היום: ועדת השרים לענייני חקיקה תצביע על עיכוב סגירת החלק האזרחי בשדה דב

הצעת החוק המבקשת לסגור את החלק האזרחי של שדה דב, עד לסגירת השטח שמשמש את הצבא (המתוכנן ב-2019) צפויה לעלות היום (א') להצבעה בוועדת שרים לענייני חקיקה. את הצעת החוק מקדמים חבר הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני) ו-80 ח"כים נוספים.

אלא שגורמים מתוך הממשלה הבקיאים בסוגיה חוששים כי החוק יתקע לא רק את פינוי שדה דב, אלא את ההסכם להעתקת מחנות צה"ל לנגב. על פי הסכם שוה"ם 3 שנחתם בראשית 2015 בין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) למשרד הביטחון, פינוי 7 מחנות צה"ל במרכז ימומן באמצעות כסף שיכנס משיווק הקרקעות לבנייה למגורים.

מלבד שדה דב, אמורים להתפנות בשנים הקרובות מחנה סירקין, השלישות הראשית, הקרייה, תל השומר, צריפין, ובסיס באזור חיפה. על הקרקע שעליה שוכן הנמל האזרחי של שדה דב, אפשר לבנות כ-3,500 דירות. שיווק הקרקע הזו לקבלנים צפוי להניב, על פי ההערכות, כ-5 מיליארד שקל. למעשה, מבין כל המחנות בהסכם שוה"ם 3, שדה דב צפוי להניב למדינה את שיעור הרווח הגדול ביותר. יותר מכך, החשש הוא כי בעקבות ההחלטה לשווק את רוב קרקעות המדינה במחיר מוזל במסגרת תוכנית מחיר למשתכן, ההסכמים לפינוי המחנות האחרים לא יניבו למדינה רווח, ואולי אף יגרמו להפסדים.

שדה דב בתל אביב. פינוי אמור לייצר למדינה את הרווח הגדול ביותר ממכירת הקרקע צילום: עמית שעל

הסכם שוה"ם 3 בנוי כך שהכסף שיכנס משיווק שדה דב יועבר לצה"ל וישמש אותו להעתקת הבסיס הבא, וכך הלאה. הגורמים עמם שוחחנו חוששים כי ברגע שצה"ל יבין כי הכסף לא יגיע, הוא יעצור את תהליך פינוי המחנות. "שדה דב הוא המנוע הגדול של הסכם שוה"ם 3. אם פינוי השדה ידחה, הסכם שוה"ם 3 יקרוס" אומר גורם בכיר הבקיא בפרטים.

הקרקעות מהן יפונו המחנות שוכנים במרכז הארץ, בלב אזורי הביקוש לדיור. המדינה מתכננת לבנות בהם 60 אלף דירות, כך שעצירת התהליך עלולה לפגוע קשות במאמצים להורדת מחירי הדיור.

בנוסף, על פי התוכנית המתגבשת, במתחם בו שוכן שדה דב יתאפשר לבנות 16 אלף דירות (כאמור, 3,500 מתוכן על שטח בו שכן השדה האזרחי). סמוך לשדה, בשטח אחר, אושרה לאחרונה תוכנית מתאר (תא 3700) לבניית כ-13 אלף דירות נוספות. רמ"י מבקשת להגדיל את צפיפות התוכנית בעוד כ-4000 דירות, אך הדבר יתאפשר רק לאחר פינוי שדה דב שכן כיום תנועת המטוסים מונעת בניה לגובה. כך, המשך פעילות השדה תמנע באופן ישיר בניה של 20 אלף דירות.

נזק נוסף שעלול להיגרם למדינה מדחיית הפינוי הוא תביעת ענק לפיצויים מצד בעלי הקרקעות הפרטיות בשדה דב. אלה גיבשו הסכם עם המדינה במסגרתו יתנו לה נתח של 50% מזכויות הבניה, בתמורה לקידום תוכניות הבניה ומיצוי זכויותיהם.

על הצעת החוק לדחיית סגירת שדה דב, חתומים 80 חברי כנסת, בראשם כאמור ח"כ איציק שמולי מהמחנה הציוני, אך יש ברשימה גם כמה שמות מפתיעים מהקואליציה, כך ח"כ רועי פולקמן מסיעת כולנו. עמדתו של שר האוצר, ראש סיעתו של פוקלמן עדיין אינה ברורה, אך קיימת הסכמה כי הוא זה שיכריע אם החוק יקודם או יקבר. השאלה מסקרנת במיוחד לאור מחויבותו של כחלון לפתרון משבר הדיור.

שמולי מספר ל"כלכליסט" כי הצעת החוק נולדה בעקבות סדרת פגישות שקיים בשבועות האחרונים עם תושבי אילת "התושבים באילת ובערבה חרדים מכך שהם יפגעו בצורה אנושה מסגירת שדה דב. יש חשש בעיקר מפגיעה בטיסות לקבלת טיפולים רפואיים במרכז, וגם חשש מפגיעה בתיירות באילת".

אילת. שמולי: "חשש בעיקר מפגיעה בטיסות לקבלת טיפולים רפואיים במרכז, וגם חשש מפגיעה בתיירות באילת" צילום: יאיר שגיא

אלא שהגורמים איתם שוחחנו מזכירים כי בינואר השנה דחה בג"ץ בקשה של עריית אילת וחברת התעופה ארקיע לדחות את סגירת השדה האזרחי. באותה עתירה הועלו טענות דומות מצד אילת, אלא שבית המשפט קיבל את עמדת המדינה כי נתב"ג מהווה אלטרנטיבה מספקת. ב-2013 העבירה רמ"י 220 מליון שקל לרשות שדות התעופה כדי לבצע התאמות הנדרשות להעתקת טיסות משדה דב לאילת.

הטענה הרווחת היא כי מי שדחף את החוק הוא ראש עריית איילת, מאיר יצחק הלוי, מחשש למעמדו הפוליטי בעירו אם השדה ייסגר.

על פי פסיקת בג"צ הנמל האזרחי בשדה דב אמור להתפנות באפריל 2017. תוכנית הבניה במקום תבשיל על פי הערכות תוך כשנתיים, עד אז מקווים ברמ"י כי ישלימו את דגימת הקרקע, וטיהורה במידת הצורך. עיכוב בפינוי של עוד שנתיים ידחה את כל התהליך, כך שגם כשתושלם תוכנית הבניה הקרקע לא תהיה זמינה.

שמולי מצידו מסביר כי אינו מתנגד עקרונית לפינוי השדה, אלא טוען כי זו "בעיה לעשות זאת כשאין חלופה אמיתית. כל זמן שהצבא ממשיך לפעול שם אפשר שגם התעופה האזרחית מסחרית תמשך, אם שינויים נדרשים כמו העתקת הטרמינל לשטח סמוך. נתב"ג אינה חלופה ראויה מבחינת צרכי התיירות, הכלכלה והבריאות של אילת ואם כל הרצון לממש זכויות נדל"ן תפקידה של המדינה לחשוב על מכלול ההשלכות".