משרד הבטחון חושף: פרויקט קריית המודיעין תקוע חודשים בגלל בעיית הבדואים
תא"ל (מיל') חזי משיטה חשף כי העברת יחידות צה"ל לדרום לא תחל לפני שיימצא פתרון לאוכלוסיה היושבת כרגע על השטח; הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב: "לא יהיה מצב שיפונו ללא דיור קבע מראש"
תחילת הבנייה בקריית המודיעין מתעכבת זמן רב בשל הצורך במתן פתרון לאוכלוסייה בדואית היושבת כרגע על השטח - כך חשף היום (ג') תא"ל (מיל') חזי משיטה, ראש מנהלת מעבר צה"ל לנגב, בדיון בוועדה לביקורת המדינה בנושא העברת יחידות צה"ל לדרום. "בלי פתרון סוגיה זו לא נוכל להתחיל את העבודות",
יגאל בוסקילה מהרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב השיב בעניין זה כי "כבר הוצאנו צווי פינוי למשפחות הבדואיות. הצענו להם דיור קבע בהרחבת רהט, חורה, או לקיה, והתחלנו בהליך משפטי לפתרונות אלו. בכל מקרה לא יהיה מצב שהבדואים יפונו ללא שיהיה להם מראש דיור קבע".
בישיבת הוועדה לביקורת המדינה חשף היום משיטה כי בששת החודשים הקרובים צפויים להתחיל עבודות עפר במחנות קריית המודיעין במתחם ליקית ליד עומר ובמחנה אגף התקשוב סמוך לאוניברסיטת באר-שבע. האלוף (מיל') יעקב אור, הממונה על מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה, ציין כי-על פי נתוני צה"ל מעל 10,000 חיילים, קצינים ואזרחים עובדי צה"ל עתידים לשרת בנגב בעקבות העתקת היחידות - כ-32% מהם הם אנשי קבע, ומתוכם כ-64% עוסקים במקצועות טכנולוגיים, בהנדסה ובמדעים מדויקים. עלות העתקת יחידות אמ"ן ויחידות אגף התקשוב מוערכת בכ-23 מיליארד שקל (לפי נתוני 2009). לדבריו, הסחבת וחוסר התיאום בין משרדי הביטחון, האוצר וראש הממשלה, גורמים לאי-עמידה בזמנים, ובגלל אי הוודאות בנוגע למועד העתקת היחידות, נפגעת יכולת היחידות לשמור את כוח האדם האיכותי שבשורותיהם.
חזי משיטה ציין עוד כי חלק ממימון התוכנית מגיע משיווק קרקעות שבאחזקת צה"ל, וכי הקשר בין השניים מסרבל ומקשה על ביצוע המהלך. הוא קרא לעבודה לאומית להכנת התשתיות בנגב, לרבות חינוך, בריאות, תעסוקה ודיור. לדבריו, "במסגרת המעבר יעתיקו כ-6,000 אנשי הקבע את מקום שירותם לנגב, ועל כן חשוב ונדרש לייצר פתרונות דיור ביישובים השונים באזור. ביקשנו קרקעות לשיווק בכל הנגב לכ-1,700 יחידות דיור ביישובים כמו באר שבע, דימונה, ירוחם, ערד, כרמית, להבים, גבעות-בר, אופקים, מיתר ועומר. טרם קיבלנו את הקצאת השטח ממינהל מקרקעי ישראל. בירוחם הענקנו רשת-ביטחון של כ-30 מיליון שקל להקמת שכונה של 50 יח"ד לאנשי הקבע, בדגש על אוכלוסיית קריית ההדרכה".
ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) הוסיף כי כל חברה המקבלת עבודה מצה"ל צריכה להתחייב להקים מפעל באזור כדי לספק תעסוקה לבנות הזוג של אנשי הקבע, והזהיר כי העיר ערד לא קלטה בינתיים איש צבא קבע אחד. עם זאת, לדבריו, בתשומת לב ראויה הדבר ניתן לפתרון. גם ח"כ רוברט טיבייב (קדימה) ציין כי "הבאת כל כך הרבה משפחות לאזור לא תצליח אם לא תהיה תשתית חינוכית. מניסיוני האישי כתושב אופקים, לא הגיעו מפעלים שכבר סיכמנו איתם בגלל שמערכת החינוך לא התאימה להם. בנוסף לניוד אנשי הקבע עדיף לגייס אנשי קבע מהדרום, כי שני הצדדים ירוויחו מכך".
חגי לוין, כלכלן ממשרד ראש הממשלה, השיב לדבריו של טיבייב וציין כי משרדו "מלווה את התוכנית ועוסק כעת בסוגיות הדחופות ביותר כדי שהטרקטורים יתחילו להתחיל לעבוד בשטח, ולשאר סוגיות תשתיות יש עוד זמן". ח"כ אורית זוארץ (קדימה), ראש וועדת המשנה המפקחת על העברת הבסיסים לדרום בועדת החוץ והביטחון, תקפה את דבריו של לוין ואמרה כי "תשובת ראש הממשלה, לפיה במשרדו עוסקים כרגע רק בדברים הדחופים ולא באסטרטגיה, חמורה בעיני מאוד. כל הנוכחים דיברו על פרויקט לאומי ומאידך יש מערכת של כשלים וליקויים שהופכת פרויקט מורכב לתקוע. היעדר המענה התקציבי לתשתיות האזרחיות כחינוך ובריאות והתליית התקציב בפינוי בסיסים לא רלוונטיים, מחריפה את הפער בין תאריכי היעד למציאות. לא ייתכן שמאז שהתקבלה ההחלטה בחודש אפריל התקיימה רק ישיבה אחת של ועדת ההיגוי, וגם היום אנחנו שומעים רק כוונות וגמגומים ממשרדי הממשלה".
