ראיון "כלכליסט" - האדריכל של וולדורף אסטוריה בירושלים: "אנחנו לא ממילא"

בעוד קצת פחות משנה, אם לא יקרה משהו יוצא דופן, אמור להיפתח בירושלים מלון היוקרה וולדורף אסטוריה בצומת הרחובות אגרון ודוד המלך. המלון, שיכלול 230 חדרים ו־30 דירות על שטח של 40 אלף מ"ר, ייבנה על חורבותיו של מלון פאלאס הערבי שפעל בשנות השלושים והושבת על ידי הבריטים. לפחות על פי מתכנניו, המלון אמור להיות "היוקרתי ביותר שנבנה בישראל מאז ומעולם".

האדריכל יהודה פייגין צילום: מיקי אלון

"לשותף שניהל את הפרויקט במשרד לא היה ניסיון בתחום המלונאות. היו בעיות בפרויקט, ובסופו של דבר אנחנו נכנסנו אליו", מסביר פייגין האב. "הבעיות היו תכנוניות", ממשיך בנו יואל, "לא היו בעיות עיצוביות אלא היה בזבוז בשטחים. היזם עתיר ניסיון בתחום הנדל"ן, אחד הגדולים בעולם".

"הוא הרגיש אותן", מסביר יהודה. "היזם רצה כל מיני דברים. הוא רצה אולם גדול ופתרונות של חדרים בסגנון אחר, ולא הצליח לקבל את זה. לבני המשפחה היתה האינטואיציה להבין שהם הולכים פה בדרך לא נכונה, וזה יכול להיכשל".

בנו של פייגין, דב, אמון על הצד הקבלני במשרד. במקור הוא למד ראיית חשבון, אך החיידק המשפחתי הכניע אותו ובסופו של דבר הוא עשה הסבה לאדריכלות. הצלע השלישית של המשרד הוא יואל, שמשמש כאמור כאדריכל האחראי על פרויקט וולדורף. בני המשפחה בונים לרוחב ולגובה - הכל תלוי בתצורת הנוף שאליה משתייך המבנה, כשהרעיון הוא להתאים את המבנה לאופי המקום.

"פה (בוולדורף אסטוריה - ה"ש) העיצוב יותר קלאסי. יש פה פרטי אבן הכי משוכללים שנעשו בפרויקט בירושלים. גם הבניין המקורי היה עתיר פרטי אבן משוכללים והרבה מוטיבים מוסלמיים, אז איכשהו ניסינו להתחבר אליו גם בארכיטקטורה של בניין המגורים. באגף החדש של המלון זו בנייה יותר ירושלמית מודרנית, הקווים יותר פשוטים, פרטי האבן פחות מסובכים ויש שילוב של ישן וחדש. לא רצינו שהבניין היותר גבוה (בניין חדש של 11 קומות - ה"ש) יתחרה עם האגף הישן, אלא רצינו ליצור הפרדה שמתבטאת בעיצוב המבנה".

מבט-על על פרויקט וולדרוף אסטוריה ירושלים

גם בחלק של המלון עצמו, הסטנדרטים של הבנייה יהיו גבוהים ביותר. גודל כל חדר יעמוד על 45 מ"ר. המקלחות יכללו תאי שירותים שמופרדים בדלת אטומה, שני כיורים והגימיק שיהיה רק במלון - טלוויזיה בתוך המראה בשירותים.

"יש התפתחות של שיטת הבנייה, אבל בסך הכל עבודת האבן פה היא כמו שבנו פעם, לא השתנה דבר. לגבי הדברים שהשתנו במלונות, אני חושב שיש מגמה להגדיל את השטחים, זאת אומרת חדרים יותר גדולים, אמבטיות יותר גדולות. פעם עשו את הדברים יותר בצמצום" מסביר יהודה. :זו מגמה עולמית בפרויקטים היותר יוקרתיים", אומר יואל. "לדברי יהודה, דירוג המלון כ"5 כוכבים דה־לאקס" תשפיע על גודל החדרים והשטחים הציבוריים. "החדרים פה הם כמעט 45 מ"ר כשחדר במלון 5 כוכבים רגיל הוא 32 מ"ר. זה המלון הראשון שנבנה כך". על רקע המחסור בחדרי מלון הקיים בישראל, טוען פייגין כי "השילוב שעשינו בין מגורים ומלונאות הוא הכיוון הנכון לפיתוח של מלונות נוספים. הרשויות צריכות לנסות לאמץ את הנוסחה הזו".

כאשר מדברים על שילוב של בתי מגורים ומלון יוקרה, קשה להתעלם מהפרויקט שממול, פרויקט ממילא המדובר, שמציע ללקוחותיו נוף פתוח לחומות העיר העתיקה, חדרי יוקרה וקומת מסחר שוקקת.

"כן, הם החדרים הכי גדולים בירושלים ובארץ. כמעט 50% יותר ממה שנעשה בירושלים ובתל אביב. זה לא מייקר כל כך את הפרויקט כי האלמנטים הבסיסיים קיימים גם בחדרים הקטנים יותר, אבל זה נותן ערך מוסף. אם אנחנו רוצים להשתלב במה שקורה בעולם, זה מה שקורה שם".

איפה אתם רואים את עצמיכם בסקאלת האדריכלים בארץ ובחו"ל? יש בקצה הסקאלה למשל את זארה חדיד, שבין היתר בונה גם בתי מלון.

"יש תופעה שנקראת 'star architects'. יש בערך עשרה אדריכלים כאלה שבונים ומתפרסמים בכל העולם והפרויקטים שלהם יותר חדשניים, כי ברגע שיזם בוחר אדריכל כזה הוא מצפה לקבל משהו מיוחד ובדרך כלל העלות שלהם - גם של התכנון וגם של הבנייה - היא הרבה הרבה יותר יקרה. הם לא כל כך מתאימים לארץ, כי בארץ התקציב מוגבל, אבל אני לא חושב שפה יהיה לנו במה להתבייש. זה פרויקט שהוא לא פחות טוב מכל פרויקט חדש בעולם בתחום של מלונות". "תכנון בתי מלון זה סוג של התמחות למעשה בעולם יש רק עוד חברה אחת שדומה לנו, ועוד מספר מועט של אדריכלים שמתעסקים בתחום של בתי מלון שזו ההתמחות שלהם. הרבה פעמים יזמים לוקחים אדריכלים שאין להם ניסיון בתחום הזה. בעיצוב פנים יש הרבה חברות בינלאומיות שעושות את מרבית הפרויקטים של בתי מלון בעולם".