ועידת הנדל"ן
"אני מוטרד מההשלכות של עלייה במחירי דירות על המשק"
אריק פינטו, המשנה למנכ"ל בבנק הפועלים, אמר את הדברים בוועידת הנדל"ן של "כלכליסט". לדבריו, המינוף של משקי בית בתחום המשכנתאות אינו מסכן את המערכת הבנקאית, אך הוא עשוי לסכן את משקי הבית
"בשש השנים האחרונות השכר הריאלי במשק נותר יציב ולא נרשמה בו עלייה. מטבע הדברים, הנפגעים העיקריים מכך הם זוגות צעירים, בעיקר אלה שידם של הוריהם אינה משגת לממן להם רכישת דירה", כך פתח את דבריו אריק פינטו משנה למנכ"ל וראש החטיבה הקמעונאית בבנק הפועלים בוועידת הנדל"ן השנתית של "כלכליסט" שנערכת היום (ג') בתל אביב.
- אורי אריאל בוועידת הנדל"ן: "ילדיי שואלים אותי אם לקנות דירה כעת, תשובתי היא לא"
- חזק, מהר ולא אלגנטי
- לפיד לקבלנים: "תמכרו את הדירות שלכם עכשיו, כי ב-2015 המחירים יירדו"
פינטו המשיך: "בשל השילוב של עליית מחירי הדירות והעובדה שהשכר הריאלי לא עלה, בשש השנים האחרונות עלה שיעור החלק מהשכר שמוקדש להחזר הלוואת המשכנתא מ- 25% ל- 31%. זהו פער משמעותי, מכיוון שלמשקי הבית יש הוצאות רבות נוספות, שחלקן קבועות וקשיחות וקשה מאוד להקטין אותן ללא פגיעה של ממש באיכות החיים. אנחנו חייבים לזכור שמאחורי המספרים האלה עומדים אנשים אמיתיים".
פינטו השווה את המצב בישראל לזה בארצות הברית ובאירופה ואמר כי אזרח אמריקאי מקדיש בממוצע רק שישית מהכנסתו להחזר המשכנתא שלו, ואילו אזרח אירופאי מקדיש כחמישית - כך שהעובדה שאזרח ישראלי מפריש לצורך החזרה המשכנתא כמעט שליש מהכנסתו, בולטת עוד יותר לרעה על רקע ההשוואה. לאור זאת אמר פינטו כי צעדי בנק ישראל לצינון שוק המשכנתאות מוצדקים ונכונים.
בתוך כך אמר פינטו, "אני מוטרד מההשלכות של עלייה במחירי דירות על החברה הישראלית ועל המשק ופחות על המערכת הבנקאית. זאת משום שרמת הסיכון של תיקי האשראי לדיור של הבנקים אינה גבוהה, הודות לשילוב שבין ההתערבות האפקטיבית של בנק ישראל לבין מדיניות ניהול סיכון אחראית מצד המערכת הבנקאית".
פינטו הציג נתונים ולפיהם שיעור המינוף של משקי הבית בישראל נמוך ביחס למדינות אחרות: "בעוד שסך המשכנתאות לציבור בישראל עומד על 27% מהתוצר, בארצות הברית שיעור המינוף הוא כמעט כפול: כ- 58% מהתוצר, כך שהסיכון לבנקים בישראל מצד משקי הבית נמוך יחסית.
בניתוח מקיף שביצענו לאחרונה בבנק, נבדקו מכלול פרמטרים של הסיכונים בכלל תיק המשכנתאות שנטלו לקוחות הבנק מאז 2008. כך, לדוגמא, נבדק מהו יחס ה- LTV (היחס שבין גובה ההלוואה לערך הנכס) המעודכן להיום, בהינתן יתרת המשכנתא המעודכנת ומחיר הנכס, תחת ההנחה שמחירו עלה בהתאם לממוצע הארצי. יחס זה עומד עתה על 31% (נתון חציוני). זהו יחס נמוך, המבטיח כי לרוב המכריע של משקי הבית יישמר תמריץ גדול לפרוע את המשכנתא כסדרה, גם בהינתן תרחישים כלכליים הכוללים בין היתר ירידה במחירי הדירות".
בהמשך התייחס פינטו לשינויים במחירי הדירות והציג נתונים המתבססים על נתוני הלמ"ס ולפיהם ב- 2012 וב- 2013 עלו מחירי הדירות בישראל בכ- 8% בשנה. "בשש השנים האחרונות עלו מחירי הדירות בארץ בכ-80%, בשעה שעליית המדד המצטברת בשנים אלו הסתכמה ב-16% בלבד", אמר פינטו והוסיף, "לצד הנתונים הללו, במחירי השכירות נרשמה עלייה נמוכה בהרבה, של 40% בלבד במונחים נומינאליים. הפער הזה משקף ירידה בתשואה משכר דירה. הגורמים המרכזיים להמשך התופעה של כניסת משקיעים המוכנים לשלם מחירים גבוהים עבור דירות - בעוד שהתשואה על השכרה היא נמוכה - הם הירידה הכללית בתשואות האלטרנטיביות, לצד סביבת הריבית הנמוכה, המוזילה את עלויות המימון בטווח הקצר".
בנוגע לתוכניות הממשלה האחרונות ובהן הורדת המע"מ ומחיר מטרה אמר פינטו, "תוכנית שר האוצר למתן פטור ממע"מ לרוכשי דירה ראשונה היא בהחלט צעד חשוב, אך צעד זה יהיה אפקטיבי רק אם ילווה בהגדלת מספר התחלות הבנייה. גם מחיר המטרה הוא פרויקט חשוב שהצלחתו תלויה בהיצע, כלומר בהיקף הקרקעות שיכללו במסגרת הפרויקט. רמת התחלות הבניה הנוכחית של כ-44 אלף יחידות לשנה אינה מספיקה, ויש צורך בהגדלה מאסיבית של התחלות הבניה ל- 60 אלף יחידות בשנה, לפחות בשנים הקרובות".