האם יש פיתרון להקפאת הבנייה בקיבוצים?

ביום רביעי האחרון התכנסו מאות מאנשי התנועה הקיבוצית במועדון "צוותא" בתל אביב לכנס מחאה נגד הקיפאון בהסדרת נושא קרקעות הקיבוצים. משבר הקרקעות בין הקיבוצים לרשות מקרקעי ישראל נמשך מספר שנים, כאשר משנת 2012 הוקפאה הבנייה בקיבוצים, על רקע הסכמי שיוך דירות החברים, שנחתמו בתוך הקיבוצים. ההקפאה מונעת בניית יחידות דיור חדשות בקיבוצים, היא מונעת גם השכרת יחידות קיימות, וחשוב מכך - מונעת הפשרת קרקעות חקלאיות לבנייה, מה שעשוי להכניס סכומי עתק לקופות הקיבוצים.

עיקר המחלוקת קשורה לתשלום דמי ההיוון על הקרקע. הקיבוצים מבקשים לשלם שלושה אחוזים ושלושת רבעי מערך הקרקע, כנהוג במגזר העירוני. לעומת זאת, רשות מקרקעי ישראל דורשת לשלם לפחות שליש מערך הקרקע.

מזכיר התנועה הקיבוצית איתן ברושי, אומר שהקיבוצים רוצים כבר להסדיר את סוגיית קרקעותיהם עם רשות מקרקעי ישראל, אחרי עשרות שנים של מגעים שהוחמצו. לדבריו, בטווח הקצר ניתן לבנות בקיבוצים אלפי יחידות דיור למכירה או להשכרה, ובכך להקל על מצוקת הדיור בארץ.

שמאי המקרקעין ארז כהן אומר, שבעוד שהבניה וההשכרה בתוך הקיבוצים הם פתרונות לטווח הקצר והבינוני, מדובר בכמות של כמה אלפי יחידות דיור בלבד, כך שההיקף הכספי של המהלך החסום הזה אינו גבוה במיוחד.  לעומת זאת, הפשרת הקרקע החקלאית שווה לקיבוצים ולמדינה מאות מיליוני שקלים. בכל מקרה, גם אם וכאשר מהלך ההפשרה יאושר, מדובר בתהליך ארוך שיושלם רק כעשר שנים מרגע שיתחיל לנוע.

לדברי ד"ר סנדי קדר, מרצה למשפטים מאונ' חיפה, וראש "האגודה לצדק חלוקתי", הקיבוצים צריכים לשלם את מלוא שווי היוון הקרקע כי אין כל סיבה להעדיף אותם על פני אזרחים אחרים במדינה. הוא מוסיף, שאם בסופו של דבר יקבלו הקיבוצים הקלות כלשהן בתשלום דמי ההיוון, תפנה "האגודה לצדק חלוקתי" לבג"ץ.

ומה אומרים ברשות מקרקעי ישראל? עדיאל שמרון, מנהל מחוז מרכז ברשות, אומר שמדובר ב"סערה בכוס מים". שמרון מציין, שמתוך כ-2,000 בקשות להיתרי בניה נחתמו כבר כ-1,800. הבעיה רלוונטית לכ-300 היתרים, יש לה פתרון כספי, ולמרות שאינו מקובל על התנועה הקיבוצית, הוא פתרון שמייצר שוויון חברתי בישראל.

התנועה הקיבוצית נאבקת בהקפאת הבנייה מצד רשות מקרקעי ישראל (בתמונה - קיבוץ נחשולים) צילום: הילה ספאק