ועדת הכספים אישרה: יוטל כפל ארנונה על דירות רפאים

ועדת הכספים של הכנסת, בראשות היו"ר ח"כ ניסן סלומינסקי, אישרה היום (ב') את הוראת השעה להטלת כפל ארנונה על דירות רפאים. לפי התקנות, שתוקפן יהיה לשנתיים בשלב ראשון, דירה שעומדת ריקה תשעה חודשים בשנה, תחויב בארנונה כפולה. התקנות ייכנסו לתוקפן בתחילת שנת 2014.

בפתח הדיון, הציג סלומינסקי את התקנות, והתפתחה שיחה על המידתיות שבתקנות. "יהודים אוהבי ישראל מגיעים לארץ ויש להם דירה - לא כל האנשים האלה הם רעים וצריך לקנוס אותם", אמר סלומינסקי.

סתיו שפיר. "יש להטיל ארנונה משולשת" צילום: יוסי זמיר

ח"כ סתיו שפיר אמרה בדיון כי לפי נתוני ועדת טרכטנברג, יש כ-47 אלף דירות רפאים בישראל, שיכולות להיכנס למאגר הדירות לשכירות . ח"כ שפיר הציעה לשלש את הארנונה במקום להכפילה, על מנת להאיץ בבעלי דירות להשכירן. היא הציעה להסמיך את הרשות המקומית להחליט האם הארנונה על דירה ריקה תהיה כפולה, משולשת, או פי 4.

עופר ברקוביץ, סגן ראש עיריית ירושלים, אמר בדיון כי בירושלים יש כעשרת אלפים דירות רפאים, וכי כפל ארנונה יכול להיות מהלך משמעותי שיש לו חשיבות לפתרון מצוקת הדיור בבירה. עם זאת, קיימת סתירה בין נתונים אלה לבין הנתונים שהציג האוצר. באוצר טוענים כי בירושלים יש מספר נמוך בהרבה של דירות רפאים: 3,429 דירות (בתל אביב יש 4,746 ובחיפה 3,445). 

רכז שיכון באגף התקציבים במשרד האוצר, אריאל יוצר, אמר כי בדק את הדירות הריקות לפי אלה שצורכות 10% מצריכת החשמל מהממוצעת בארץ, ויש 40 אלף יחידות דיור שעונות על הקריטריון הזה. הערים עם הכי הרבה דירות רפאים הן תל אביב, ירושלים, חיפה ונתניה, בהן יש ריכוז של 25% מכלל הדירות בארץ שענו על הקריטריון הזה.

שר הפנים גדעון סער חתם על התקנות במאי השנה, אך את המהלך החל כבר קודמו, אלי ישי. מדובר במהלך שאם יצליח להחזיר ולו רבע מהיצע הדירות הריקות אל השוק, הוא עשוי לחולל שינוי ואולי אף לסייע בהורדת מחירי השכירות. בנוסף, מהלך כזה עשוי להרתיע תושבי חוץ מלרכוש דירות נוספות בישראל ובכך להגדיל את ההיצע.

שר האוצר יאיר לפיד מסר כי "התקנות הן צעד נוסף שיסייע להגדיל את היצע הדירות בישראל", וכי ימשיך "לפעול כדי לפתור את מצוקת הדיור ולהקל על מעמד הביניים הישראלי".

שר הפנים, גדעון סער, מסר כי "המשבר מחייב לנקוט בכל צעד אפשרי כדי להגדיל היצע הדירות בשוק, בין להשכרה ובין לרכישה. הכפלת תשלום הארנונה על דירות מגורים שאינן בשימוש תעודד את השכרת הדירות, תגדיל את היצע הדיור בבנייה הקיימת ותסייע בשמירת המרקם העירוני".

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אוהד דנוס, הביע ספק באשר לאפשרות לאכוף את הוראת השעה, ולהשפעתה על מצב הדיור בישראל. להערכתו, "דירות הרפאים המדוברות הן לא דירות סטנדרטיות, אלא בדרך כלל דירות יוקרה, באזורים יקרים מאוד. בעלי הדירות הם אנשים עשירים, שמסוגלים לחיות גם עם אורות דולקים באופן רציף בדירה, על מנת לעבור את מכסת החשמל שקבעה ועדת הכספים. מדובר בעוד צעד פופוליסטי, אשר לא ישנה במאומה לזוגות הצעירים ולמעמד הביניים".

עו"ד ישראל עזיאל, ראש מחלקת נדל"ן במשרד ליפא מאיר ושות', מעלה את סוגיית הקניין. לדבריו, "התקנות שאושרו היום משקפות פגיעה מהותית בזכות הקניין הבסיסית של בעל הנכס. בעל נכס שמחליט שלא ייעשה שימוש בקניין הפרטי שלו, במקרה זה, דירת מגורים, אינו צריך להיענש על כך. הדבר סותר את מושכלות היסוד של זכות הקניין הבסיסית העומדת לכל אדם לנהוג בקניינו כרצונו". לדבריו, "לא בטוח כי דווקא תמריצים שליליים הם אלו שיגרמו לעשיית שימוש בנכס, ויש סיכוי גבוה מאוד כי תקנות אלה לא יעמדו במבחן משפטי."

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה לגבי הסתירה בינם לבין האוצר במספר הדירות הריקות בעיר: "בירושלים יש 11,161 דירות בבעלות זרה (על-פי דרכון), רובן ריקות, וזאת על פי צריכת המים שנבדקה על-ידי העירייה (הבדיקה נעשה לפני שנתיים)".

ממשרד האוצר נמסר לגבי הסתירה בנתונים: "הנתונים אודות כמות הדירות הריקות בהן עושה שימוש עיריית ירושלים התייחסו לבעלי דרכון זר. הנתונים שהציג משרד האוצר מתבססים על נתוני חברת החשמל. דירות שסומנו כדירות ריקות היו דירות בהן צריכה החשמל נמוכה ב 10% מהממוצע השנתי הארצי. עצם העובדה שדירה הינה בבעלותו של אדם המחזיק בדרכון זר לא מצביעה בהכרח על כך שמדובר בדירה ריקה.

ההבדל בשיטת המדידה מהווה את ההסבר לפערים".