התירוץ שחברות הביטוח מנסות להצניע ביציאה מתחום הסיעוד: ריכוך הגדרות חולה סיעודי
חברות הביטוח מאשימות לא רק את סביבת הריבית הנמוכה ואת התארכות תוחלת החיים ביציאה מביטוחי הסיעוד הפרטיים אלא גם בהקלות שהעניקה הממונה לשעבר על שוק ההון דורית סלינגר בהגדרת חולה סיעודי. האם הממונה משה ברקת יקשיח חזרה את ההגדרות לחולה הסיעודי?
ביטול הביטוחים הסיעודיים הפרטיים על ידי חברות הביטוח הישראליות בזו אחר זו ממשיך להרעיד את ענף הביטוח וגורם לדאגה גם בקרב הציבור הרחב.
- החור השחור שאחרי היציאה הבהולה מביטוחי הסיעוד
- "משבר" ביטול ביטוחי הסיעוד לכל החיים - דמגוגיה זולה של בעלי אינטרס
- עכשיו זה רשמי: הראל מפסיקה לשווק פוליסות סיעוד
אלא שמתברר כי אחת הטענות שמופנות בימים אלו לרשות שוק ההון על ידי חברות הביטוח, כתירוץ לעזיבת התחום, לא נוגעת כלל להתארכות תוחלת החיים או לסביבת הריבית הנמוכה השוררת במשק - הסיבות הרשמיות שבגינן הן דיווחו שהן יוצאות מהתחום.
מתברר כי הטענה היא שמבטחות המשנה, אותן ענקיות ביטוח בינלאומיות שעימן מתקשרות חברות הביטוח המקומיות כדי לגלגל לפתחן את רוב הסיכון הביטוח בביטוח הסיעוד, החליטו להפסיק לספק ביטוח משנה לחברות המקומיות גם מסיבה משמעותית נוספת – רגולציה שהקלה את תנאי הסף של הגדרת חולה סיעודי, באופן שהיום אנשים שבעבר לא הוגדרו כסיעודיים מוגדרים ככאלה.
הטענה מפנה אצבע מאשימה לדורית סלינגר, הממונה לשעבר על הביטוח שפרסמה בזמן כהונתה חוזר יישוב תביעות חדש שמקל מאד על הגדרה של מבוטח סיעודי, לעומת תנאים קשיחים הרבה יותר שהיו קיימים לפניו, וכן כזה שמקשה על חברות הביטוח לשכור חוקרים פרטיים שיעכבו אחר המבוטחים ויצלמו אותם כדי להוכיח שאינם עומדים בהגדרות כדי לשלול מהם את קצבת הסיעוד.
נזכיר, כי במסגרת הפרסומים הרשמיים של חברות הביטוח שכבר הודיעו שייצאו מהתחום – מנורה, הראל, כלל ואיילון הן הבהירו כי הסיבה העיקרית ליציאה היא התארכות תוחלת החיים וסביבת הריבית הנמוכה שמחייבות את חברות הביטוח להגדיל משמעותית את ההון העצמי שהן שמות בצד כנגד ההתחייבויות העתידיות שלהן למבוטחים, במה שפוגע בפעילות העסקית שלהם.
החברות הצניעו את הטיעון
חברות הביטוח בחרו להצניע את הטיעון השלישי לפיו ההקלות בתנאי הסף של החולה הסיעודי, הן אלו שהובילו גם כן לבריחתן של מבטחות המשנה, שטוענות כי אין וודאות ברגולציה הישראלית שהיא מאד פרו מבוטח.
למעשה, החברות טוענות כי כיום, גם מבוטחים שאינם באמת סיעודים מצליחים לקבל קצבת סיעוד מחברת הביטוח על רקע הדרישות המקלות, ולכן הכדאיות הכלכלית בשיווק המוצר נפגמת.
השאלה הגדולה היא כמובן כיצד הממונה על שוק ההון משה ברקת יתייחס לטיעון השלישי הזה. חברות הביטוח מתנות את חזרת השיווק של ביטוחי הסיעוד הן באפשרות לייקר את פרמיית הביטוח בתרחישים מסויימים לאורך תקופת הביטוח (למשל של התארכות בתוחלת החיים בישראל) וכן להקטין את קצבת הסיעוד בתלות בסביבת הריבית.
אלא שהדרישה השלישית היא לחזור חזרה להגדרות הסיעוד המקוריות והקשוחות יותר. אם ברקת יענה לכך, המשמעות היא כמובן שפחות אנשים יחסו תחת הגדרה של סיעודיים ויתקשו לקבל קצבת סיעוד.