חריש: הבניינים החלו להתרומם ומחירי הדירות זינקו ב־67% בשלוש שנים
עליית המחירים החדה בעיר המתפתחת מיוחסת למחירים ההתחלתיים הנמוכים מאוד של הדירות, שקרקעותיהן סובסדו על ידי המדינה וקבוצות רכישה רכשו אותן על הנייר. עם זאת, גם כשבוחנים את מחיריהן מ־2014, עת החלו להימכר על ידי היזמים, מדובר בזינוק של 24%
הפניית תקציבים להפיכת היישוב חריש לעיר נועדה להגדיל את היצע הדירות בארץ ולהביא להורדת מחירי הדיור, אולם בדיקת "כלכליסט" ואתר מדלן העלתה כי מחירי דירות 4 ו־5 חדרים ביישוב זינקו בעשרות אחוזים בתוך 3 שנים בלבד.
על פי הנתונים, מחירה של דירת 4 חדרים בחריש ביוני 2016 עמד על 1.01 מיליון שקל בממוצע, לעומת 604 אלף שקל ביוני 2013, עלייה של 67% בתוך שלוש שנים בלבד. זינוק משמעותי יותר של 75% נרשם במחירי דירות 5 חדרים, ממחיר של 696 אלף שקל ב־2013 למחיר של 1.21 מיליון שקל בממוצע.
את עליות המחירים החדות הללו ניתן לייחס למחירים ההתחלתיים הנמוכים מאוד של הדירות בחריש. ב־2013 המדינה מכרה את הקרקעות בחריש בסכומים נמוכים ביותר במטרה לייצר דירות במחיר נמוך. בנוסף לכך נתנה הממשלה מענקים ליזמים שימכרו את דירות למחוסרי דיור. כמו כן מי שזכו במכרזים הראשונים בחריש היו בעיקר קבוצות רכישה וקבוצות רוכשים, בעיקר עמותות חרדים, שלמעשה חתכו באופן ניכר את הרווח של היזמים מהפרויקט. למחירים ההתחלתיים הנמוכים תרמה גם העובדה שחריש היתה לא בנויה בעיקרה, ומיועדת להפוך לעיר בעלת צביון חרדי.
יצחק קשת, ראש עיריית חריש צילום: עמית שעל
זו הסיבה שיש לבחון את עליות המחירים מרגע שהיזמים החלו למכור את הדירות. "מדצמבר 2013 עד מרץ 2014, פחות או יותר הזמן שבו החלו למכור היזמים, המחיר הממוצע לדירת 4 חדרים חדשה עמד על 817 אלף שקל, מה שמשקף עלייה של 24% בלבד", אומר רווה איתן, סמנכ"ל המחקר באתר מדלן. "קניית דירה על הנייר בשכונה על הנייר שבשטח עדיין אין כלום זה מהלך עם סיכון מסוים, לכן בשנים הראשונות להקמת שכונה אנו רואים במקרים רבים עליית מחירים גבוהה יותר ביחס לשוק, ומי שהספיק לתפוס את היזמים במכירות המוקדמות הרוויח יותר".
אולם גם אם מנכים השפעות חיצוניות, כגון התערבות הממשלה, מחירי הדיור בחריש עלו בחדות בתקופה יחסית קצרה. הסיבה לכך היא התפתחות הבנייה ותשתיות המגורים בחריש. "בתקופת המכירה המוקדמת היינו עדים לכך שכמעט מחצית מהרוכשים היו משקיעים, אולם ככל שחולף הזמן היחס בין משקיעים לבין אוכלוסיות של משפרי ומחוסרי דיור מתאזן למה שהשוק מכיר", אומר אבי מאור, מנכ"ל חברת הבנייה חנן מור. לדבריו, העובדה שהעיר נמצאת בבנייה ויש משהו מוחשי להיאחז בו תורם לעליית הביקושים ולעליית המחירים. "משקיעים מטבעם פחות רגישים למוסדות ציבור, כמו בתי ספר וגני ילדים, בהשוואה לזוגות צעירים. המשקיעים מחפשים הזדמנות עסקית, בדרך כלל במקומות בתוליים שבהם הם אפשר לממש את הנכס בתשואה נאה. לכן הם ראו במקומות כמו חריש פוטנציאל לעליית ערך הנכס. לעומת זאת, זוגות צעירים חוששים יותר ומעדיפים להיכנס לשכונה שבה מוסדות החינוך והתרבות פועלים ללא תקלות. כשהם רואים בנייה ממשית לנגד עיניהם, יותר ויותר זוגות מתחילים להתעניין בפרויקטים".
