למה בבנק ישראל טוענים ששוק השכירות יציב

הדירות היקרות ביותר בישראל אמנם נמצאות בתל אביב, גם לרכישה וגם להשכרה, אך בירושלים הכי קשה לרכוש ולשכור דירה, שכן הבירה מתאפיינת במחירים הגבוהים ביותר ביחס להכנסה של משקי הבית. כך עולה ממחקר שפרסם אתמול בנק ישראל. לעומת זאת, באזור חיפה הכנסות משקי הבית גבוהות יחסית למחירי הדירות.

בשנים האחרונות פרסם משרד השיכון נתונים רבעוניים על מספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירה בישראל, אלא שנתונים על מספר המשכורות הנדרשות לפי אזורים בארץ לא פורסמו באופן קבוע.

מנתוני בנק ישראל עולה כי ב־2012 נדרשו במחוז חיפה 4.9 שנות הכנסה נטו של משק בית לרכישת דירה, הכמות הנמוכה ביותר בארץ, בעוד שבירושלים נדרשו 11.1 שנות הכנסה כספית נטו.

על פי נתוני הבנק, בשנים 2004–2012 לא נרשמה תזוזה ביחס שבין שכר הדירה להכנסה הכספית נטו. בירושלים התושבים מוציאים את השיעור הגבוה ביותר בארץ על שכר דירה - 31% מהכנסתם; בתל אביב 28% מהכנסת משק הבית נטו מופנים לשכירות, ואילו בחיפה ההוצאה מהווה 16% מההכנסה נטו.

בבנק ישראל אומרים כי "התייקרות מחירי הדירות פוגעת בעיקר באוכלוסייה שאין בבעלותה דירה: בעלי הדירות מוגנים מפניה במידה רבה, אבל השוכרים חשופים לה ולירידה ביכולת להשיג דיור".

הנתונים שהציג הבנק לגבי קיפאון בשוק השכירות מפתיעים, אבל בעבר כבר פרסם הבנק מחקרים ולאחר מכן חזר בו. בתחילת 2011 הציגו שלושה חוקרים בדיקה של שוק הדיור שערכו בשנים 2008–2010, והנתונים הראו כי מחירי הדיור עלו ב־11.6% בשיעור שנתי. עם זאת, המסקנה היתה כי אין עדות לבועת מחירים בישראל.

באוקטובר 2012 כבר כתבו בבנק ישראל כי "במידה שמחירי הדירות ימשיכו לעלות, עלולה להתפתח בועת מחירים בשוק הדיור", לאחר עלייה תלולה בביקוש למשכנתאות.