גיל הפרישה לנשים צפוי לעלות. הקרב שנותר: הפיצוי למובטלות

גיל הפרישה לנשים יעלה מ־62 ל־64 בהדרגה לאורך שמונה שנים ותיבחן הצמדתו לתוחלת החיים; הסף לקבלת מענק עבודה ירד משכר של 2,060 שקל בחודש ל־1,250 שקל בחודש ברוטו; תקופת הזכאות לדמי אבטלה לנשים מעל גיל 60 תוארך משבעה חודשים לעשרה חודשים; והממשלה תשקיע מאות מיליוני שקלים בתוכנית השמה לנשים מעל גיל 55. אלה עיקרי המלצות הוועדה לבחינת העלאת גיל הפרישה לנשים שפורסמו בשבוע שעבר.

עם הגשת המלצות הוועדה בסוף השבוע שעבר הזדרז שר האוצר משה כחלון להודיע כי הוא אינו ממהר לאמץ אותן. כחלון, שאינו להוט לקדם את הנושא, מעוניין להרחיב את בסיס ההסכמות בין הגורמים הרלבנטיים: הסתדרות העובדים, התעשיינים והח"כיות מהאופוזיציה שמאיימות להפוך את הנושא לצרה צרורה עבורו — שלי יחימוביץ', זהבה גלאון ואורלי לוי־אבקסיס. כדי להשיג את הסכמתם של כל הגורמים האלה להעלאת גיל הפרישה ככל הנראה יצטרך כחלון להרחיב את תוכנית הפיצוי לנשים שייפגעו מהמהלך, שעלותה היום כבר מוערכת במיליארד שקל. בינתיים "כלכליסט" ממפה את הנקודות בהמלצות שכדאי לשים אליהן לב.

הקרב על הפיצויים: הארכת דמי האבטלה לא תרצה את האופוזיציה

העלאת גיל הפרישה היא כלל לא המחלוקת כאן. להעלאתו ל־64 לא היו מתנגדים בקרב חברי הוועדה, וגם חברות הכנסת שמלוות את הנושא כבר לא מתמקדות בשאלת הגיל, אלא בתמורה שיקבלו הנשים שייפלטו ממעגל התעסוקה. לדבריהן, הפיצויים שמציעה הוועדה אינם יכולים לסייע משמעותית לנשים, ובפרט במקצועות שוחקים שההכנסה בהם נמוכה, והן דורשות פנסיית גישור — הכנסה חודשית למי שתפוטר עד שתהיה זכאית לפנסיה.

הארכת משך הזכאות לדמי אבטלה שהוועדה מציעה היא הדבר הקרוב ביותר לפנסיית גישור, אבל זה לא מספיק לח"כיות, שצפויות להוות התנגדות פוליטית משמעותית לכחלון אם לא יגיע איתן להסכמות. הן טוענות כי תקופת דמי האבטלה קצרה מדי, בעיקר לנוכח הצורך בתקופת הכשרה המחייבת 12 חודשי עבודה בשנה וחצי שלפני הבקשה לדמי אבטלה.

גיל הפרישה: אם לא הוועדה - הדמוגרפיה תכריע את גיל הפרישה

גיל הפרישה יעלה כך או אחרת — אם לא בעקבות העלאה רשמית, אז פשוט כי אין ברירה. בעוד עשורים אחדים כמעט לא יהיו נשים שיזכו לפנסיה תקציבית או פנסיה מקרן ותיקה אשר תאפשר להן לפרוש בתנאים סבירים בגיל מוקדם יחסית. התלות בפנסיה הצוברת פשוט לא תאפשר להן לפרוש בגיל 62.

לפי ניתוח האוצר, כל דחייה של גיל הפרישה בשנה מעלה את הקצבה החודשית ב־8%. עיקר הגידול מוסבר על ידי הקטנת מקדם הקצבה, כלומר מספר החודשים שבהם צריך לחלק את החיסכון הצבור כדי לחשב את הקצבה. גם אם מדובר בהערכה מוגזמת יחסית, זו דרך משמעותית להגדיל את הפנסיה החודשית.

ביטוח לאומי: דחיית הפרישה חיונית לקופת המוסד

אחת ההאשמות הנפוצות כלפי אגף התקציבים באוצר היא שהוא מקדם מהלכים לטובת הקופה הציבורית ונגד הציבור, כלומר מסתכל על המאקרו ופוגע במיקרו, באנשים עצמם, במקרה הזה בנשים. אלא שלפי הערכות ביטוח לאומי, אם גיל הפרישה לנשים יישאר 62, תתרוקן קופתו ב־2050. העלאת גיל הפרישה ל־64, שתקטין את התשלומים על קצבאות הזקנה שרק הולכים וגדלים, תדחה את הקץ בשבע שנים, והעלאת גיל הפרישה ל־67 תציל עשור נוסף.

בהנחה שתקציב הביטחון לא יצנח במיליארדי שקלים בשנים הבאות, מימון משמעותי נוסף לקופת המוסד לא צפוי להגיע. ולכן ככל שההחלטה על דחיית גיל הפרישה תתקבל מוקדם יותר ותתפרס על פני זמן רב יותר, הנזק לציבור יהיה קטן יותר. השאלה היא אם כחלון יצליח לראות 40 שנה קדימה. אלא שבכל מקרה, גם אם גיל הפרישה יעלה, מצב הקופה של ביטוח לאומי קטסטרופלי, וסביר שזאת לא הרפורמה שתציל אותה.

נקודת הייחוס: ב־OECD גיל הפרישה לנשים גבוה ב־2.9 שנים

המלצות הוועדה מתבססות על השוואה למדינות ה־OECD, ובצדק. לפי הוועדה, גיל הפרישה הממוצע לגברים במדינות ה־OECD נמוך בשנה וחצי מזה שבישראל (65.5), ואילו גיל הפרישה הממוצע לנשים גבוה ב־2.9 מבישראל (64.9). הוועדה ציינה גם כי המלצת ה־OECD היא להצמיד את גיל הפרישה לתוחלת החיים, מה שכיום לא מתרחש בישראל.

אמנם הארגון ממליץ על כך, אבל אין ודאות שהממשלה תיקח את המלצתו זו — אף שזו גם דעתה של הוועדה — כפי שלא יישמה המלצות אחרות של ה־OECD בעבר, כמו העלאת מסים סביבתיים, העלאת קצבאות זקנה וחיוב לימודי ליבה. וזו רשימה חלקית מאוד.

המכשולים: ההיסטוריה מראה שכחלון לא יודע להגיד לא להסתדרות

לצד התנגדותן של שלוש הח"כיות מהאופוזיציה, שמתכוונות לעמוד כחומה מול כחלון, ניתנו בהמלצות הוועדה שתי עמדות מיעוט — אחת של נציגת ההסתדרות פרופ' רות בן ישראל והשנייה של נציגת התאחדות התעשיינים עו"ד מיכל חילי וקסמן — שתומכות בח"כיות ומסמנות את הקושי של כחלון לקדם את ההמלצות כפי שהן כיום. בין היתר חוות הדעת מצביעות על העובדה שעד היום נמנע כחלון בעקביות מעמידה מול ההסתדרות, גם כשהדבר בא על חשבון ההתייעלות של המשק או על חשבון כלל הציבור בשל פזרנות תקציבית שנוצרה מכך. כלומר, הן מרמזות שאם ההסתדרות תתנגד למהלך כחלון יתקשה לעמוד בפניה.

אחת הטענות המרכזיות של חוות הדעת נגד התוכנית המוצעת להעלאת גיל הפרישה נוגעת לעלויות הכספיות הגבוהות. בן ישראל כתבה בחוות הדעת שלה כי אימוץ מנגנון אוטומטי להעלאת גיל הפרישה יהיה "בכייה לדורות" מאחר שהעלאת גיל הפרישה צריכה להתבצע ב"שום שכל ולאחר דיון מקצועי וציבורי". עקרונית קשה שלא להסכים איתה ולאור ההיסטוריה אולי עדיף שהממשק של האוצר והממשלה עם הסוגיה יהיה מינימלי.