עיר ובלבה רמונט: התוכנית המלאה לשיפוץ מרכז ירושלים נחשפת
עיריית ירושלים אישרה לאחרונה תוכנית כוללת לפיתוח מרכז העיר בהשקעה כוללת של 450 מיליון שקל. "כלכליסט" מביא לראשונה את פרטי התוכנית שאמורה להחיות את מרכז העיר ולגרום לכך שיפעל 24 שעות ביממה
"לפני שנתיים, כשהעבודות על הרכבת הקלה בירושלים היו בשיאן, הגיעה ההזנחה של הרחובות במרכז העיר שבסביבת הפרויקט לשיא חדש", מספר אבי רוזנבוים, בעליה של מסעדת אל גאוצ'ו, מהוותיקות שבמרכז הבירה. "במקום ששיפוץ רחוב יפו יביא לפריחה של האזור, הוא דחף לרחובות הקטנים באזור את ההומלסים, והפך אותם למרכזי אשפה ולמטרד סביבתי".
לדברי רוזנבוים, עד מהרה הידרדר מצבם של העסקים באזור. "לאחר חודשים של המתנה שמשהו יקרה, נמאס לסוחרים פה מהמצב. החלטנו לגייס לעניין את כל בעלי ושוכרי הנכסים ברחוב שלנו, יואל משה סלומון, ולקחת על עצמנו את קידום הטיפול במרחב הציבורי".
לאט לאט, הצליח הגרעין הראשוני של ההתארגנות לגייס לטובת העניין את רוב הסוחרים ברחוב וחלק גדול מהדיירים המתגוררים בקומות שמעל החנויות. הסוחרים החלו לבחון דרכי פעולה אפשרויות לשיפוץ האזור מול העירייה, וגילו כי בעולם יש לא מעט התארגנויות דומות. "אחד הדיירים שעובד הרבה בחו"ל בדיוק חזר מהיוניון סקוור במנהטן, שם קיימת התארגנות דומה", מספר רוזנבוים, "הוא בא עם ה'מתכון' המלא לביצוע התארגנות של בעלי נכסים במרכז העיר".
ועד הפעולה המתהווה פנה אל העירייה בדרישה שזו תשתף אותו בתהליך שיביא לשיפור מצב הרחוב. "בהתחלה אמרו לנו בעירייה בעיקר לא, אבל ברגע מסוים הפנו אותנו לחברת עדן (חברה־בת של הרשות לפיתוח ירושלים - ש"פ), וכשהגענו לשם הכל השתנה. פתאום הבנו שאפשר לבצע שינוי אמיתי בעיר ביוזמה של בעלי נכסים מסחריים ובלי מלחמות".
מחצית מההיטלים נשארים ברחוב
עדן הוקמה בשנת 2001 כזרוע עסקית־יזמית ייעודית של הרשות לפיתוח ירושלים. מטרתה המקורית היתה לפתח את מרכז ירושלים, ופרק הזמן שהוקצב לה היה עשר שנים. לאחר שתקופה זו הסתיימה לאחרונה, החליט ראש העירייה ניר ברקת לתת לחברה מנדט לעשר שנים נוספות, כשהוא מתווה לחברה תוכנית פיתוח נוספת למרכז העיר הנחשבת לגדולה בישראל - בהיקף כולל של כ־450 מיליון שקל.
התוכנית שנחשפת כאן לראשונה במלואה תכלול את כל המתחם שעל פיתוחו אחראית עדן. גבולות המתחם נעים בין רחוב הנביאים בצפון, העיר העתיקה (באזור שער יפו) במזרח, רחובות אגרון ודוד המלך בדרום, ורחוב אגריפס עד גשר הכניסה לעיר במערב.
עד כה הושקעו בביצוע תוכניות הפיתוח של עדן כ־300 מליון שקל, בעיקר בתכנון ובביצוע שדרוג של תשתיות ורחובות. החברה מתמקדת בשדרוג רחובות מרכז העיר בעידן שאחרי הפעלת הרכבת הקלה.
"החזון של התוכנית מבחינתנו הוא ליצור עירוב בין שימושים שונים כדי שמרכז העיר יחיה 24 שעות ביממה", הסביר ברקת ל"כלכליסט". "מסיבה זו אנו רואים חשיבות רבה בשילוב של מלונאות, משרדים ומגורים יחד, כאשר קומת הרחוב תהיה קומת מסחר".
בניגוד לחברות כלכליות שמופעלות על ידי עיריות אחרות ברחבי הארץ, מעמדה של עדן כחברה־בת של הרשות לפיתוח ירושלים מאפשר לה ליהנות מתקציבים המוזרמים על ידי משרדי הממשלה השונים. לחברה מודל הכנסות ייחודי הנובע ממקורותיה הכספיים: עיריית ירושלים מייעדת כ־50% מהיטלי ההשבחה והאגרות הנגבים בתחום האחריות של עדן לטובת פעולותיה. מדובר בכ־85 מיליון שקל.
יזמים גדולים, שמהם מגיעים ההיטלים והאגרות, מודעים לעובדה שסכומי הכסף שהם משלמים מוזרמים ישירות לפיתוח האזור שבו הם פועלים, דבר שאמור לעודד אותם לפתח פרויקטים נוספים. לצד התקציב המגיע מהעירייה, כולל תקציבה של עדן גם 105 מיליון שקל שמקציב לחברה משרד התחבורה, 70 מיליון שקל שמגיעים ממשרד התיירות, וסכומים נוספים שמועברים לחברה ממשרד התמ"ת, משרד ראש הממשלה ומשרד השיכון והבינוי.
הרכבת הקלה ברחוב יפו צילום: מיקי אלון העסקים מתאגדים ופונים לעירייה
אף שייעודה המקורי של עדן הנו פיתוח תשתיות עירוניות, בלב יישום התוכנית שלה עומד שיתוף פעולה יוצא דופן שמתכננת החברה עם היזמים ובעלי הנכסים בכל מתחם שישופץ. בתחום אחריות החברה במרכז העיר פועלים 1,200 עסקים, אלפי משרדים, כך שהלוגיסטיקה של שיתוף הפעולה אינה פשוטה.
כחלק מהמהלך, חילקה עדן עם מינהלת הרובע וועד סוחרי מרכז העיר את האזור לכמה אשכולות, לפי הסקטור שאליו שייך כל עסק ומיקומו הגיאוגרפי. כל אשכול כולל את העסקים המשתייכים אליו ומתנהל כגוף עסקי ייחודי - מעין קניון ענק שאותו מובילה חברת עדן. ההתארגנות מאפשרת לסוחרים בכל אשכול להתאגד למען מטרות משותפות ולממן במשותף פעילויות שונות. עד כה גובשו שישה אשכולות גיאוגרפיים וחמישה סקטוריאליים (ביגוד, הלבשה והנעלה, יודאיקה, אוכל ובילוי). יחד יוצרים העסקים שיתופי פעולה בפרסום, קידום מכירות ואירועים, תשתית אינטרנט ועוד.
הסוחרים מתכננים ליזום בעתיד פעילויות שונות במרכז העיר, כמו הקמת שווקים עונתיים, במות בידור, ירידים היסטוריים ועוד. באביב הקרוב למשל, מתכננת עדן עם סוחרים באשכול של רחוב חבצלת לקיים שוק מוצרים ואוכל מהבלקן. רוזנבוים מספר כי סוחרי הרחוב שלו, יואל משה סלומון, מתכננים לקיים מהאביב ובכל סוף שבוע אירועי רחוב שייועדו להחזיר אליו את הציבור.
