לא רק המגדל של אזורים: מאות היתרים תקועים ברמת גן

בשבוע שעבר הודיעה חברת אזורים לרוכשי הדירות באזורים טאוור שבמתחם עלית ברמת גן כי הבנייה של המגדל בוטלה, וזאת בגלל עיכוב בקבלת היתר. נראה כי זה רק קצה הקרחון של מה שמתרחש בעיר: ל"כלכליסט" נודע כי חילופי תפקידים בעיריית רמת גן הובילו לעיכובים במיזמי בנייה רבים ולשינויים במדיניות התכנון.

בחודשים האחרונים שרויה העיר בחוסר ודאות על רקע פרשת שחיתות. לאחר שראש העיר הקודם צבי בר הורשע בעבירות שוחד, ראש העיר הנוכחי ישראל זינגר נחקר בחשד לעבירות דומות. בנוסף לכל אלה פרש מהנדס העיר חיים כהן והוחלף בנובמבר 2014 במהנדסת עליזה זיידלר, עד לאחרונה מהנדסת העיר הוד השרון. והיו חילופים נוספים, גם הם לא תרמו לקידום תוכניות: אדריכלית העיר, מנהלת מחלקת רישוי ומנהלת מחלקת תנועה.

גורמים בעירייה טוענים כי הסיבה העיקרית לעיכובים היא רצונה של מהנדסת העיר החדשה לבחון את התוכניות המונחות על שולחנה, גם אם מדובר בתוכניות שכבר אושרו. במגדל עלית, למשל, נמצאו בעיות תשתית בבחינה המחודשת.

מהנדס העיר הקודם, חיים כהן, מתפלא על העיכובים: "כשאני הייתי בתפקיד התקבלה החלטת ועדה חיובית, ולא ברור לי מה השתבש מאז. תמהיל הדירות שקבענו שם מצוין, 330 דירות שמתוכן הרבה מאוד הן דירות של 3–2 חדרים".

"המטרה שלנו היתה להציף את השוק בדירות", אומר כהן, ואכן דו"ח הלמ"ס לשנת 2014 מגלה כי חל זינוק של 40% בהתחלות הבנייה ברמת גן בהשוואה ל־2013. זה הגיע למצב שאפילו הקבלנים אמרו לי 'חיים, אתה הורג אותנו'".

"מפחדים מאחריות"

היזם אדי כספי הפועל בעיר טוען כי "מה שקורה היום ברמת גן זה הכי גרוע שאפשר לדמיין". לדבריו, הקשיים החלו כאשר העירייה החליטה - בעקבות מהלך של האופוזיציה - שלא לחדש את התב"ע להתחדשות עירונית. "מאז העירייה מתנהלת על פי מדיניות ולא על פי התוכנית, וזה מקשה מאוד על היזמים. לפי התב"ע ניתן לבנות 3.5 דירות במקום כל דירה שמפונה. הגשתי בקשה כזו אחרי סיכום עם הדיירים, ולא אישרו לי.

הדמיית מגדל אזורים טוואר במתחם עלית. כנראה שלא ייבנה

הסיפור חזר על עצמו עוד פעמיים, עד שהעירייה הודיעה לי שהיחס עומד כעת על שלוש דירות. כל שינוי כזה חייב אותי לחזור לדיירים ולשכנע אותם, ומי שמבין בתהליכים הללו יודע שלפתוח הסכם עם דיירים בפרויקט התחדשות עירונית יכול בקלות להוביל לביטול הפרויקט. את הדיירים זה לא מעניין, הבטחת להם דירה בגודל מסוים, והחשש הגדול שלי - מעבר לכסף שהפסדתי - הוא הפגיעה בשמי הטוב ובאמינות שלי מול הדיירים בהמשך". עוד מספר כספי כי העירייה הקפיאה את ההתחדשות העירונית בשכונת שנקר ברמת גן לאור מחסור במבני ציבור, ובעיקר בית ספר. "אני מקדם שם פרויקט פינוי־בינוי של 650 דירות ואז החליטו להקפיא הכל. ביקשתי להמשיך לקדם את הפרויקט עם התניה להקמת בית הספר, אבל כולם מפחדים לקחת אחריות. בתקופת צבי בר היה בעל בית אחד בעירייה, לטוב ולרע".

מצוקת היזמים והיעדר מדיניות ברורה מצד העירייה פוגעים גם בבנייה למשרדים. כך למשל, לבניינים באזור הבורסה הסכימו להוסיף זכויות בנייה ללא תוספת חניות, והיום זה קשה יותר כי כאמור אין מדיניות ברורה.

"מציאות בלתי נסבלת"

חבר מועצת העיר עו"ד רועי ברזילי היה מאלה שהתנגדו לזכויות המופלגות שניתנו לפרויקטי התחדשות עירונית בימיו של כהן, אך גם הוא מודה כי המצב עבר לקיצוניות השנייה: "הכוונה לא היתה שהבנייה בעיר תיעצר. היום בעלי התפקידים בעיקר חושבים איך לא לעשות טעויות, וזה בהחלט פוגע". עם זאת, ברזילי מספר כי בשנים האחרונות ניתנו מאות היתרי בנייה ללא בקרה. "המדיניות המקלה יצרה מציאות בלתי נסבלת בעיר. מאות יחידות דיור נוספו ללא תוכנית מתאר מבלי שניתן לבעליהן מענה ראוי לצרכים ולתשתיות. איכות החיים של תושבי העיר נפגעה. אגף ההנדסה סובל ממדיניות הפכפכה, והניסיון של מהנדסת העיר לבסס יציבות נתקל בהתנגדות של גורמים אינטרסנטיים".

חיים כהן, לשעבר מהנדס עיריית רמת גן צילום: רונן מחלב

"אין לנו כוונה לעצור את הבנייה, להפך. הכפלנו את מחלקת תמ"א 38, הבאנו עוד יועצים. אם מישהו רוצה לצייר את זה אחרת כדי שנוותר, הוא טועה. אני לא אוותר". אומרת מהנדסת העיר עליזה זיידלר. "הגעתי מהוד השרון ושם הכל התנהל

כשורה. ברמת גן המדיניות היתה שונה - עניין אותם שתהיה בנייה מבלי להתייחס להיבטים אחרים. אפשרו בניית מרתפים מתחת למדרכות וכבישים, 50% מהבקשות לחניונים לא ישימות לפי התקנים. יש לי קושי לחתום על היתרים בהתנהלות כזו. פרויקטים נעצרו ותכננו מחדש כי מה שהיה עד עכשיו לא עומד בשום סטנדרט, וקשה לי לראות מהנדס עיר שיאפשר זאת. במקרה של מתחם עלית התרכזו בבניינים עצמם ולא התייחסו לתשתיות. באגף התשתיות אפילו לא הכירו את התשתיות שנלוות לפרויקט. אנחנו עובדים קשה ומינינו מנהל פרויקט רק למתחם הזה. חברת אזורים צריכה לבנות כביש היקפי תת־קרקעי וזה תנאי מאוד כבד. אלה דברים שנעשים לפני מתן היתר, וכאן עבדו הפוך".

עוד אומרת זיידלר כי כ־200 אתרי הבנייה בעיר מהווים בעיית בטיחות: "בעיר מתוקנת, כתנאי להיתר בנייה מבקשים מפה שמראה כניסה של המשאיות, מיקום עגורן ועוד. כאן זה לא היה. עצרתי הכל ודרשתי מכל האתרים מפת התארגנות ואישור יועץ בטיחות". לטענות על המדיניות היא משיבה: "יש לנו מדיניות ברורה, אבל יש לא מעט החלטות מתקופת התפר, ולכן אנחנו בודקים כל תוכנית בהתאם למועד שהוגשה. זה לא עניין של חודש אלא של שנה".