"הוותיקן בנה בלונדון אימפריית נדל"ן סודית מכספי מוסוליני"

בשנים שחלפו מאז, שווי האימפריה הבינלאומית הלך והאמיר מ־50 מיליון ליש"ט ליותר מ־500 מיליון ליש"ט כיום. ב־2006, בשיאה של בועת הנדל"ן, הוציאו בוותיקן 15 מיליון ליש"ט מהקרנות הללו לרכישת נכס בכיכר סנט ג'יימס. בנוסף לבירה הבריטית, בבעלות הוותיקן בנייני דירות בפריז ובשוויץ.

לונדון צילום: בלומברג

האלמנט המפתיע ביותר בפרשה הוא האמצעים הרבים בהם נקטו בוותיקן כדי לשמור על החשאיות סביב המיליונים של מוסוליני. "הגרדיאן" מצא כי בניין המשרדים בכיכר סנט ג'יימס נרכש על ידי חברה בשם British Grolux Investments, שמחזיקה גם בשאר הנכסים בבריטניה. אולם הרשומות הציבוריות אינן חושפות את זהות הבעלים האמיתיים וכלל אינן מציינות את הוותיקן. במקום זאת מוזכר שמם של שני בעלי מניות נאמנים, שניהם בנקאים קתולים בולטים: ג'ון וארלי, לשעבר מנכ"ל ברקליס; ורובין הרברט, לשעבר מהבנק המסחרי ליאופולד ג'וזף.

באמצעות ארכיון המלחמה בבריטניה, גילו ב"גרדיאן" כי בעקבות ארגון מחדש ב־1999, החברה ירשה את תיק ההשקעות בנדל"ן משתי חברות קש שמניותיהן הוחזקו על ידי חברה הרשומה כפועלת מהכתובת של בנק ג'יי.פי מורגן בניו יורק. השליטה נרשמה לידי החברה השוויצרית פרופימה, שהיא חברת האחזקות של הוותיקן.

למעשה, מתברר כי ברנרדינו נוגארה, שהיה האחראי מטעם הוותיקן על ההשקעות מכספי מוסוליני, הקים ב־1931 חברת קש במקלט המס לוקסמבורג בשם Grolux. לאחר פרוץ המלחמה הועברה החברה לארה"ב ולשוויץ. כיום, השקעות אלה נמצאות בשליטת בכיר בוותיקן, פאולו מניני, שנחשב לבנקאי המסחר של האפיפיור. בוותיקן ממשיכים לשמור על חשאיות וסירבו לשתף פעולה עם התחקיר.