"לא רוצה להיות הטיפש שנשאר כאן אחרון"

יעקב גורסד, בעל השליטה בחברת YBOX שבונה כ־1,700 יח"ד ברחבי הארץ, שוקל לחזור לצרפת ותוקף: "הממשלה הובילה להידרדרות, הרגולציה מוציאה את החשק". הוא מזהיר שבת"א המחירים מסוכנים וטוען: "לא כל זוג חייב לרכוש דירה"

"כל חיי עבדתי בצרפת ותרמתי לכלכלה שלה ואז עברתי לישראל, אבל עכשיו לאור המצב הפוליטי אולי הגיע הזמן שאעזוב. המדיניות של הממשלה הובילה להידרדרות כלכלית, ההחלטות שקיבלו כאן לא טובות וזה גרם לאי־יציבות. מכירות דירות נתקעו בתקופה שלפני ביטול 0% מע"מ וכולם נכנסו לפחד ולמעגל של האטה. היום כשמביאים לי עסקאות אני אפילו לא בודק אותן, כל העסקאות שאתה רואה שסגרנו לאחרונה התנהלו במשא ומתן במשך כשנתיים". כך אומר יעקב גורסד, יזם נדל"ן יהודי־צרפתי שפועל בישראל בשנים האחרונות באמצעות חברת YBOX (ווי־בוקס). ווי־בוקס שבשליטתו נמצאת בהקמה של כ־1,700 יח"ד בשלבים שונים ומחזיקה בכ־18 אלף מ"ר של שטחי מסחר ומשרדים. כמו כן, בימים אלה מתכננת החברה הקמת מלון בבת ים שיכלול 110 חדרים. בצרפת מחזיק גורסד באמצעות חברות ציבוריות נכסים מניבים בהיקף של כ־600 מיליון דולר.

קראו עוד בכלכליסט:

חברה עסקית לא יכולה לעצור יזמות לאורך זמן, מה תעשה אם המצב לא ישתפר?

"השנתיים הקרובות יהיו קריטיות. אם אראה שיש כאן קרקע פורייה לעסקים, חזון ורוח חדשה, נמשיך להשקיע ואף נגדיל את היקף ההשקעות. אבל אני לא אעשה את זה בכל מחיר, אני נזהר ואני לא רוצה להיות הטיפש שנשאר כאן אחרון. בסופו של דבר אני מאמין ומקווה שיהיה כאן מנהיג חכם שיידע מה טוב בשביל העם היהודי וייקח אותנו קדימה".

לדברי גורסד, את תחושתו חולקים לא מעט אנשי עסקים זרים. "כיהודי כיף להשקיע בישראל, אין יהודי בעולם שרואה מדינה יהודית משגשגת ולא שמח להשקיע בה. אבל יש לי כמה חברים אנשי עסקים שהגיעו לכאן ושפכו פה הרבה כסף, וכולם ללא יוצא מהכלל הולכים הביתה ומפסיקים להשקיע בגלל שינויי רגולציה תכופים. אני לא בטוח אם אנשים כמו הרשי פרידמן או ניקולאס ברגרואין יעשו כאן עוד עסקאות, כי ברגע שמתחילים לחטט להם בכיס ושואלים למה הם משכו מתקציב החברה הציבורית 5,000 דולר כדי לטוס במחלקה ראשונה, זה מוציא להם את הרצון להשקיע כאן. לכן אני, למשל, לא מושך משכורת מהחברה".

עשית הרבה כסף בישראל ועכשיו כשקשה אתה עוזב?

"אם מחר יתקיפו את ישראל ותפרוץ כאן מלחמה אני האחרון שיעזוב. גם אם כל הכסף שלי יישרף אני אלך עד הסוף. אבל לשלם על שטויות שעושים שרים בממשלה, למה?".

אבל אתה לא סוגר את החברה?

"כרגע לא, אבל אני רואה כאן אי־יציבות ואני חושב שאבחן עסקאות ובכלל את הפעילות שלנו יותר לעומק".

גורסד גדל במשפחה חרדית מרובת ילדים. הוריו ושבעת אחיו התגוררו בפרברי פריז. בגיל 18 עזב את עולם הדת ופנה לשוק העבודה. בתפקידו הראשון השתלב בחברת מחשבים קטנה, תחילה בתפקיד זוטר של שליח ובהמשך התקדם לתפקידי ניהול, עד שרכש את החברה שנים בודדות לאחר מכן. בשנות התשעים, עם הגידול בפלח השוק של המחשבים הביתיים, ייצר ומכר מחשבים תוך שהוא תופס נתח משמעותי בשוק הצרפתי ומחוץ לו. בתוך חמש שנים הנפיק את חברת סיבוקס שבשליטתו בבורסה של פריז על בסיס מחזור שנתי של יותר מ־100 מיליון יורו. ב־1997 נכנס גורסד לרשימת 500 עשירי צרפת עם הון עצמי של כ־60 מיליון דולר. את ניסיונו בנדל"ן החל לרכוש בצרפת בעיקר ברכישת נכסים מניבים: משרדים, מרכזים לוגיסטיים ובהמשך גם מרכזים מסחריים. בישראל ביצע עסקה ראשונה בשנת 2000 לאחר שרכש בניין משרדים, ובהמשך ביצע עסקאות שונות בתחומי המגורים, המסחר, המשרדים והמלונאות, ובהם בניית מתחם מגורים בנווה צדק, עסקת רביעיית פלורנטין, בניית מאות יחידות דיור למגורים בחדרה והקמת בניין משרדים ברמת החייל.

נושאי הרגולציה והתנהלות הממשלה במיוחד בכל הקשור לנדל"ן מטרידים בימים אלה את שלוותו. תרגום מעשי לדבריו ניתן לראות בפעילות חברת ווי־בוקס הציבורית, אשר נכון לפברואר 2014 פרעה את איגרות החוב שהונפקו לציבור ומאז מממנת את פעילותה מהון עצמי בלבד. כמו כן, לאחרונה מכרה ווי־בוקס מניות של כמה חברות (שלא מתחום הנדל"ן) שבהן השקיעה, בשל מה שהוגדר כבחינת השקעות החברה מעת לעת. גורסד אמנם מחזיק בשליטה בחברה (58%), אך תפקידו הרשמי בחברה הוא דירקטור, ומי שמנהל אותה בפועל הוא אחיו יהודה הצעיר ממנו. "אחי יהודה הוא המנכ"ל ואני בהגדרה לא עובד אלא מסתובב ומייעץ. אני מחזיק ב־100% מהחברות והוא מקבל חלק מהרווחים. הוא צעיר ממני בעשר שנים (33). בכל יום חמישי אני נפגש עם יזמי סטארט־אפ צעירים ומשקיע בכל מיני תחומים מלבד נדל"ן", הוא אומר.

אתם בונים בכל מיני מקומות בארץ, יש קו שמוביל את החברה?

"אין לנו קו כזה. הארץ כל כך קטנה ואני לא מאמין בהתמקדות באזור אחד. אין לי בעיה לבנות בבאר שבע, אני מאוד מאמין בערים שנמצאות בפיתוח כמו חדרה או בת ים, וכיום פחות מאמין בתל אביב כי המחירים כאן כבר מסוכנים לדעתי, ואני משאיר את זה לאנשים אמיצים יותר. בחדרה נתחיל לבנות למרות חוסר הוודאות ונתפלל שהדברים יחזרו לתלם. אני לא אופטימי כי יש עכשיו תקופה ארוכה שבה חוסר הוודאות יימשך עד שתהיה ממשלה חדשה".

מה היית עושה כמקבל החלטות?

"אנחנו חיים כאן בבועה של באזז. שרים עושים באזז, זה מחזיק יום אחד וממשיכים הלאה. אני למשל לא מאמין במתנות לזוגות צעירים אלא בסיוע במשכנתאות. מדינת ישראל יכולה לממן הלוואות בריבית אפסית. הממשלה תיתן את הערבות לזוגות ותאפשר להם להחזיר 80% מהכסף רק בעוד 20 שנה. לתת מענק לאחד ולא לשני כמו במקרה של 0% מע"מ זה לא הגיוני, אני לא מבין איך הם הצליחו להביא תוכנית כזו".

"התחבורה היא הבעיה העיקרית"

כבחור צעיר במדינה היית רוכש דירה בימים אלה?

"לא הייתי קונה דירה אלא שוכר ומחכה, מנסה לשים כסף בצד. יש כל מיני מקומות שאפשר לשכור במחירים הגיוניים. למשל בקריית אונו שכרתי את הדירה הראשונה שלי, 70 מ"ר עם בת זוג וילדה, וזה עלה 4,500 שקל לחודש. לזוג שמשתכר 20 אלף שקל בחודש אפשרי גם לחסוך ככה, ואפשר לגור בזול יותר אם מתרחקים מהמרכז. לא יקרה כלום אם רק בגיל 35–40 זוגות יתחילו לחשוב על רכישת דירה. בצרפת זה מאוד מקובל. הייתי שמח אם כולם היו עשירים, אבל זה לא המצב וצריך להסתדר".

אבל המחירים כאן עולים בקצב מהיר, אתה לא חושב שיש בעיה אמיתית?

"המצב בארץ לא רע. אנחנו רואים שיש כאן 70% בעלות על דירות, וגם כשאתה יוצא מהערים הגדולות אין קטסטרופות ברמת הדיור, בפשע וברמת החיים. בצרפת, כשאתה יוצא ממרכז פריז המצב קטסטרופלי. כאן, גם אם המצב לא קל בחלקים מסוימים של המדינה, זה רחוק מהפרברים של ערי אירופה. אבל מה הממשלה עשתה? במקום להתעסק בבעיית הדיור הביאו את תוכנית 0% מע"מ ועוד תוכניות בולשיט שלא יעבדו. הבעיה העיקרית כאן היא תחבורה. כשהדולר היה בשפל המדינה היתה צריכה לקחת הלוואות ולהשקיע בתחבורה. יש כאן מקומות כמו חדרה ועוד מקומות בפריפריה שעדיין אפשר למצוא בהם דירות במחירים סבירים, אך התחבורה לא מאפשרת. יש לי עובדים שמבלים שלוש שעות ביום בנסיעה לתל אביב, הם מסכנים".

"רכשתי זכות לכ־600 יח"ד בחדרה, ויש שם עוד הרבה קרקעות שיאפשרו מכירת דירה בפחות ממיליון שקל. אבל אתה יכול להגיד להייטקיסט שעובד במרכז לבזבז שעות בנסיעה בכל יום? אפשר לתכנן שיהיה ניתן להגיע מכל הערים שמקיפות את תל אביב בטווח של 40 ק"מ בתוך חצי שעה".

מיליונר בדירה שכורה בגבעת שמואל

גורסד עצמו, למרות הונו האישי מתגורר בדירת 4 חדרים בגבעת שמואל שאותה הוא שוכר עם בת זוגו וילדתה, "אני גרוש, גרושתי גרה בצרפת עם הילדים, ואני חי כאן בזוגיות כבר חמש שנים בדירה של 100 מ"ר ונהנה מכל רגע. אבל אני לא שולל לגור בעתיד בדירה יפה יותר בסביון או ביישוב אחר. את הדירה הראשונה שלי בצרפת קניתי בגיל 30 כי היה לי מזל בעסקים, אבל יש לי לא מעט חברים שעד היום גרים בשכירות. גם אני גר בשכירות. זה לא שאין לי כסף לקנות דירה, אבל אני חושב שזה בסדר לגור ככה אם לא יכולים לקנות".

היזם היהודי־צרפתי יעקב גורסד. "הרדיפה הזו אחרי עשירים בישראל תמוהה בעיניי. הקנאה כאן במדינה מטורפת, אם יכולים להיכנס לך לתחתונים יעשו את זה" צילום: עמית שעל

זו תפיסת עולם של אדם עשיר.

"מעצבן אותי שאומרים לי שמכיוון שאני עשיר אני מסתכל על הדברים אחרת. זה לא רלבנטי, זו השקפת העולם שלי. אני מדבר ככה משום שאני אוהב את המדינה ואת האנשים. יכולתי לפתח אדישות, אבל באתי לכאן מציונות ולא כדי לעשות כסף וזה מפריע לי. החברים שלי הם לאו דווקא יזמים ואנשים עשירים. מחר למשל אני נפגש עם חברים שאני משחק איתם טניס. בכלל, הרדיפה הזו אחרי עשירים תמוהה בעיניי, בשביל מה אתה עובד? אני אוהב ליזום ולבנות אבל גם רוצה ליהנות. אם אני יכול לאכול ארוחה דלה או ארוחה במסעדת שף, מובן שאעדיף את מסעדת השף, ואני ארצה שהמסעדות האלה ימשיכו להתקיים ולהרוויח. אני בעד שליותר ויותר אנשים יהיו שאיפות להתקדם, לאכול במסעדות טובות יותר ולרכוש דירות יקרות יותר". למרות מוצאו הצרפתי וקשריו ההדוקים עם יהדות צרפת, הוא מעיד כי אינו נסמך על השוק הזה ובונה בעיקר לישראלים. "השוק הצרפתי קטן. הצרפתים הגיעו לכאן ועשו הרבה רעש מכיוון שהם קנו דירות יוקרה, אבל לראש הפירמידה, כלומר לצרפתים העשירים, כבר מכרנו ואני לא רואה את זה מתחדש בזמן הקרוב".

מדברים על התגברות האנטישמיות בצרפת, זה לא יביא לכאן עוד צרפתים?

"אומרים שיש עלייה של צרפתים לישראל, אבל הצרפתים שאני מדבר איתם אומרים לי שהם נשארים בצרפת, ומאלה שמגיעים 40% חוזרים לצרפת. צריך לזכור שחלק מאלה שמגיעים הם לא פעם כאלה שלא שיחק להם המזל בצרפת. אני למשל הגעתי לפני ארבע שנים, ולא בגלל הפחד מאנטישמיות אלא מטעמים ציוניים".

ובכל זאת יש הרבה דירות נטושות של צרפתים בתל אביב, בירושלים ובערים אחרות, וצעירים כבר לא יכולים לרכוש דירות בערים אלה.

"זו לא בעיה רק של ישראל. בארה"ב, למשל, מי יכול לגור במנהטן? טוב שתל אביב הפכה ליקרה ואנשים מכל העולם רוכשים כאן דירות. כבר פגשתי זרים שהם לא יהודים ורכשו כאן דירה כי הם אוהבים את ישראל. אני חושב שכולם ייהנו מזה. הקנאה כאן במדינה מטורפת, לא האמנתי שזה ככה, אם יכולים להיכנס לך לתחתונים יעשו את זה. למרות זאת אני חושב שצריך להטיל מס על דירות בבעלות זרה, כך שכל תושב זר שקונה דירה משלם מס שנתי כמו ארנונה בין שהדירה מושכרת ובין שלא".

פרויקטים מובילים למגורים שמשווקת חברת ווי־בוקס