הירוקים הצליחו, התביעות כבר בדרך: היזמים רוצים פיצוי על חוק החופים

בשבוע שעבר אושרה בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק הקובעת כי תוכניות בנייה בסביבה חופית שאושרו לפני 2004 אך טרם מומשו ייבחנו מחדש על ידי הוועדה לשמירת הסביבה החופית (הולחו"פ). לפי התיקון המוצע לחוק, יזמים שלהם תוכניות בניייה מלפני 2004 יצטרכו לקבל אישור מחדש מהולחו"פ, שתוכל לאשרר את התוכנית, להורות על תיקונים לתוכנית המקורית, או לשנותה לחלוטין, ואף להעבירה למקום אחר.

חוק הסביבה החופית קובע כי כל בנייה בסביבה חופית, עד למרחק 300 מטר מקו החוף, תתאפשר רק לאחר אישור הולחו"פ, ותוך הבטחה של זכותו של הציבור למעבר חופשי בחוף. החוק היום קובע כי במקרה שהחלטת הולחו"פ מגבילה את המימוש של תוכנית בנייה פרטית (שלא על קרקע מדינה), "תורה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה על הכנת תוכנית חדשה לניוד זכויות הבנייה שנפגעו לשטח אחר במחוז, אלא אם התברר לאחר בדיקה כי הדבר אינו אפשרי".

מחאת הירוקים בחוף פלמחים (ארכיון) צילום: עדי לוסטיג

עו"ד צבי שוב המתמחה בנדל"ן ומקרקעין, טוען כי סעיף זה אינו מספק. "לא ברור מה הכוונה ב'קרקע שאינה קרקע מדינה'. קרקע מינהל מקרקעי ישראל שהוחכרה לגורמים פרטיים היא קרקע מדינה או פרטית?". בנוסף, טוען שוב כי הסעיף אינו מחייב פיצוי: "אין שום קריטריון לפיצוי - מי יקבע אותו? מה המשמעות של הדחייה במשך השנים? על חשבון מי תהיה הכנת תב"ע לניוד הזכויות?".

עו"ד קרן הלפרין מאדם טבע ודין מסבירה כי יש תכנון להוסיף לחוק חלק הנוגע לפיצויים, ולפיו בעל זכויות שנפגע מהחלטת הולחו"פ יוכל לתבוע על הנזק שנגרם לו. היא מוסיפה כי "לרוב הקרקעות זה לא יהיה רלבנטי, כי מדובר בתוכניות על קרקעות שעדיין בחזקת המינהל, והמטרה למנוע שיווק ליזמים פרטיים".

אולם לפי עו"ד שוב, התיקון היה צריך להיעשות בתב"ע ולא בחוק רגיל: "כשבאים לכנסת לעקוף תוכנית רטרואקטיבית, מונעים פיצוים. גם תב"ע נחשבת חוק, אבל יש מנגנונים לפיצויים". שוב מוסיף כי חוסר הידיעה לגבי עתיד התוכניות שיצטרכו להיבחן מחדש ולא ברור גורלן, "מורידה את שווי הנכס בעשרות אחוזים".

הצורך בחוק על תוכניות מלפני 2004 חיוני לפי עו"ד הלפרין. "אנחנו מפחדים שיש עוד הרבה תוכניות שאנחנו לא יודעים עליהן. אנחנו יודעים אילו חופים בסכנה רק כשמגדרים את החוף והתושבים באזור מתקשרים. צריך להיות פתרון כולל".

הצפי הראשוני היה שההצעה תעבור במהירות, שכן יש לה תומכים רבים בקרב הח"כים, אולם שר התיירות סטס מיסז'ניקוב היה זה שבלם אותה בהגישו ערר להחלטת הוועדה. אם לא יבוטל הערר, תידחה ההצבעה על החוק למושב החורף, בעוד שלושה חודשים, ותוכניות מלפני 2004 יוכלו להתממש. עד אז עתיד החופים אינו ידוע.

חופים עם קניונים או עם תיירים

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, מוסיף: "התפיסה כי חופי הים הם פוטנציאל מסחרי־תיירותי בלבד, פוגעת לא רק במשאבי הטבע, אלא מתעלמת מתיירות אחרת, של מאות אלפי מבקרים בחוף במטרה ליהנות מרצועה נקייה וחופשית מבנייה". ברכה מוסיף כי "בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה נרחבת של דירות, כפרי נופש ומרינות שמוקמים בפיסות החוף היפות ביותר. אלו חוסמים את גישת הציבור לחוף וגורמים לנזקים חמורים לחופים בתוליים וייחודיים. חוק החופים לא פוסל בנייה בחופים, ומקפיד לאזן בין צרכים סביבתיים למסחריים. הטענה כאילו החוק סותם את הגולל על פיתוח החופים מטעה".

שר התיירות סטס מיסז'ניקוב בתגובה: "אין סתירה בין הקידמה הכלכלית והתיירותית לבין שמירה על הסביבה. כך פעלנו להצלת החוף הדרומי של ים המלח. הצעת החוק אינה מידתית ותבריח את כל היזמים מהארץ, ותפגע בתעסוקה ובתדמית של המדינה".