר היום החלטת בג"ץ בנוגע למתווה הגז והגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי לגביהן אמר כי הם "נושאים נפרדים".
בנוגע לוועדה להגברת התחרויות במערכת הבנקאית, ועדת שטרום, אמר באב"ד "מעבר להפרדה בין חברות האשראי לבנקים, נכון שבאשראי צרכני אין בעיה, ויש שאלה האם רוצים לעודד אשראי צרכני, אך כשמסתכלים על אשראי צרכני, הנגישות שלהם, המחיר שהם משלמים, דיפולט של עסק קטן לעומת דיפולט של עסק גדול, אני לא חושב שזה אותו שיח לא מציאים להם תספורת, וריבית מועדפת כדי שתשלם את החוב. בדרך כלל זה הפוך, זה ריבית נשכנית והוצאה לפועל". לדבריו, "ההמלצות של ועדת שטרום יהיו בימים הקרובים או בשבוע וחצי הקרובים".
באב"ד התייחס למצוקת הדיור ואמר "היו לנו הרבה דיונים באוצר האם המטרה צריכה להיות הפחתת מחירי הדיור או הגדלת ההיצע. הגענו למסקנה שאנחנו צריכים להגדיל את ההיצע, והמחירים הם נגזרת". באב"ד הוסיף, כי "ראינו שיש שני מרכיבים שתקעו את ההיצע, הראשון היה כל ההליך הביורוקרטי. אני בא מהמגזר הפרטי. למדתי שיש מנהל אחד, אדם אחד שאחראי על התהליך מא' ועד ת'. במגזר הציבורי זה לא כך. הדיור נחלק בין משרד האוצר, הפנים, השיכון המשפטים. מנהל התכנון, רשות מקרקעי ישראל, תתארו לעצמכם מה קורה שיש קונסטלציה פוליטית כזו שהשרים לא באים מאותה מפלגה, זה גורם לכך שלקח במדינת ישראל 13 שנה מהרגע שמגישים תוכנית ועד שמקבלים מפתח. בעוד שמדינות ה-OECD הממוצע הוא 4-5 שנים. הדבר הראשון שעשינו זה הקמת מטה הדיור, ובראשו עומד אביגדור יצחקי, ריכזנו את כל המסכויות, הכל נמצא היום תחת כובע אחד של משרד השיכון והאוצר שנמצאים באותה מפלגה".
באב"ד התייחס לנושא היוקר המחייה והפחתת המכסים אותה מקדם האוצר ואמר " לקראת הפסח הורדנו מכסים, הגדלנו מכסות. המטרה לייצר תחרות. בכל מקום שיש ריכוזיות המחיר יהיה גבוה. המדינה במקומות כאלה שהיא חוששת שיש שוק מונופוליסטי זה להתיר את החסמים אם היא יצרה אותם, כמו מכסות. נכון יש טענות מצד החקלאים, לא המצאנו את הגלגל. בדוח של ה-OECD נכתב בצורה מפורשת, שאין בעיה להגן על החקלאים באמצעות סובסידיות ישירות לחקלאים".