הדרוזים בעקבות עדכון תמ"א 35: "בנו לנו גדר הפרדה ללא בטון"
היום תדון המועצה הארצית בתיקון תוכנית המתאר הארצית לבנייה. היישובים הדרוזיים מבקשים הרחבה של גבולותיהם, אך השלטון המקומי, שאמור לייצגם, מתנגד
"יותר מ־30 שנה לא הורחב המתאר ביישובים הדרוזיים. המדינה יצרה מצב בלתי אפשרי, שבו לא ניתן להתרחב בהתאם לגידול הטבעי באוכלוסייה", אומר ג'בר חמוד, ראש מועצת סאג'ור ויו"ר פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות בישראל. "זה מצב ייחודי ליישובים לא יהודיים, ואנחנו בנקודת שבירה".
- המשרד להגנת הסביבה: עדכון תוכנית המתאר הארצית אינו נחוץ
- משרד השיכון נגד עדכון תוכנית המתאר הארצית: זה יעמיק את משבר הדיור
- משרד הפנים דחה הדיון בתיקונים לתמ"א 35 - בעקבות ביקורת של הירוקים
על הרקע הזה מתנהל בשבוע האחרון מאבק סביב עדכון תוכנית המתאר הארצית לבנייה, פיתוח ושימור (תמ"א 35). היום צפויה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לדון בעדכון לתמ"א, שבמסגרתו יוגמשו קווי המתאר הקיימים סביב ערים ויישובים ושטחם יוגדל בעד 2%. המהלך יאפשר לתכנן מגורים באזורים שייעודם המקורי הוא כפרי או שטח פתוח. היישובים הדרוזיים תומכים בהגדלת המתאר בתמ"א. כיום הם מוגבלים ביכולת ההתפתחות שלהם בשל קווי המתאר הנוקשים שנקבעו בתוכנית המקורית. אלא שמי שמתנגד להרחבה הוא מרכז השלטון המקומי, הגוף שאמור לייצג, בין השאר, את היישובים הדרוזיים.
חמוד, המזכיר כדוגמה כפרים כבית ג'אן, חורפיש, מרר, דליית אל־כרמל, עוספיה ואבו סנאן, מותח ביקורת חריפה על התמ"א בגרסתה הנוכחית ואומר: "המדינה מצאה פטנט במטרה לעצור את הבנייה ביישובים האלה. למעשה בנו לנו גדר הפרדה ללא בטון. קווי המתאר שנקבעו בתמ"א בחלק מהיישובים חולפים לעתים בתוך שטחים פרטיים, חוצים בתים וחלקות, והתושבים לא יכולים לבנות, גם אם מדובר בקרקעות פרטיות שלהם".
העדכון לתמ"א 35, שיאפשר להרחיק בכמה מאות מטרים את גבולות היישובים הללו ולאפשר להם להתאים עצמם לגידול הטבעי מבלי להיחשב עבריינים, זוכה באופן טבעי לתמיכה בקרב ראשי הרשויות בפורום שמייצג חמוד.
נוסף לתפקידו מכהן חמוד כסגן יו"ר מרכז השלטון המקומי בישראל, ארגון הגג שבראשו עומד חיים ביבס. בימים האחרונים התברר כי מרכז השלטון המקומי דווקא נגד העדכון: במכתב ששיגר לפני כשלושה ימים איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה־15 (המייצג את 15 הערים הגדולות בישראל), למנכ"ל משרד הפנים ויו"ר המועצה הארצית שוקי אמרני, והגיע לידי "כלכליסט", הוא מציין כי השלטון המקומי מתנגד לתוספת באופן גורף: "הרחבת המרקמים העירוניים לא נחוצה, שכן כמחצית מהם עדיין פנויים. עלולות להיות לכך השלכות על־אזוריות, לרבות הגדלת הפער בין המרכז לפריפריה".
"התנגדות השלטון המקומי לא היתה ידועה לנו, ואני מקווה שחוסר התיאום הזה לא יחזור על עצמו", אומר חמוד.
התוספת עוררה מחלוקת לא רק בין היישובים הדרוזים והמועצות המקומיות; גם בתוך הממשלה חלוקים בנושא: מינהל התכנון תומך בהרחבה של 2%, ואילו משרד הבינוי והשיכון סבור כי העדכון יביא לפגיעה בשוק הדיור ותומך בהגמשת קווי המתאר ב־5%–10%.
ממשרד הפנים נמסר: "המלצת הולנת"ע תוצג בפני המועצה הארצית, שהיא הגוף המוסמך להחליט בנושא".