תוכנית כיכר המדינה חוזרת אחורה - המגדלים יהיו רק בני 25 קומות
זאת במקום התוכנית להקמת 3 מגדלים בני 43 קומות. עו"ד המייצג את בעלי הנכסים באזור: "עיריית ת"א והתושבים מתנגדים בתוקף לתוכניות הישנות"
התוכנית להקמת מגדלים על שטח כיכר המדינה שבה לתוכנית הקודמת משנת 2000. ועד בעלי המגרשים בכיכר העביר לוועדת ערר מכתב, לפיו הם מתנגדים לתוכנית החדשה לבניית 3 מגדלים בני 43 קומות והם מבקשים לחזור לתוכנית הישנה, הכוללת שלושה מגדלים בני 25 קומות. על פי המכתב, התפתחויות
התוכנית הקודמת, משנת 2000 הנקראת "תוכנית 2500" כוללת את הקמתם של 3 מגדלי מגורים בני 25 קומות כל אחד הכוללים 387 יחידות דיור. התכנון כלל בניה של קומת כניסה, קומה מסחרית בשטח של 10,800 מ"ר, מפלס תת קרקעי ושטחי ציבור בשטח של 6,000 מ"ר.
תוכנית זו עוררה התנגדויות רבות של העירייה והתושבים, מדובר ב-3 מגדלים בנפח בנייה כפול המקביל בגודלו ל-6 מגדלים בנוסף חלה התנגדות נמרצת לשטח המסחרי אשר היה צפוי ליצור עומס תחבורתי על האזור כולו.
התנגדות נוספת הייתה אל מול השטחים הציבוריים אשר תוכננו כך שיהיו בנויים במפלס אחד מעל גובה הרחוב, ולכן לא ישמשו את הציבור הרחב. לדברי עו"ד אלי וילצ'יק, ביטולה של התוכנית החדשה עשויה לאשר באופן אוטומטי את התוכנית הקודמת, אשר הן התושבים והן העירייה התנגדו לה. התוכנית החדשה ל-3 מגדלים בני 43 קומות היוותה מעין פשרה לתוכנית הקודמת בזכות זה שאינה כוללת שטח מסחרי והבניה בה היא בעלת נפח מופחת.
קרקעות כיכר המדינה כוללת 54 חלקות אשר נרכשו לפני קום המדינה, בשנת 1942, מחברה בשם "שיכון עממי". בשנת 1969 אישרה ועדת בניין העיר תוכנית בניין ערים (תב"ע) לפיה אושרה בנייה מאסיבית בכיכר וסביבותיה. התכנון דיבר אז על שדרת בניינים פנימית (על הכיכר) ושדרת בנינים חיצונית, כאשר קומות הקרקע מיועדות לבתי עסק ומסחר. השלב הראשון של התוכנית הכולל את הבניינים סביב הכיכר יצא אל הפועל, אך הבניה בכיכר עצמה התעכבה בשל תהליך של איחוד וחלוקה, שהחל בשטחה בגלל ריבוי בעלים. בשנות השמונים הוצעה תוכנית נוספת שנועדה לשנות את יעוד הקרקעות בכיכר לציבוריות, בעלי הקרקעות אשר התנגדו לתוכנית פנו לבג"ץ, אשר קיבל התגדותם וכך נגנזה גם תוכנית זאת.
