"גידול ניכר במשפחות שנקלעו למצוקה כלכלית לאחר שלא הצליחו לעמוד במשכנתא"
כך לפי דו"ח עמותת ידיד, שמצא כי המערכת המשפטית מכבידה על מצוקת הלווים שמתקשים לעמוד בתשלומי המשכנתא כאשר היא מאפשרת לבנקים לגבות תשלומים גבוהים על גבם
בין הממצאים העיקריים שעולים בדו"ח, ישנו גידול ניכר במספר המשפחות והיחידים שנקלעו למצוקה כלכלית לאחר שלא הצליחו לעמוד בתשלומי המשכנתא לאורך זמן. גידול זה נבע מהעדר האלטרנטיבות בשוק הדיור הישראלי והעדרו של דיור בר השגה או דיור לשכירות מוזל, בד בבד עם המדיניות הממשלתית מאז הקמת המדינה, אשר עודדה בעלות. "בעת מצוקה, הסיוע הניתן על ידי המדינה אין בו די כדי לספק הגנה אפקטיבית על הזכות לקורת גג, לא רק בשל מגבלותיו אלא גם בשל העובדה כי המערכת המשפטית מאפשרת לכונסי נכסים מטעם הבנקים למשכנתאות לנצל את החקיקה הקיימת ולגבות תשלומים נכבדים על גבם של הלווים אשר ביום בהיר אחד מוצאים את עצמם ללא הבית שאותו עמלו לרכוש מחד ועם מצוקה כלכלית שאינה מאפשרת להם לפתוח דף חדש מאידך", לשון הדו"ח.
בין היתר נכתב בדו"ח כי שכר הטרחה שגובים עורכי הדין מטעם הבנקים וכונסי הנכסים במקרים של פיגור בתשלומי המשכנתא ומשולמים על ידי הלווה גבוה פי 3 ויותר משכר טרחתם של עורכי דין הממלאים תפקידים דומים בתחומים אחרים וכך הפך להיות אחד החסמים העיקריים של לווים המבקשים להסדיר את חובותיהם.
הדו"ח גם מגלה, כי במקרים רבים גם לאחר מימוש משכנתא ומכירת הבית, נותר חוב גדול לבנק, כך שהלווה נאלץ להמשיך לשלם תשלומי משכנתא גם כאשר הוא מחוסר דיור ובכך נמנע שיקומו הכלכלי.
במסגרת פרוייקט "שנת הדיור", מציגה העמותה פתרונות שיישומם עשוי לשנות את שוק הדיור בישראל, ובניהם: הגדלת מלאי הדירות הציבוריות, שילוב אוכלוסיות מוחלשות בפרוייקטים של דיור בר השגה וביצוע עדכונים והתאמות בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי. בנוסף הם מציעים לאשר זכאות לדיור ציבורי לכל מי שעומד בתקרה הרלוונטית להרכב משפחתו, הן באמצעות קבלת קצבה מהמוסד לביטוח לאומי והן באמצעות הכנסה מעבודה, לתת בטחון ממשלתי לזכאי הדיור הציבורי הממתין בתור ומתקשה לשכור דירה בשוק החופשי עקב חוסר בערבים, בטחונות וכדומה ועוד פתרונות רבים מתחום הדיור והמשכנתאות.