יו"ר אגרקסקו ישפה

יזם הנדל"ן גדעון ביקל ישפה את הוועדה המקומית ראשון לציון בגין קרקע לבניית 240 יח"ד שמכר לחברת פרשקובסקי, כך עולה מהחלטת בית המשפט המחוזי מרכז. ביקל, אגרונום שרכש את חברת אגרקסקו מהמדינה, מחזיק בקרקעות רבות ברחבי הארץ בשווי מוערך של מאות מיליוני שקלים, בהן הקרקע המדוברת בדרום־מזרח ראשון לציון.

מדובר בקרקע שייעודה המקורי היה חקלאי, כאשר ב־1988 הוגשה על ידי ביקל ומספר יזמים נוספים תוכנית לשינויי היעוד אשר תאפשר בה בנייה למגורים. שטחה הכולל של התוכנית הינו כ־150 דונם המיועדים להקמת 1,200 יח"ד, מתוכן מכר ביקל 240 יח"ד לפרשקובסקי בשנת 2002.

כאשר ביקשו בחברת פרשקובסקי להעביר את הזכויות לקרקע על שמם גילו כי הוועדה המקומית מתנה את ההעברה בהפקדת כתב שיפוי למקרה שיוגשו נגדה תביעות לפיצוי לפי סעיף 197 (ירידת ערך נכסים) עקב אישורה של התוכנית. בפרשקובסקי סירבו להעביר את כתב השיפוי והגישו עתירה נגד הוועדה המקומית, העירייה וחברת פרחי ביקל שבבעלות ביקל.

יו"ר אגרקסקו גדעון ביקל. טען רך לבעלות על הקרקע צילום: עמית מגל

השאלה המרכזית שעמדה בעתירה היא מי מוגדר כיזם התוכנית, ביקל או פרשקובסקי. ביקל טען כי היא איננו יזם התוכנית כלל, אלא רק בעל הקרקע, ולכן דרישה שכזו לא חלה עליו. מנגד, בפרשקובסקי טענו באמצעות עוה"ד אלי וילצ'יק ורוית צימנט ממשרד כהן, וילצ'יק ושות', כי מאחר שהיא איננה היזמית וכי זכות הבעלות בקרקע הותנתה בתנאי שהתוכנית תאושר, הרי שאין כל בסיס לחיובה בהפקדת כתב שיפוי.

בפסק הדין הוכרה זכאותה של הוועדה המקומית לדרוש כתבי שיפוי, ואולם התביעה התקבלה כנגד ביקל בלבד. השופט יעקב שפסר קבע כי מי שחב בהפקדת כתבי שיפוי הם יזמי התוכנית בלבד, וכי החברה של ביקל היא היזמית מתחילת הדרך ובכל התהליכים.

לגבי חברת פרשקובסקי קבע בית המשפט כי לא הוצגה כאחת מיזמי התוכנית, אלא כמי שרכשה קרקע בשטח התוכנית. בנוסף נקבע כי גם אילו ניתן היה לטעון שפרשקובסקי נכנסה בנעליה של ביקל ולכן היא חבה בכתבי שיפוי, הרי שהתניית הסכמי המכר בתנאי לאישור התוכנית איננו מאפשר לראות בה כבעלת השטחים המועברים במועדים הרלוונטיים. את הוועדה המקומית ייצג עו"ד אייל קוצ'ינסקי ואת ביקל ייצגו עוה"ד עמי אסנת וורדה לבון מאפשטיין קנולר טננבוים ושות'.