בלעדי לכלכליסט
דירה בכרמי גת לסרוגים בלבד
האגודה לזכויות האזרח דורשת מהמדינה לעצור שיווק מפלה של חברת באמונה למכרז בקריית גת, המאגד רוכשים מהציבור הדתי־לאומי בלבד תחת הכותרת "יש בית לסרוגים". מנכ"ל באמונה: "נלחמים בנו בגלל שנאה עצמית"
האגודה לזכויות האזרח דורשת לעצור שיווק פרויקט בכרמי גת הפונה לציבור הדתי־לאומי בלבד: ממכתב שהגיע לידי "כלכליסט" עולה כי האגודה התלוננה לרשות מקרקעי ישראל על חברת באמונה המארגנת קבוצת רכישה להתמודדות במכרז על קרקע ברובע, שיסתיים ב־11 במאי.
קראו עוד בכלכליסט:
- גינדי החזקות מציגה: דירת 3 חדרים ב-660 אלף שקל - לרכישה באינטרנט
- משרד הבינוי לא פוגע במטרה
- גינדי החזקות מציגה פרשנות יצירתית לחוק המכר בקריית גת
בחברה שבשליטת ישראל זעירא החליטו על שיווק לציבור הדתי־לאומי למרות סעיף המופיע בכל מכרזי רשות מקרקעי ישראל, ואוסר על אפליה בעת מכירת דירות על קרקעות מדינה. במכתב צוינו דרכי הפנייה של באמונה בשלטי חוצות ובעיתונות: "לסרוגים יש בית חדש" ו"קהילת כרמי גת: המתחם הדתי־לאומי בכרמי גת". לטענת האגודה, שיווק כזה רומז כי המכרז כולו מיועד רק למגזר זה, ובכך מונע מהציבור הרחב לרכוש דירות ברובע.
הדמיית פרויקט כרמי גת במכתב שהעבירה האגודה לרמ"י נכתב: "רשות מקרקעי ישראל הכירה בכך שאינה משתחררת מחובתה לשמור על הזכות לשוויון בעת שיווק המקרקעין הציבוריים באמצעות מכרז. רמ"י אף הוסיפה סעיף בכל מכרזי המקרקעין לבנייה למגורים, הקובע כי אם הזוכה ינקוט אפליה פסולה בעת שיווק המקרקעין, רמ"י תוכל לבטל את זכייתו במכרז". עוד נכתב כי יש לפרסם כללים ברורים שיבטיחו שוויון, ולהפסיק את שתיקת הרשות בנושא שהיא בבחינת גיבוי מהמדינה.
“המכרז הוא של כולנו”
לדברי עו"ד גיל גן־מור, ראש תחום הזכות לדיור באגודה לזכויות האזרח ומי שחתום על המכתב, "אי אפשר לקבוע הוראה ולהשאיר אותה ללא תוכן. המכרז בכרמי גת הוא של כולנו, לא הוחלט שם על ציבור דתי או חילוני, ואין סיבה שאנשים לא יוכלו להתמודד עליו". לדבריו, לא מדובר במקרה בודד: "האפליה נפוצה יותר ממה שאנחנו יכולים לדעת, והרבה פעמים היא נעשית לא דרך השיווק: מייבשים אנשים ששייכים לקבוצה כזו או אחרת, דורשים מהם תנאים שלא יוכלו לעמוד בהם, נוקבים במחיר גבוה יותר או אומרים שנגמר מלאי הדירות. זו אפליה שקשה למדוד אבל ברור שהיא רווחת. בשביל זה צריך אכיפה". ישראל זעירא, מבעלי באמונה, משיב ל"כלכליסט" על הטענות: "אנחנו מתארגנים תחת זכות ההתאגדות, בדיוק כפי שלערבים מותר להתאגד".
עו"ד גיל גן מור צילום: תומי הרפז זו לא הפעם הראשונה שעולות טענות כאלו נגד החברה: בעבר שיווקה פרויקטים דומים לקבוצות רכישה בעכו ובשכונת עג'מי ביפו. בשני המקרים הוגשו עתירות בטענת אפליה, שנדחו, בין היתר, מפני שהוגשו רק לאחר שהקבוצות זכו במכרז והטלת סנקציה של ביטול הזכייה נתפסה כחריפה מדי. בעקבות מקרים כאלו הוסיפה רמ"י סעיף חדש למכרזיה, ולפיו ניתן להטיל היטל כספי של 15% מגובה הזכייה בקרקע על חברה ששיווקה דירות תוך יצירת אפליה. הפנייה הנוכחית נעשתה במועד מוקדם יותר, לפני הזכייה במכרז, אך היא למעשה משרתת את חברת באמונה בכך שהיא מטילה את מלוא האחריות על המדינה - אם רמ"י תבחר להתעלם מהפנייה, לא ניתן יהיה לחייב את חברת באמונה בסנקציה כספית בדיעבד. "אם המינהל יימנע מלהשיב, לא תהיה סנקציה כספית", אומר זעירא. "אם המינהל יורה לנו להפסיק נפתח את השורות לכל עם ישראל, אבל אנחנו נחושים ללכת עם הנושא הזה עד הסוף".
לא ברור מי אוכף
מחלוקות דומות כבר נידונו בעבר בבתי המשפט, אך לא נקבע חד־משמעית כיצד יש לפעול בנושא ואם האכיפה היא באחריות רמ"י. בעבר צוין כדוגמה מעמדם המשפטי של החרדים המבדלים את עצמם מיתר האוכלוסייה. גם הערבים מקבלים רשות דומה להתאגד על בסיס דתי קהילתי, ואילו לגבי הציבור הדתי־לאומי לא נקבעו הגדרות כאלו, והשופטת דורית ביניש אף קבעה בעבר כי אין להם צורך במגורים נפרדים.
עו"ד גן־מור טוען שבניגוד לחרדים, שהמדינה הכירה בצורך במגורים נפרדים עבורם, כאן מדובר ביזם פרטי שמחליט למכור רק לאוכלוסייה שעמה הוא מזוהה. מנגד, טוען זעירא כי "אנחנו רוצים לגור יחד מסיבות דתיות, בדיוק כמו החרדים. אלא שעלינו אמרה השופטת ביניש שיש לה ספק אם לציבור שלנו יש צורך בשכונות משלו. רק כשמדובר בנו, שמזוהים עם מתנחלים, נלחמים בנו בחירוף נפש בגלל שנאה עצמית".
